פניה לבית משפט אזרחי , מעצר בהלכה , בית משפט לתעבורה
לכבוד הרב שלום וברכה, למיטב ידיעתי היחס ההלכתי כיום לביהמ"ש האזרחי נתון במחלוקת כאשר יש הרואים אותו כערכאות של גויים ויש כאלה השוללים זאת. עיקר שאלתי היא האם יש היתר הלכתי ורבני לפנות לביהמ"ש אזרחי בנושאים אזרחיים (ממוניים) ואחרים או שיש איסור בדבר? במידה ותשיב לי שיש איסור ובעייתיות לפנות לביהמ"ש האזרחי אודה לרב אם יאמר לי כיצד יתכן שמקובל בציבור שלנו – הציוני דתי – לפנות לביהמ"ש האזרחי ולעסוק בעריכת דין ושפיטה. בתודה וברכה,
תשובה
שלום לך,האיסור לפנות לבתי משפט בענינים אזרחיים מבורר ומפורש בשולחן ערוך ואיני מכיר שום מחלוקת לגביו. ברור שאסור לכל הדעות. אינני מכיר מי שפונה לבית משפט אזרחי. מי שעושה זאת עליו כותב השולחן ערוך[1] שהוא "רשע .. מרים יד בתורת משה רבנו עליו השלום" ומוסיף הרמ"א[2] שיש להחרים ולנדות אותו … ולמתחו על העמוד" ועוד. אמנם הדברים כתובים על דיינים גויים, אבל כבר הסכימו כל הפוסקים שהוא הדין בדיינים יהודיים אשר דנים בין אדם לחברו לפי חוקים שאינם כפי דין התורה.
יותר מכך – אם האדם זכה במשפט ומרגיש טוב כך – יתכן שכל ימיו יש בידו ממון גזול, שהרי בדין תורה אין כסף זה מגיע לו. הוא אינו יודע שעליו לחזור בתשובה ולהשיב הממון לבעליו. אבל -אם זה פתח לאדם לא לשלם את חובותיו לחברו, יש לתבוע אותו בבית דין של תורה. אם הוא מסרב לבוא[3], במרבית המקרים האדם מקבל היתר לפנות לדרכים אחרות כדי לקבל את המגיע לו. אפילו למשפט עכו"ם כאשר יד השלטון תקיפה ובכוחו לכפות יותר. כמובן שהדיינים צריכים לבחון האם יש עילה לתביעה והאם השני באמת אינו מגיע[4].
מי שהוזמן על ידי לדין תורה, ולא התייצב, שייך בד"כ לאחד הסוגים הבאים:
1. דתי או חרדי בלבושו שהתחמק או טען שזו מצווה רק לחסידים יחידי סגולה ולא לאנשים כמוהו. בכלל זה גם גופים תורניים שסירבו לדרוש שכל הבא לצרוך מהם שירותים יתחייב מראש לדון בדין תורה במקרה של מחלוקת. זה דבר שמאד מקובל במגזר הפרטי הדתי לאומי שמסביבי.
2. רשויות השלטון שבתחילת קום המדינה נהגו להתייצב לדין תורה, עד שמשפטן בכיר רצה לקעקע בתורת ישראל התנגד לכך ואסר עליהם זאת.
3. נוכלים אלימים שמתחמקים מכל דין.
מדוע פונים לעסוק שם – איני יודע. אולי כדי להציל 'עשוק מיד עושקו' דהיינו באותם מקרים שלא ניתן אחרת. אולי תחושת צדק, או גישה לעניני משפט, שמקורה בתורה ובטעות מעבירים אותה לשם. בעיקר מחוסר הבנת חומרת האיסור ומכך שאיסור זה נחשב בטעות בעיני רבים כמידת חסידות[5]. ביום בו נתנהג כדעת הרמ"א, לא רק ב'קיטניות בפסח', אלא גם כאן ננדה אותם, או לפחות נפסיק לצרף למנין ולהעלות לתורה, כל מי שפונה לבית משפט ללא היתר מבית דין רבני נצליח יותר. במקומות רבים לא מקבלים כמשגיחי כשרות וכד' מי שעובר עבירות כאלו. המחשבה שאם הוא מרים יד בתורת משה, הוא בודאי אינו נאמן בכשרות.כמובן שכל זה ביחס למשפט האזרחי כפי ששאלת, ולא התייחסתי כאן למשפט המדינה (הפלילי התעבורתי וכד').
מעצר בהלכה
שלום, אני צריכה להגיש עבודה במשפטים בנושא: מעצר לצורך חקירה. משאירים אדם במעצר בזמן שהוא חשוד עד שיודעים שהוא אשם באמת בעבירה. בעבודה אני מזכירה את העניין שזה פוגע בזכות לחירות, את תנאי המעצר ואת הסיבות. רציתי לדעת על מקורות במשפט העברי שמוזכר מעצר של אנשים או על חשיבות של הזכות לחירות ותנאי מעצר של חשוד.תודה רבה.
תשובה
שלום לך. אכן מעצר, בשונה ממאסר – קיים בהלכה. כידוע אין בתורה עונש של מאסר בכלא, פרט לרוצח במקרים מסוימים. שם זה בית כלא בו הרוצח מת ברעב. המעצר מפורש בתורה בפרשת המקושש – תעייני שם בתורה ובמפרשים. וכן בפרשת שר המשקים ושר האופים, בימי יוסף במצרים כאשר הם הושמו ב'משמר', עד שיחולט מה דינם. אלא שזה במצרים ולא במשפטי התורה. בברכה דוד לוי
בית משפט לתעבורה
שלום רב!האם בפניה לבית משפט לתעבורה יש משום 'ערכאות'? הרי ישנם דיני ממונות שהם דנים שלא לפי התורה? תודה רבה.
תשובה
שלום לך, למיטב ידיעתי אין האדם הפרטי תובע בבית משפט לתעבורה ולכן השאלה לא מעשית. אם אתה, חלילה, נתבע אתה חייב לבוא ואין לך ברירה. לכן שאלתך לא מעשית. (אם אני טועה נא תקן אותי.)
בצד הלמדני של הענין – ניסיתי לומר לפני רבותי, גדולי הדור, שאולי בקבלת רשיון נהיגה יש הסכמה לבית הדין לתעבורה, כמו שהיה בגלות בית דין של בעלי מקצוע מסוים – נאמר בית דין פנימי של הסנדלרים הדנים בעניני המקצוע וחלוקת העבודה וכד'. לא כל כך הסכימו איתי בסברא זו. בכל מקרה זו סוגיא לבית המדרש, ולא שאלה הלכה למעשה.
[1] חושן משפט סימן כו סעיף א.[2] שם.[3] לאחר שלוש הזמנות. לפעמים הדיינים מסתפקים בהזמנה אחת.[4] כמעט בכל המקרים שאני מכיר הצד הנתבע לדין התייצב בבית דין של תורה: גם שאינם שומרי תורה ומצוות, גם חברות עסקיות וגם ערביים – כמעט כולם באו לאחר שהוזמנו כדין. [5] =שרק מדקדקים במצוות נוהגים בה ואין זה מחייב את כולם.
