פרשת משפטים – ריבית / הלוואה בריבית / ריבית משכנתא / ריבית בקניה בתשלומים / ריבית מסובסדת לשכר לימוד / איסור ריבית – הלוואה עבור קרוב משפחה / הלוואה בריבית ומתנה / קנס הצמדה וריבית (פריעת בעל חוב)

פרשת משפטים – ריבית

שלום וברכה, מפרשת משפטים ניתן ללמוד שלא ניתן לקבל/לקחת ריבית על הכסף וכיום ישנה השיטה של היתר עיסקה האם זה לא נוגד את דברי התורה? שכן לא מצאתי בפרשה דבר הדומה להיתר כלשהו בנשך.

בפרשה יש גם את העניין שלא להיות נושה לאדם עני. השאלה היא האם אדם העובד בחברת גביה ומשמש כעובד אצל אותו נושה, האם זהו גם איסור או שמא זה רק בין אדם לאדם שלא להיות נושה לעניים ?

תודה רבה על התשובות ושבוע טוב.

תשובה

שלום לך,

מדיוק המילים בתורה ניתן להבחין בין הלוואה לעני, שזו מצווה, ואין היתר עסקא מועיל לה, לבין הלוואה לעסקים שמותר בכמה סוגי אופנים להלוות, ולכך 'היתר עסקא' מועיל.

היתר עסקא מותר רק בתנאי שאכן מדובר בעסקה כמו קנית דירה, פתיחת עסק וכד', אבל קנית לחם לאכול ובגד ללבוש אינם בכלל עיסקא ואין ה'היתר' מתיר ללוות בריבית לשם כך.

העבודה בחברת גביה אינה פשוטה כלל ועיקר. יש צורך, לפני שנכנסים לעבוד בה, לברר האם כל הפעולות נעשות על פי ההלכה ומה האפשרויות השונות. בברכת שבוע טוב דוד לוי

הלוואה בריבית

לכבוד הרב רציתי לדעת אם מותר לבנקים לתת הלוואות בריבית כי לפי מה שאני יודע אסור לקחת הלוואה בריבית תודה רבה

תשובה

שלום לך, שאלתך תלויה במטרת ההלוואה.

הלואה למוצרי צריכה – אסורה. (אוכל טרי תיקון במוסך כרטיס לתיאטרון וכד').

הלואה להשקעה – מותרת בתנאי שלבנק יש 'היתר עיסקא' – במקרה כזה הבנק שותף לעסק שאתה עושה (משקיע במפעל, קונה מוצרי בני קיימא שערכם עשוי לעלות וכד').

הלוואה לקנית בית או רכב משועבד – מותרת, כיון שאתה והבנק שותפים בבית או ברכב לכל דבר וענין. בברכת חג שמח וכשר

ריבית משכנתא

לכבוד הרב. שלום רב!

כהמשך לשאלתי בהלכות ריבית וכו',. האם מותר לקחת משכנתא? (לא בשבילי, סתם אני שואל).

מה גם שאולי יש בזה ריבית קצוצה כי הבנק קובע מראש כמה תצטרך לשלם ואז זה כבר ייהפך לריבית דאורייתא, ובנוסף אין היתר עיסקא כי רק צד אחד נהנה-שזה הבנק. בברכה ושבוע טוב.

תשובה

שלום לך, אין איסור לקחת משכנתא:

1. לא צריך היתר עסקא..

2. לבנקים בישראל יש היתר עיסקא שמכסה משכנתא (אם היתה דעה שזו הלואה).

הסבר

1. במשכנתא אתה קונה בית בשותפות עם הבנק. (הבית שייך קודם לבנק בחלק היחסי של ההלואה). אינך יכול למכור אותו בלעדיו וגם אם קורה לבית נזק, אין שאלה מי משלם, בגלל שהוא חייב להיות מבוטח. יוצא שהריבית היא דומה לשכר דירה שאתה משלם. כך גם מי שקונה רכב בתשלומים כאשר הרכב ממושכן.

באופן עקרוני כך היה צריך להיות גם בקנית מקרר בתשלומים אלא שלא כולם נוהגים במצב זה, לבטח את המקרר. החברה שכותבת שהיא נשארת בעלת המקרר עד סוף התשלומים – אינה מתכוונת לכך ברצינות, כי הרי היא תמשיך לדרוש מהקונה את החוב גם אם המקרר יגנב וכד'.

2. היתר עסקא של הבנק מיועד לעשית עסקים, ולכן הלוואה לצורך קנית דירה כאשר אינך ממשכן את הדירה – היתר העסקא קיים כיון שאתה קונה מוצר בר קיימא.

במקרה כזה גם הלואה לקנית מקרר – היתר עיסקא יחול עליה. בברכה דוד לוי

ריבית בקניה בתשלומים

בס"ד שלום לרב שליט"א, קניתי מוצר בחנות, ביקשתי תשלומים המוכר השיב לי, המחירים שלנו הן בתשלום אחד, יותר מתשלום אחד בתוספת ריבית, באותו רגע לא עלה בדעתי האיסור ריבית.

 1.קניתי המוצר ושילמתי בכרטיס אשראי בתשלומים.

 2. האם יש היתר לקנות בתשלומים כאשר החנות מוסיף כסף עבור התשלומים? יתכן שהסיבה שהחנות גובה ריבית היא בגלל שהחברות כרטיסי אשראי גובים מהם אחוז מסוים על עסקאות בתשלומים ואז למעשה מגלגלים החיוב ללקוח הסופי. מדובר על סכום ריבית נמוך מאוד בחנות מתחרה מוצר דומה עולה קצת יותר אך נותנים תשלומים ללא תוספת.

תשובה

שלום לך, אין לכך שום היתר.

בריבית לא משנה הסכום – גם פרוטה אחת היא איסור תורה.

בריבית לא משנה לא הסיבה ולא הכוונה ויש איסור גם על המלווה וגם על הלווה וגם על כותב השטר והערב.

כעת לענ"ד אין מה לעשות –

עברת על איסור תורה שבין אדם למקום. חזרה בתשובה, בזהירות שלא יקרה שוב, – תכפר על כך. בברכה דוד לוי

ריבית מסובסדת לשכר לימוד

שלום כבוד הרב,

אני מתחיל ללמוד במכללה מסוימת שעשו בה הסכם עם הבנק שיאפשר לשלם את שכר הלימוד בתשלומים ללא ריבית והצמדה. אלא שלהבנתי הבנק לא מוותר על הריבית אלא שהמכללה מסבסדת את הריבית. האם יש כאן איסור ריבית? יישר כח ותודה רבה מראש!

תשובה

שלום לך, תזכה למצוות על ערנותך,

אם אתה לומד מקצוע ואתה מקווה לעבוד בו ולהתפרנס ממנו הרי שהלימודים שלך הם 'השקעה כלכלית'. היתר עיסקא המקובל בבנקים בישראל מועיל אם אתה לווה כסף ל'השקעה כלכלית' שסביר להניח שתניב פירות (כספיים) ולכן מותר לשלם ריבית על הלוואה שמטרתה מימון שכר לימוד. במקרה זה יש עוד סיבות להקל אבל כתבתי את העיקרית והחשובה. בהצלחה בלימודים.

איסור ריבית – הלוואה עבור קרוב משפחה

קבלתי הלוואה במחיר מועדף על ידי הבנק . ההלוואה מיועדת לבת שלי אבל רשומה על שמי וחשבוני יחויב מידי חודש .האם מותר לי לבקש מהבת לשלם לי גם את הריבית והפרשי הצמדה ?

תשובה

שלום לך, בינך לבין הבנק קיים היתר עיסקא המאפשר לך במקרים רבים ללוות כסף עבור עסקאות והשקעות שאתה עושה. בינך לבין בתך אין 'היתר עיסקא' על כל המשמעות שלו אך ניתן לערוך כזה. בתנאי שזו עיסקא מתאימה – לפי מטרת ההלוואה. יש לברר עבור מה היא לקחה את ההלוואה. (אם זו לא מטרה עסקית כמו קניית בית וכד' אולי ההיתר לא חל). שנה טובה . דוד לוי

הלוואה בריבית ומתנה

לכבוד הרב שלום. במהלך חג פסח  קרוב  משפחה שלי נקלע למצב שנגמר לו הכסף והגיע לחסרון כיס. (גם בבנק לא אפשרו לו להיכנס למינוס כלל,חשבונו מוגבל וגם הלוואה מהבנק לא יכל לקחת).

מכיוון שהוא גם נהג לעזור לי כלכלית מס' פעמים (השתתפות בתשלום נסיעות ללימודים) מתוך  הכרת הטוב, הצעתי את עזרתי עד שהסתדר. היות וגם אני במינוס, לקחתי מהבנק שלי הלוואה בסך 1000 שח ונתתי לו. כמו כן, נתתי לו 375 שח תווי רמי לוי לקניות אוכל  לחג שקיבלתי מעבודה  (השתדלתי לעזור מה  שביכולתי). מבחינתי אמרתי לו שזה מתנה והוא לא חייב להחזיר לי, על כמה וכמה כמובן שהעדפתי שלא יחזיר עם ריבית.

הוא קיבל על עצמו לשמור שבת ולאחר חודש הוא עבר תאונת דרכים וניצל בנס ממש, נפגע ונותר עם שבר בסטורנו. ביקרתי אותו בבית חולים ושהיתי להשגיח עליו כל היום. קניתי עבורו אוכל למס' ימים בשווי 250 שח וכו' ונתתי לו עוד כסף 150שח כדי שיסתדר כלכלית קצת כי הוא איבד עבודה  ואת הרכב (לא יכל לחזור מצד התאונה) אבל מבחינתי  נתתי מצד חסד ולא כהלוואה.

הוא פגש אותי שוב ושם בתיקי סכום של כסף כי רצה להחזיר על הטובה שעשיתי עבורו. סירבתי לקבל אבל הוא התעקש להחזיר. כשהגעתי הביתה ספרתי שיש 2000 שח.

התקשרתי חזרה וטענתי שהוא התבלבל היות והוא החזיר לי יותר כסף. ושאני לא מעוניינת בריבית ושזה איסור חמור מהתורה.

אז הוא טען מבחינתו שהוא קיבל כספי פיצויים ושהוא מחזיר לי על הלוואה ויתרת הכסף  העוברת היא מתנה כי הוא רוצה לעזור לי בתשלום לימודי נהיגה שאני מתכוונת להתחיל ושהוא לא התכוון לשלם ריבית.

האם זה נחשב לי שנתתי הלוואה בריבית?

אם כן, אין לי בעיה להחזיר, פשוט אני יודעת שהוא יסרב לקבל. אם אני מחזירה לו את הכסף והוא שוב מתעקש להחזיר ומדגיש שזו מתנה  (כמו שהיה רגיל לעשות עם הוצאות נסיעה) האם זה עדיין זה נחשב כריבית?

אני לא רוצה להיכשל ולהכשיל אפילו לא באבק ריבית. אשמח לעצה. תודה רבה על הקדשת הזמן ועל המענה.

תשובה

שלום לך, ריבית על הלוואה אסורה  גם בלי כוונה. מבחינתך נתת מתנה אלא שהוא התייחס ואמר לך שהוא מחזיר הלוואה. אם הוא מחזיר הלוואה – אסור לו להוסיף שקל אחד ולך אסור לקבל שום תוספת (גם לא מתנה וכד'). לכן תקבלי ממנו רק 1000 ש"ח שזו החזרת ההלואה . אם הוא ירצה הוא יכול לשלם לך כמתנה שיעורי נהיגה כמה שהוא רוצה.

אשריו שהתחיל לשמור שבת, ואת יכולה לומר לו שאיסורי ריבית (נותן, מקבל, ערב וכד') הם ככפירה ביציאת מצרים, כפי שלימדו אותנו חכמים שהקב"ה הוציא את ישראל ממצרים בתנאי שיקבלו עליהם את איסור ריבית (ספרי – מדרש הלכה). לכן עליו לקבל את  הכסף שאת מחזירה לו עוד לפני שיאמר בקידוש של שבת 'זכר ליציאת מצרים'. בברכה ובהצלחה ותזכי למצוות.

קנס הצמדה וריבית

לכבוד הרב.שלום וברכה. מאחר ואני לא עובד, עלי לשלם ביטוח לאומי. אבל מאחר ולא שילמתי, ביטוח לאומי מחייב אותי בקנסות והצמדה למדד.

א. האם זה נחשב ריבית? ואולי אפילו ריבית דאורייתא כי זוהי ריבית    קצוצה.

ב. במידה וכן האם עלי לשלם זאת? (דהיינו התשלום המקורי קנסות הצמדה למדד) ואולי בהמשך גם ביטוח לאומי יקח ממני ריבית על אי תשלום החוב. בברכה.

תשובה

שלום לך, טוב שאתה שואל שכן איסור ריבית הוא חמור ביותר והנותן או לוקח כאילו כופר ביציאת מצרים.

להלכה

הצמדה – אינה תמיד רבית.

קנס – זה תלוי באופיו ובדרך בה הוא ניתן.

ריבית – היא איסור תורה.

למעשה

1. אם תדייק, הרי שהם מחייבים אותך בקנסות ובהצמדה למדד, ואינם דורשים ממך ריבית. בכל מקרה, שים לב שאם לא תשלם הם ידרשו ממך יותר ואולי גם יתבעו אותך למשפט בערכאות שגם זה איסור חמור.

2. תשלם מיד הכל ובעתיד תקפיד לשלם בזמן: גם כי כך נכון ומוסרי, גם כדי להינצל מאיסורים. בברכת שבת שלום דוד לוי

שאלת המשך – פריעת בעל חוב

לכבוד הרב, שלום רב! הרב אמר לי לשלם מיד את החוב לביטוח לאומי. אבל לצערי אני לא עובד (כי אני לא מוצא עבודה) ואין לי כסף לשלם ביטוח לאומי. אי לכך החוב שלי יצטבר ויצטבר ויצבור ריביות על ריביות לביטוח לאומי. אודה לך אם תדריך אותי מה עלי לעשות. בברכת שבוע טוב.

תשובה

שלום לך, ע"פ ההלכה עליך למכור כל מה שיש לך כדי לשלם חוב מיד אפילו אינו נושא ריבית ואפילו במחירי הפסד.

אתן לך דוגמאות –

אתה יכול למכור את חפציך: כגון מחשב משומש, מעיל החורף וכד' בכמה עשרות ₪ או אולי תקבל יותר. עד פריעת החוב אינך נוסע באוטובוס אלא הולך ברגל, ואינך אוכל לחם פרוס (עולה שקל אחד יותר מלחם רגיל) ובודאי לא מורח עליו שום דבר.

זו חובה על פי ההלכה לכל אדם שיש לו חוב לאדם פרטי. כל כספך ורכושך משועבדים לחובותיך. חוב לגוף ציבורי הוא יותר חמור. ובמקרה שלך עלולה להתווסף העבירה החמורה של נתינת ריבית. על ריבית פוסק השולחן ערוך להלכה ש"כל נכסיך מתמוטטים בעוון ריבית". עד כאן הלכה.

למעשה אחרי שתפנים את הכתוב לעיל, גם תמצא עבודה. אמנם לא עבודה מסודרת ולא בשכר מינימום אבל אני בטוח שאם תחפש לעבוד בניקיון, גינון, בנין, סידור מדפים בחנות, מלצרות וכד' בעבודה זמנית, תסתפק בשכר של 10 ש"ח לשעה – אז תוכל למצוא עבודה לכמה ימים ולשלם את חובך לפני שיגדל ויוסיף ריבית.

אם אינך עובד יתכן שאתה זכאי לקצבת הבטחת הכנסה של ביטוח לאומי. בברכה ובהצלחה.

בימים אלו אנו קוראים בפרשת השבוע בחומש שמות על יציאת מצרים.

מדרש ההלכה על הפסוק "אני  ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלוקים" כותב שהקב"ה הוציא את ישראל ממצרים על תנאי שתקבלו את מצות ריבית שכל המודה במצות ריבית מודה ביציאת מצרים והמקבל עליו עול ריבית מקבל עול מלכות שמים (ספרי בהר). וכך גם נפסקו הדברים בשולחן ערוך: "כל הנותן בריבית נכסיו מתמוטטים, וכאילו כפר ביציאת מצרים ובאלוקי ישראל" (יו"ד רס  ב').

איסור ריבית הוא איסור שבין אדם למקום, ולא איסור שבין אדם לחברו, כיון שבריבית שני הצדדים מסכימים על כך מרצונם הטוב:

הנותן מסכים לתת, גם אם מחוסר ברירה אבל סוף סוף הוא מעוניין כעת בהלוואה או בעיכוב הכסף אצלו. (כמעט כל מכירת חפץ היא מחמת חוסר ברירה שהאדם זקוק לכסף).
המקבל בודאי שמח להרוויח ממון ולקבל רווחים קלים עבור הלוואה או עיכוב הכסף המגיע לו. 
לכן הספרי קורא לאיסור ריבית "עול", ובכך הוא מדגיש כמה קשה לקיימו. ומצד שני, למרות שבד"כ נסתר מעינינו מתן שכרם של מצוות כאן צמודה להלכה בשו"ע האזהרה שנכסיו של הנותן בריבית עלולים להתמוטט.

בימינו, ביחד עם מחלות אחרות שהבאנו איתנו מהגלות, פשט המנהג במקומות רבים לתבוע ריבית. וכבר נעשה הדבר כאילו מותר, ואנשים רבים מציינים ש"כך כולם עושים", ו"הנותן הרי הסכים לכך". הדבר נעשה כהיתר אפילו בקרב אנשים המקפידים במצוות אחרות. לענ"ד הסיבה המרכזית לכך היא שהאנשים מדמים איסור זה, בטעות, לאיסור שבין אדם לחברו ואינם מבינים שכשם שאכילת חזיר אסורה, גם אם בעל המסעדה נותן לך אותו בחפץ לב, כך גם לקיחת ונתינת רבית אסורים גם אם שני הצדדים מסכימים. על אכילת איסור, אם האדם פורש מהעבירה ומקבל על עצמו להתרחק מכך בעתיד – יום הכיפורים מכפר ואילו באיסור ריבית ישנם מקרים בהם כדי לפרוש מהעבירה צריך להחזיר את הריבית שכבר קיבלת לפני שיום הכיפורים יכפר.

בשובנו לארץ ישראל, ובשאיפתנו לחיים יהודיים שלמים, עלינו להשתדל לנהל את חיינו ע"פ התורה ולהיזהר מאיסורים חמורים. בזכות זאת נהיה ראויים יותר לקבל את ארץ ישראל ולהתיישב בה.

נתפלל שה' יראה לנו נפלאות כימי צאתנו מארץ מצרים.
וכשם שהוציאנו מארץ מצרים – יתן  לנו את ארץ כנען

פניה לבית משפט אזרחי , מעצר בהלכה , בית משפט לתעבורה

לכבוד הרב שלום וברכה, למיטב ידיעתי היחס ההלכתי כיום לביהמ"ש האזרחי נתון במחלוקת כאשר יש הרואים אותו כערכאות של גויים ויש כאלה השוללים זאת. עיקר שאלתי היא האם יש היתר הלכתי ורבני לפנות לביהמ"ש אזרחי בנושאים אזרחיים (ממוניים) ואחרים או שיש איסור בדבר? במידה ותשיב לי שיש איסור ובעייתיות לפנות לביהמ"ש האזרחי אודה לרב אם יאמר לי כיצד יתכן שמקובל בציבור שלנו – הציוני דתי – לפנות לביהמ"ש האזרחי ולעסוק בעריכת דין ושפיטה. בתודה וברכה,

תשובה
שלום לך,האיסור לפנות לבתי משפט בענינים אזרחיים מבורר ומפורש בשולחן ערוך ואיני מכיר שום מחלוקת לגביו. ברור שאסור לכל הדעות. אינני מכיר מי שפונה לבית משפט אזרחי. מי שעושה זאת עליו כותב השולחן ערוך[1] שהוא "רשע .. מרים יד בתורת משה רבנו עליו השלום" ומוסיף הרמ"א[2] שיש להחרים ולנדות אותו … ולמתחו על העמוד" ועוד. אמנם הדברים כתובים על דיינים גויים, אבל כבר הסכימו כל הפוסקים שהוא הדין בדיינים יהודיים אשר דנים בין אדם לחברו לפי חוקים שאינם כפי דין התורה.
יותר מכך – אם האדם זכה במשפט ומרגיש טוב כך – יתכן שכל ימיו יש בידו ממון גזול, שהרי בדין תורה אין כסף זה מגיע לו. הוא אינו יודע שעליו לחזור בתשובה ולהשיב הממון לבעליו. אבל -אם זה פתח לאדם לא לשלם את חובותיו לחברו, יש לתבוע אותו בבית דין של תורה. אם הוא מסרב לבוא[3], במרבית המקרים האדם מקבל היתר לפנות לדרכים אחרות כדי לקבל את המגיע לו. אפילו למשפט עכו"ם כאשר יד השלטון תקיפה ובכוחו לכפות יותר. כמובן שהדיינים צריכים לבחון האם יש עילה לתביעה והאם השני באמת אינו מגיע[4].

מי שהוזמן על ידי לדין תורה, ולא התייצב, שייך בד"כ לאחד הסוגים הבאים:
1. דתי או חרדי בלבושו שהתחמק או טען שזו מצווה רק לחסידים יחידי סגולה ולא לאנשים כמוהו. בכלל זה גם גופים תורניים שסירבו לדרוש שכל הבא לצרוך מהם שירותים יתחייב מראש לדון בדין תורה במקרה של מחלוקת. זה דבר שמאד מקובל במגזר הפרטי הדתי לאומי שמסביבי.
2. רשויות השלטון שבתחילת קום המדינה נהגו להתייצב לדין תורה, עד שמשפטן בכיר רצה לקעקע בתורת ישראל התנגד לכך ואסר עליהם זאת.
3. נוכלים אלימים שמתחמקים מכל דין.

מדוע פונים לעסוק שם – איני יודע. אולי כדי להציל 'עשוק מיד עושקו' דהיינו באותם מקרים שלא ניתן אחרת. אולי תחושת צדק, או גישה לעניני משפט, שמקורה בתורה ובטעות מעבירים אותה לשם. בעיקר מחוסר הבנת חומרת האיסור ומכך שאיסור זה נחשב בטעות בעיני רבים כמידת חסידות[5]. ביום בו נתנהג כדעת הרמ"א, לא רק ב'קיטניות בפסח', אלא גם כאן ננדה אותם, או לפחות נפסיק לצרף למנין ולהעלות לתורה, כל מי שפונה לבית משפט ללא היתר מבית דין רבני נצליח יותר.  במקומות רבים לא מקבלים כמשגיחי כשרות וכד' מי שעובר עבירות כאלו. המחשבה שאם הוא  מרים יד בתורת משה, הוא בודאי אינו נאמן בכשרות.כמובן שכל זה ביחס למשפט האזרחי כפי ששאלת, ולא התייחסתי כאן למשפט המדינה (הפלילי התעבורתי וכד').          

מעצר בהלכה

שלום, אני צריכה להגיש עבודה במשפטים בנושא: מעצר לצורך חקירה. משאירים אדם במעצר בזמן שהוא חשוד עד שיודעים שהוא אשם באמת בעבירה. בעבודה אני מזכירה את העניין שזה פוגע בזכות לחירות, את תנאי המעצר ואת הסיבות. רציתי לדעת על מקורות במשפט העברי שמוזכר מעצר של אנשים או על חשיבות של הזכות לחירות ותנאי מעצר של חשוד.תודה רבה.

תשובה
שלום לך. אכן מעצר, בשונה ממאסר – קיים בהלכה. כידוע אין בתורה עונש של מאסר בכלא, פרט לרוצח במקרים מסוימים. שם זה בית כלא בו הרוצח מת ברעב. המעצר מפורש בתורה בפרשת המקושש – תעייני שם בתורה ובמפרשים. וכן בפרשת שר המשקים ושר האופים, בימי יוסף במצרים כאשר הם הושמו ב'משמר', עד שיחולט מה דינם. אלא שזה במצרים ולא במשפטי התורה. בברכה דוד לוי

בית משפט לתעבורה

שלום רב!האם בפניה לבית משפט לתעבורה יש משום 'ערכאות'? הרי ישנם דיני ממונות שהם דנים שלא לפי התורה? תודה רבה.

תשובה
שלום לך, למיטב ידיעתי אין האדם הפרטי תובע בבית משפט לתעבורה ולכן השאלה לא מעשית. אם אתה, חלילה, נתבע אתה חייב לבוא ואין לך ברירה. לכן שאלתך לא מעשית. (אם אני טועה נא תקן אותי.)

בצד הלמדני של הענין – ניסיתי לומר לפני רבותי, גדולי הדור, שאולי בקבלת רשיון נהיגה יש הסכמה לבית הדין לתעבורה, כמו שהיה בגלות בית דין של בעלי מקצוע מסוים – נאמר בית דין פנימי של הסנדלרים הדנים בעניני המקצוע וחלוקת העבודה וכד'. לא כל כך הסכימו איתי בסברא זו. בכל מקרה זו סוגיא לבית המדרש, ולא שאלה הלכה למעשה.

[1] חושן משפט סימן כו סעיף א.[2] שם.[3] לאחר שלוש הזמנות. לפעמים הדיינים מסתפקים בהזמנה אחת.[4] כמעט בכל המקרים שאני מכיר הצד הנתבע לדין התייצב בבית דין של תורה: גם שאינם שומרי תורה ומצוות, גם חברות עסקיות וגם ערביים – כמעט כולם באו לאחר שהוזמנו כדין. [5] =שרק מדקדקים במצוות נוהגים בה ואין זה מחייב את כולם.

במסכת גיטין דורש רבי טרפון על הפסוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", – לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים". – אע"פ שדיניהם כדיני ישראל אין אתה רשאי להתדיין לפניהם. בפירוש רש"י על הפסוק מוסבר – "שהמביא דיני ישראל לפני ארמים מחלל את השם ומייקר את שם האלילים להחשיבם". ואפילו כאשר הם דנים באותו עניין כמו בדיני ישראל.

דברי רש"י אלו מבוססים, על מדרש תנחומא, שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני דייני אומות העולם כופר בקב"ה תחילה ואח"כ כופר בתורה.

הרשב"ץ מסביר את דברי רש"י, ומדגיש שה"מייקר את שם האלילים" הכוונה גם לישמעאלים. אע"פ שאינם עובדי עבודה זרה, הרי הם מכחישים משפטי תורתנו. כמו כן הוא מציין שאיסור זה הוא איסור דאורייתא.

אם דיניהם אינו כדין ישראל, הרי בנוסף לאיסור זה הוא גם גזלן ופסול לעדות, עד שישלם מה שנטל שלא כדין.

הרמב"ם, בהלכות סנהדרין[1] כותב: "כל הדן בדיני גויים ובערכאות שלהם, אע"פ שהיו דיניהם כדיני ישראל – הרי זה רשע, וכאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבנו. … היתה יד הגויים תקיפה, ובעל דינו אלים, ואינו יכול להוציא ממנו ממונו בדייני ישראל – יתבענו לדייני ישראל תחילה. אם לא רצה הנתבע לבוא – נוטל רשות מבית דין, ומציל בדיני עכו"ם מיד בעל דינו".

אפילו אם השופטים של בית המשפט הינם יהודים, אין הפניה אליהם מותרת, מכיוון שהשאלה כאן אינה של יושר או של חשש לקבלת שוחד, אלא של החוקים לפיהם הם דנים. האם אלו הם חוקי תורתנו הקדושה שמפי עליון ניתנה, או שאלו חוקי בשר ודם שאינם מכירים בחוקי התורה.

בסיכום, אנו למדים שיש בפניה לערכאות שני איסורים:

1. איסור בפני עצמו של כפירה בשם ובאלוקי ישראל. נראה שזהו איסור דאורייתא.

2. אם על פי דין תורה הממון בו זכה אדם בערכאות אינו מגיע לו, הרי שבנוסף הוא עובר גם על איסור גזל, כל זמן שכסף זה בידו.

בזכות השבת שופטינו כבראשונה, נזכה להסיר מאתנו יגון ואנחה.

פרק כו הלכה ז,  [1]