שיעור לחודש אלול – תשובה וצדקה מעבירין את הגזירה
שיעור לחודש אלול – תשובה וצדקה מעבירין את הגזירה Read More »
דברים לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ה
ילדי כיתה א היקרים, כולנו מתרגשים, זה נכון, זה רגע גדול בחיינו. אנו נכנסים לבית הספר. בית הספר הוא תחילת הלימוד המסודר שלנו. בגן למדנו דברים רבים, שמעו את סיפורי התורה מהרב ישראל או מהרב אלעד, למדנו על החגים ופרשת השבוע מהגננות. שיחקנו הרבה בחצר ובחוץ. כעת, בבית הספר העיקר הוא הלימוד [גם נשחק בהפסקות
דברים לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ה Read More »
דברים ליום הזיכרון תשפ"ד
הם קדושי עליון כיון שנפלו על קדושת ה' העם והארץ
דברים ליום הזיכרון תשפ"ד Read More »
הלכות ראש השנה שחל בשבת
ערב החג: ליל החג: מעשינו בראש השנה הם בבחינת התחלה וסימן טוב לכל השנה. לכן: תקיעת שופר: מנהג "תשליך": השנה שיו"ט ראשון של ראש השנה חל בשבת, האשכנזים נוהגים לדחות מנהג זה ליום שני של ראש השנה. במקום בו התשליך נעשה בתוך ה'עירוב', כמו אצלנו, הספרדים נוהגים שלא לדחות 'סדר תשליך' ליום השני של ראש
הלכות ראש השנה שחל בשבת Read More »
תלמוד תורה לילדי הגנים
להורי הילדים בגני הילדים שלום וברכה ושנה טובה, בהלכה נפסק שכאשר הילד לומד לדבר – על אביו ללמדו תורה. "ללמדו" כתוב כאן ולא רק לחבב עליו תורה. ללמד תורה לילד, באופן שגם יבין וגם יזכור, הוא דבר קשה ביותר ומעטים מצליחים לעשותו, למרות שכולנו חייבים בו. אנו שולחים את ילדינו לגן כדי ללמוד דברים רבים
תלמוד תורה לילדי הגנים Read More »
הארבל וגאולתם של ישראל
נכתב לכבוד טיול גברים קיץ תשפ"ג בעומדנו בבקעת ארבל אנו נזכרים במעשה של ר' חייא רבה ור' שמעון בן חלפתא שהיו מהלכין בבקעת ארבל בעת הזריחה, וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא: 'בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קמעא קמעא כל מה שהיא הולכת היא רבה
הארבל וגאולתם של ישראל Read More »
מהלכות ישיבה בסוכה
הציווי הכללי לפיו מצווה כל יהודי לעבוד את ה' בשמחה מקבל משמעות גדולה יותר בשלושת הרגלים ועולה על כולם חג הסוכות עליו כתבה התורה – "ושמחת בחגך". לאחר יום הכיפורים, בו השתדלנו להתנהג כמלאכים, אנו עוברים לחיי המעשה ולעיקר תפקידנו בעולם – לקדש את החיים בדברים המעשיים. לתת ערך רוחני של עבודת ה' לדברים בעולם
מהלכות ישיבה בסוכה Read More »
מצוות הקהל וזכר למצוות הקהל
המצווה בתורה הקב"ה מצווה אותנו בתורה (דברים לא): "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אלוקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אלוקיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת
מצוות הקהל וזכר למצוות הקהל Read More »
הלכות הקמת הסוכה
זכינו ובשובנו לארץ ישראל, ובפרט בישובים כמו שלנו, מצוות סוכה חביבה וכל אחד בונה סוכה לבני ביתו. לפעמים, בקושי הגלות, לא יכלו היהודים לבנות סוכה כראוי. במצוות סוכה יש הרבה פרטים וחשוב לדייק ולעשות אותה כהלכה. שאם לא כך מבטל היושב בה מצוות עשה מהתורה, במשך כל שבעת ימי החג, ובנוסף, הוא עלול לגרום, לו
סדר הקידוש בסוכה – סימן תרמג
סדר הקידוש בסוכה: יין – ברכת בורא פרי הגפן (לפניה פסוקים לפי המנהגים השונים) קידוש – היום בברכת מקדש ישראל והזמנים סוכה – לישב בסוכה. זמן – ברכת 'שהחיינו'. * הקידוש קודם למצוות סוכה כי קודם מתקדש היום ורק אח"כ המצווה לשבת בסוכה. *מי שטעה ובירך 'שהחיינו' לפני 'לישב בסוכה' – יצא ידי חובתו ואינו
סדר הקידוש בסוכה – סימן תרמג Read More »