הציווי הכללי לפיו מצווה כל יהודי לעבוד את ה' בשמחה מקבל משמעות גדולה יותר בשלושת הרגלים ועולה על כולם חג הסוכות עליו כתבה התורה – "ושמחת בחגך". לאחר יום הכיפורים, בו השתדלנו להתנהג כמלאכים, אנו עוברים לחיי המעשה ולעיקר תפקידנו בעולם – לקדש את החיים בדברים המעשיים. לתת ערך רוחני של עבודת ה' לדברים בעולם […]
מהלכות ישיבה בסוכה Read More »
המצווה בתורה הקב"ה מצווה אותנו בתורה (דברים לא): "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אלוקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אלוקיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת
מצוות הקהל וזכר למצוות הקהל Read More »
זכינו ובשובנו לארץ ישראל, ובפרט בישובים כמו שלנו, מצוות סוכה חביבה וכל אחד בונה סוכה לבני ביתו. לפעמים, בקושי הגלות, לא יכלו היהודים לבנות סוכה כראוי. במצוות סוכה יש הרבה פרטים וחשוב לדייק ולעשות אותה כהלכה. שאם לא כך מבטל היושב בה מצוות עשה מהתורה, במשך כל שבעת ימי החג, ובנוסף, הוא עלול לגרום, לו
סדר הקידוש בסוכה: יין – ברכת בורא פרי הגפן (לפניה פסוקים לפי המנהגים השונים) קידוש – היום בברכת מקדש ישראל והזמנים סוכה – לישב בסוכה. זמן – ברכת 'שהחיינו'. * הקידוש קודם למצוות סוכה כי קודם מתקדש היום ורק אח"כ המצווה לשבת בסוכה. *מי שטעה ובירך 'שהחיינו' לפני 'לישב בסוכה' – יצא ידי חובתו ואינו
סדר הקידוש בסוכה – סימן תרמג Read More »
מהלכות ראש השנה ערב החג: הנוהגות להדליק נרות שעווה בפמוטים, צריכות לפני כניסת החג להדביק נרות לערב השני. נשים העתידות לטבול בליל החג השני יתייעצו עם הבלנית כיצד להתכונן לטבילה. ליל החג: מעשינו בראש השנה הם בבחינת התחלה וסימן טוב לכל השנה. לכן: בליל החג יבוא לביתו בשמחה ויזהר מאד שלא לכעוס ולא להקפיד אפילו
ערב שבת בערב שבת יש להדליק נר נשמה, בנוסף להדלקת נרות שבת, כדי שאפשר יהיה להדליק נרות חג במוצאי שבת, ליל שבועות. (מומלץ נר הדולק 48 שעות). מי שלא הדליק בערב שבת, יקח במוצ"ש אש משכנים, כדי להדליק ממנו נרות יו"ט, וכדי לברך בקידוש, בורא מאורי האש. סעודה שלישית בשבת – ערב החג סעודה שלישית
הלכות לחג השבועות שחל במוצאי שבת Read More »
שאלה: כיצד ניתן לקנות פרחי נוי בשנת השמיטה? תשובה: בשנת השמיטה, כאשר אנו רוצים לקנות גדולי קרקע: פרי, ירק או פרח, עלינו לברר האם יש בהם: קדושת שביעית איסור ספיחין זיקת שביעית סיוע לעוברי עבירה בהרחבה: 1. קדושת שביעית: בפרחי הנוי יש להבחין בין שני סוגים: פרחים שמגדלים אותם לריח פרחים חסרי ריח משמעותיהתלמוד הירושלמי[שביעית
קניית פרחי נוי בשמיטה Read More »
בשנת השמיטה אין אנו מעבדים את הקרקע. אין אנו זורעים, זומרים, קוצרים, בוצרים וחורשים. לכן אין אנו עושים כל עבודה אחרת שמטרתה לגדל צמחים, או נראית כאילו אנו רוצים לגדל צמחים. לגבי צמחים שנשתלו בקרקע לפני שנת השמיטה אנו מבחינים בין שתי מטרות בעבודה החקלאית: להרבות ולהגדיל את הצמח – עבודות אלו אסורות בשנת השמיטה.
סילוק עשבים והשקייה בשמיטה Read More »
פירות שביעית כהכנה למקדש חודש שבט הוא החודש שבמהלכו העצים מתחילים לשתות ממי הגשמים של השנה החדשה. בכל שנה טו בשבט הוא הזמן שפירות האילן שגדלים ממנו ואילך ניזונים ממים אלו, ולכן הפירות שחונטים לאחר טו בשבט הם פירות השנה החדשה. מסיבה זו טו בשבט הוא ראש השנה לאילן לעניין תרומות ומעשרות, בשנת השמיטה הפירות
פירות שביעית כהכנה למקדש Read More »
מלאכה בקרקע עיקר מצוות שמיטה היא שהקרקע לא תעבד בשנת השמיטה[1]. החל מראש השנה אסורה כל עבודת הקרקע בשמיטה. מהתורה אסורות זריעה וקצירה, זמירה ובצירה, וכן חרישה[2]. נטיעה היא בכלל זריעה ואסורה. כל שאר המלאכות בקרקע אסורות בשנת השמיטה מדרבנן. העבודות היחידות המותרות באילן הן אלו שנועדו לקיים את האילן על מנת שלא ימות. אם
ערב ר"ה שמיטה תשפ"ב Read More »