הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת הוא מנהג ותיקין  וכמה טעמים למנהג, ומכל מקום הוא גם זכר למנורה שבמקדש ולכן ראוי להניחה בכותל דרום.
בשו"ע  כתוב "כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה", וכוונתו שלעומת נר שבת, בו אסורים שמנים ופתילות שאינם נעימים או בוערים היטב – אלו מותרים בחנוכה כיון שאין בעיה חשש שאדם יכבה או ידליק את נר חנוכה  מסיבות של איכות הבעירה. לכן גם בשבת חנוכה כל השמנים כשרים  להדלקת נרות החנוכה. הרמ"א מוסיף לדבריו ש"שמן זית מצווה מן המובחר" ומסביר ה'משנה ברורה'  ששמן עדיף משעווה כיון שהנס היה בשמן. מוסיף ה'משנה ברורה'  ומבאר ששמן שמאוס שאינו ראוי לאכילה  – אסור לנר חנוכה. דבריו מודגשים יותר לגבי הדלקה בבית הכנסת. בסימן קנד – בהלכות בית הכנסת אוסר השו"ע  להדליק שם  בשמן מאוס. והמשנה ברורה שם  מסביר שהאיסור הוא בגלל שכל הדלקת נרות בבית הכנסת דומה לקרבן, ובקורבן נאמר "הקריבהו נא לפחתך"  שמשמעו שצריך להיות מכובד וראוי להגשה ולאכילה. בהמשך דבריו  הוא כותב שאסור להדליק בשמן כזה כל נר של מצווה כמו נר שבת וחנוכה, גם בבית. לפיכך אין להדליק נר חנוכה בשמן שאינו ראוי למאכל ובודאי לא את הנרות שבבית הכנסת.

אנו חוגגים את חג החנוכה לזכר הנצחון על היוונים, ועושים זאת דווקא בהדלקת נרות זכר לנס שנעשה בבית המקדש כאשר בני חשמונאי נכנסו ולא מצאו אלא פך שמן טהור אחד, שאיפשר להם להדר במצווה ולהדליק בשמן טהור .לפיכך עלינו להודות ולהלל לקב"ה ולהקפיד להדליק בשמן זית מהודר. בין השמנים הראויים למאכל יש דרגות בהידור:

1. שמן שגדל בארץ ישראל – היום שהארץ נותנת פריה לעם ישראל החוזר לארצו  ישנה אפשרות להשתמש בשמן מעצי זית הגדלים בארץ ישראל.

2. שמן שגדל ע"י יהודים בארץ ישראל – הינו עדיף ומובחר יותר. בשמן זה קיימו כבר מצוות התלויות בארץ, הפרישו תרומות ומעשרות ויש ענין להשתמש בחפץ בו נעשתה מצווה אחת למצווה נוספת.

3. שמן שכל מלאכתו נעשית בידי יהודים – כולל עצירת השמן ושאר העבודות בו.

סיכום: אין להדליק נרות חנוכה משמן שאינו למאכל ובודאי שלא בבית הכנסת. יש לכל אחד, ובפרט לבית הכנסת, להשתדל לקנות לחנוכה שמן זית שגדל בכרם זיתים של יהודים בארץ ישראל ונמסק ונכבש ע"י יהודים.

חנוכה שמח ומאיר

דוד לוי

רב הישוב

אבנים  עתיקות

דברים אלו פורסמו ב"דף קשר" שנשלח לתושבים ולרוכשי הדירות בישוב, בחשון  – תשנ"ה.

ומתפרסמים כאן מחדש. 

                                                            בציפייה לגשמי ברכה,  הרב דוד לוי  

ותן טל ומטר לברכה

המים הם השפע שהקב"ה משפיע בעולמנו.

שני אופנים בהם יורדים המים לעולם – טל ומטר.

אם נתבונן נמצא הבדלים רבים ביניהם – שתי הנהגות שונות של הקב"ה להיטיב עם בריותיו.

הטל יורד כל השנה, יורד בעדינות, הכל נהנים ממנו – גם עוברי דרכים.

הגשם לעומתו יורד בחוזקה, עיתים הוא עלול לשבר. צריך אותו בזמן המתאים, במקום המתאים ובעוצמה המתאימים.

מהגשם לא כולם נהנים, יש מי שאינו רוצה בו בזמן שהוא יורד.

הגשם הוא ברכה גדולה. בלעדיו לא יגדלו ולא יצמחו דברים רבים.

אין לטל את הכוח שיש לגשם להצמיח, לגדל ולפתח את החיים, להרוות את העולם, את החי והצומח שבו. אולם ברכה זו עלולה להפוך לקללה אם לא תרד ותיקלט באופן הנכון. זוהי חשיבות תפילת הגשם "לברכה ולא לקללה" – שלא ירד, חלילה, גשם שהוא לקללה.

גם על הטל אנו מתפללים שירד לברכה. בחג הסוכות אנו מכוונים, בנענועי הלולב, לעצור טללים רעים שכן בכוחם של אלו להרקיב את התבואה. אך כשם שכוחו של הטל מוגבל כך גם כוחו לקלקל מצומצם – הוא עלול להרקיב אך אינו שובר.

כמו בטל ומטר, כך גם במהלכי החיים ובמהלכי הגאולה, יש שני סוגי פעולות:

זרימה קבועה ואיטית שיכולה להיות רעה או טובה כמו הטל.

זרימה פתאומית וחזקה שיכלה להיות לחיים או למוות כמו גשם.

העולם זקוק לשתי הנהגות אלו, לעיתים חשוב לשמור ולטפח בעדינות את הקיים ולפעמים רק התעוררות גדולה חזקה ופעילה יכולה לעורר צמיחה גדולה. הבדל נוסף בין שתי הנהגות אלו זהו הצורך בכלי כדי לקבל אותם. מהטל כולם נהנים בין אם התכוונת והתכוננת ובין אם לא. מהגשם, לעומתו, יכול ליהנות רק מי שהכין, מבעוד מועד כלי

קיבול מתאים. ללא כלי קיבול המים זורמים אל הים.

בימים אלו של בין טל למטר, אנו מתפללים שהגשם ירד לברכה ולא לקללה, לחיים ולא למות, לרצון ולא לרזון. ימים בהם קראנו, בסיומה של תורה בברכתו של משה ליוסף "מבורכת השם ארצו ממגד שמים, מטל" ונקרא בקרוב "ויתן לך האלוקים מטל שמים ומשמני הארץ". נבקש גם אנו על עצמנו, על חיינו, שיהיו בנחת, כטל לברכה שהקשיים יקטנו והייסורים יבטלו. שנהנה מטללי ברכה ונתכונן לגשמי רצון.

נתברך בברכת השם היורדת כטל מהחרמון על הררי ציון

חג הסוכות שונה משאר הרגלים. הוא נקרא ה"חג" בסתם ובו אנו מתפללים ואומרים "זמן שמחתנו". (ולא זמן חרותנו, או זמן מתן תורתנו"). לא בכדי נקרא חג הסוכות בשמות אלו. בחג זה שותפה עמנו בשמחה כל הבריאה. הים לא נבקע, המצרים לא טבעו בים, הציפורים לא שתקו מלצייץ וכד'. ולא עוד אלא שכולם באים לחגוג עמנו.

אומות העולם באים לירושלים, ומביאים קורבנות הם מתברכים מבית המקדש כפי שאנו קוראים בהפטרת החג. הפרים עולים על המזבח פי עשרה מאשר בחג רגיל. הצומח, אשר בד"כ מועט חלקו בחגנו, מוצא כאן את מקומו גם בארבעת המינים, גם בסכך שעל הסוכה וגם במצוות ערבה שבמקדש. המים, מהדומם, קרבים על המזבח מה שאין כן בשאר השנה שאנו מקריבים רק חי וצומח (היין אומנם דומם אולם שלא כמים, מקורו בצומח). וכך כל הבריאה משתתפת בחגיגתנו.

מהו שלום ?  שלום בא מהמילה שלמות.

השלמות היא כאשר כל הפרטים משתלבים וחיים ביחד מבלי לטשטש את יחודו של כל פרט. הפרדה אינה שלום. השתלטות אחד על השני אינה שלום, אולי אין כאן מריבה כיון שהאחד נכנע מפני השני, אולם בודאי שאין כאן גם שלימות. הרמוניה. כמו תזמורת זו המנגינה של הטבע של ההויה. הפרדה לעולם לא יכולה להיות שלום. מתדיינים בתרבות ובדרך ארץ, תוך כבוד הדדי, ומגיעים לשילוב שבו כל אחד מרגיש את ההרמוניה. כמובן שיש מצבים שקולו של אחד נשמע יותר בתחום מסוים ואילו קולו של אחר בתחום אחר. דוגמא לכך בגוף האדם: האדם השלם כולל שתי ידים ושתי רגלים ושלמות היא רק בקיומם של אלו. אם הרגל תהיה יד לא יהיה האדם שלם. אם היד 'תקנא' ברגל או חלילה, תרצה להתחלף איתה, אין זה שלום. הרגל היא רגל והיד היא יד.

השלום מתחיל מחיי הפרט, מסובלנות לקבל את השני, ולהשאיר לו מרחב מחיה לצרכיו כך במשפחה, באומה, בעולם, בבריאה.

גם בחג הסוכות, כאשר אנו אוחזים בארבעת המינים עלינו להחזיקם כדרך גדילתם ואם לא כן אין אנו יוצאים ידי חובת מצוות נטילת לולב. לא ניתן למינים אלו להשתתף בשמחה כאשר ראשיהם למטה. זוהי כפיה, הכנעה שלהם. גם המים על המזבח ננסכים וזורמים באופן טבעי מלמעלה למטה. אחרת אין שלום. מה שמנוגד לטבע הנברא איננו שלום גם אם הנברא ההוא רק צומם או דומם וק"ו אם הנברא הוא אדם החושב ומרגיש שצריך שימצא יצמח ויגדל באופן גדילתו.

ההויה כולה מחוברת לבית המקדש.

מקום המקדש מכוון כנגד גן עדן שלמעלה שם גם גדלים הצמחים.

ישראל נשלחו לעולם להראות אורו של הקב"ה גם לאומות העולם. גם אומות העולם מתברכות, טבעי וטוב להם לינוק את כוחם מהקשר שלהם לעם ישראל ולבית המקדש.

נתפלל בנה ביתך כבתחילה והרם קרן ישראל עמך

חג שמח לכל בית ישראל

דוד לוי

טבילה בערב יום כיפור / נעליים ביום הכיפורים / חמשת העינויים ביום הכיפורים – ילד קטן / בייביסיטר ליום כיפור

חובת יום כיפור לאמהות / תפילה בבית ביום כיפור / יום כיפור תפילה או צום / טילטול בכיפורים /

ריטלין ביום כיפור / מה מותר לקרוא ביום כיפור? / תענית דיבור ביום כיפור / מוצאי יום כיפור

טבילה בערב יום כיפור

כיצד מי שלא יכול לטבול במקווה יכול להיטהר לפני יום כיפור ?

תשובה

שלום לך

יום כיפור הוא יום של הטהרות הנפש.

ביום זה אנו פורשים מחיי הגוף – אכילה שתיה נעלים אישות וכד´.

אין שום חובה או מצווה לטבול בערב יום כיפור.

אמנם גברים רבים נוהגים לעשות זאת – ואם זה מוסיף להם הרגשת קדושה במחשבות שלהם – מותר ואף רצוי.

מי שטבילתו אינה מוסיפה לו קדושה (מכל סיבה שהיא) – אל לא לטבול.

מי שטבילתו עלול להכניס אותו למתח או לחץ – שלא יטבול.

מי שטבילתו עלול אפילו בחשש רחוק ביותר לגרום לו לאיסור או צער לאחר (אפילו עיכוב של כמה דקות בהם האחר מצטער) – אסור לו לטבול.

אני ממליץ לילדים ונערים גם אחרי גיל מצוות שלא לטבול אלא לדחות זאת לגיל גדול יותר.

יש גם אדמורים ורבנים גדולים שמכל מיני סיבות לא טבלו לקראת יום כיפור.

סיכום

אין שום חובה לטבול לקראת יום כיפור.

טבילה זו מיועדת לגברים ואין לנשים לטבול לקראת יום כיפור.

גמר חתימה טובה דוד לוי

נעליים ביום הכיפורים

אין לי נעלי בד לכבוד יום הכיפורים, והנעליים שיש לי נראות כמו עור אבל אני לא בטוח אם הן עור . מה לעשות ?

תשובה

שלום לך

עליך לקנות נעלים שהן בוודאות לא נעלי עור.

כמו שקונים מצה לפסח, ואתרוג לסוכות, כך קונים גם נעלי בד או פלסטיק מיוחדים ליום כיפור.

גמר חתימה טובה דוד לוי

חמשת העינויים ביום הכיפורים – ילד קטן

האם צריך להקפיד על ילדים מתחת לגיל חמש על העינוי נעילת סנדל העור?

תשובה

שלום לך

אין צורך להקפיד על ילדים. אבל יש להרגיל אותם לכך כבר מגיל צעיר ביותר. יש אומרים שנתיים ויש אומרים  פחות. בדרך כלל הילדים בגיל זה שמחים בכך.

אם זה יוצר עימות עם הילד, אין לכפות עליו אלא לתת לו לנעול בעצמו מה שהוא רוצה. אם אין זה אפשרי – מותר לסייע לו.

בברכת שנה טובה דוד לוי

בייביסיטר ליום כיפור

שלום. יש לי תינוקת בת 10חודשים ואני ב"ה בתחילת ההריון השני שלי. אני קצת חוששת מיום כיפור, שיהיה לי קשה עם הילדה ולא יהיה מי שיעזור לי. רציתי לדעת אם אני יכולה להביא בייביסיטר, יהודיה חילונית לחלוטין שאני יודעת בוודאות שלא צמה ביום כיפור, היא גרה בבנין שלי ותוכל לעזור לי בשעות הצום, או שמא אני צריכה להשיג רק בייביסיטר גויה.

תשובה

שלום וברכה,

1. עדיף לקחת מי שמתאימה לך ומכירה את הילדים.

2. אם שתיהן מתאימות באותה מידה תמיד עדיפה יהודיה.

3. רצוי לקחת אותה פעם-פעמיים ביום חול, לפני או אחרי יום כיפור ולשלם לה בבת אחת על כל הפעמים, כי אין משלמים על עבודה ביום כיפור.

4. כמובן ביום כיפור אל תכינו לה ואל תציעו לה אוכל או שתיה. (הנגיעה באוכל היא רק לצורך ילדייך).

בברכת שנה טובה גידול קל ונעים

חובת יום כיפור לאמהות

כבוד הרב שלום רב !

יש לי תינוקת בת 9 חודשים והיא בתי הראשונה כך שאיני יודעת איך לנהוג כעת ביום כיפור  …

1. כל השנים צמתי כמובן ביום כיפור והלכתי לביהכ"נ כשיכולתי וכשלא היה לי קשה מידי בגלל הצום . אני גרה בקומה שביעית בבניין בלי מעלית שבת. שאלתי היא איך אני צריכה לנהוג בקשר לתפילות החשובות של יום כיפור כאשר אני צריכה לסחוב איתי 7 קומות  תינוקת קטנה ועוד בצום כך שגם ככה קשה לי מהצום ואת זה צריך לעלות ולרדת כמה פעמים ועוד לסחוב איתי עגלה ?!

2. ושאלתי השניה היא האם אני יכולה להשאיר מיחם מים בכדי לתת לבתי אוכל ביום כיפור ?

3. שאלתי האחרונה קשורה לסליחות ,יש לי דוד מבוגר שכל הזמן מציק לאחי הקטן עד כדי כך שזה מוביל לכך שהוא נותן לו מכה קטנה עם המקל הליכה שלו, הוא טוען שהוא צוחק עם אחי אך אני מכירה את אחי הקטן והוא די מפחד ממנו אני גם יודעת כי דיברתי איתו על זה… זה נעשה הרבה פעמים לא ליד הורי ולי יוצא לראות זאת כל פעם האם אני יכולה להעיר לו על כך או שאסור לי כי הוא יותר מבוגר ממני ואני צריכה לתת כבוד?! בפעם האחרונה לא יכולתי לסבול זאת וכאב לי על אחי אז הערתי לו האם אני צריכה לבקש ממנו סליחה??!

תשובה

שלום לך ותזכי למצוות,

1. לצום הוא עיקר חובת יום כיפור וזה קודם לכל דבר אחר, גם לתפילות.

אי אפשר לצפות שתינוקת בת תשעה חודשים תישאר שקטה בבית הכנסת ולכן אמא לתינוקת פטורה מללכת לבית הכנסת. כאשר את גרה במרחק (או גובה) גדול מבית הכנסת ויש חשש שירידה ועליה יקשו עליך את סיום הצום – אל לך ללכת לשם.

פתרון שרבים נוקטים בו הוא להתארח אצל ההורים שלך, או של בעלך, במשך כל יום כיפור. השיקול העיקרי הוא היכן לאמא קל יותר לצום ולטפל בתינוקת. עדיפות שניה היא ללכת לבית כנסת קרוב, בו ניתן להימצא במשך כמה דקות, כאשר התינוקת ישנה בעגלה, או נשארת בבית עם מישהו אחר.

2. כל הכנת אוכל לתינוק ביום כיפור הוא כמו בשבת – דהיינו משאירים פלטה ומיחם וכד' כמו בשבת.

3. אם הדברים נאמרו על ידיך בטון סביר – אני מציע להתעלם. אם הרגשת שהוא מאד נפגע – עדיף להתנצל.

גמר חתימה טובה דוד לוי

תפילה בבית ביום כיפור

שלום כבוד הרב,

ביום כיפור אני מתכננת, ב"ה, להתפלל חלק מהתפילות בבית הכנסת וחלק בבית. רציתי לשאול-

1. בסידור (אשכנזי) לאחר תפילת העמידה מתחיל החלק של תפילה של הש"ץ בקול. האם יש בחלק זה דברים שאני יכולה לקרוא גם לבד בבית?

2. בתפילת מנחה, אם אני מתפללת בבית, האם לקרוא את הקריאה בתורה של יום כיפור והפטרה?

3. אם לדוגמא התפללתי תפילת מנחה בבית, ובבית הכנסת אני רוצה להתפלל נעילה אבל כשאני מגיעה, המתפללים עדיין במנחה, האם לחכות שיסיימו או להתפלל אתם שוב מנחה מהמקום בו הם נמצאים?

תודה רבה על התשובות, וחתימה טובה לך ולכל עם ישראל.

תשובה

שלום לך

1. פרט ליג מידות, קדושה, וברכת כהנים וכד' – את יכולה לקרוא גם בבית.

2. כן בודאי.

3. על תפילת העמידה אינך חוזרת, לומר איתם סליחות ופיוטים בודאי שכן.

גמר חתימה טובה דוד לוי

יום כיפור תפילה או צום

שלום כבוד הרב! ביו"כ אני ממש משתדלת ללכת לכל התפילות, אך בגלל שאני צמה קשה לי להיות בכולן (בעיקר בנעילה) וכך יוצא שאני מפסידה תפילות. האם ישנה אפשרות לאכול ושלתות מעט רק בהפסקות שבין התפילות ולהתחייב ללכת לכל התפילות?

תשובה

שלום רב,

חס ושלום !!!!!!

הצום ביום כיפור הוא חובה מהתורה.

לאכול או לשתות אפילו מעט ביותר זו עבירה חמורה ביותר ואפילו חולים צמים ביום כיפור.

תפילה בבית הכנסת, בנוסח שבמחזור אינה מצוה מן התורה, ומי שקשה לו לצום, עליו להישאר בביתו ויתפלל שם מה שיכול.

בברכת צום קל ומועיל, גמר חתימה טובה

טילטול בכיפורים

היי, אנחנו גרים בחו"ל ויש לנו תינוק אשר לא הולך עדיין. אני מאוד רוצה להגיע לבית הכנסת בכיפור לפחות לנעילה. לשמוע שופר, לפי דעתי אני גם חייבת לא ?

האם מותר לקחת אותו איתי? אנחנו גרים במוסקבה, למיטב ידיעתי אין פה עירוב, אם לא בעגלה אולי במנשא ?

תשובה

שלום וברכה,

ביום כיפור, כמו בכל יום אחר – העיקר הוא לעשות רצון השם.

ביום זה אנו מתחרטים ומתוודים על חטאנו ובודאי לא רוצים להוסיף עליהם.

במקום בו אין ערוב אין לצאת לא עם סידור ולא עם דברים אחרים ובכלל זה ילד שעדין אינו הולך בעצמו.

לכן המצווה שלך היא להשאר בבית ביום זה (או להביא שמטרף לילד)

בהזדמנות זו ברצוני להעיר שאין מצווה לשמוע שופר בסוף תפילה נעילה.

אנו מתרגשים מאד במעמד זה בגלל שבאמירת 'שמע ישראל' ו'ה' הוא האלוקים' אנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים. וכך אנו צריכים להתרגש בכל יום פעמיים כאשר אנו אומרים 'שמע ישראל'.

תקיעת השופר היא זכר לתקיעת השופר ביובל שנעשה ביום הכיפורים של שנת היובל.  בעזרת השם, בעוד חמישים שנה נזכה ליובל, ואז נתקע כולנו בשופר ביום הכיפורים – עד אז זהו רק זכר לשופר של היובל.

גמר חתימה טובה, ועליה לארץ במהרה

דוד לוי

ריטלין ביום כיפור

שלום כבוד הרב,

אני נוטלת ריטלין (קונסרטה) כל יום כבר כמה שנים,כידוע זו תרופה להפרעות קשב וריכוז.רציתי לדעת אם מותר לי לקחת את התרופה ביום כיפור כיון שבלי זה יהיה לי מאד קשה להתרכז בתפילות כמובן שאם מותר ,זה ללא שתיה בכלל.

רציתי גם לשאול מה הכוונה תרופה מרה כל תרופה מצופה בחומר שהוא לא מר אז מה הכונה שאם זה מר לעטוף בנייר ואיזה נייר?.

אשמח מאד לתשובה מהירה, גמר חתימה טובה

תשובה

שלום לך

לקיחת ריטלין ביום כיפור ללא מים – מותרת ובשבילך זו מצווה.

ביום זה, בו צריך להתרכז בתפילה, ראוי שמי שזקוק – ייעזר בכך.

לדעתי אין איסור בבליעת תרופות ללא מים, בעיקר תרופות לצורך היום.

גמר חתימה טובה, ותפילה מועילה ומעלה

דוד לוי

מה מותר לקרוא ביום כיפור?

שלום לרב, אני מעוניינת לדעת האם ביום כיפור מותר לקרוא:

איגרת הרמב"ן, תהילים, נשמת כל חי ופרקי שירה?

תשובה

שלום לך

מותר ומצווה לקרוא דברים אלו.

גמר חתימה טובה

תענית דיבור ביום כיפור

שלום כבוד הרב שמי הוא *  בן * ורציתי לשאול, אני כרגע נמצא באמריקה ויום הכיפורים מתקרב רציתי להיות בתענית דיבור כל יום הכיפורים וברצוני לשאול אם בתענית דיבור אני יכול לדבר רק דברי תורה כמו להתפלל לבורא עולם. ואם זה לא טרחה ברצוני לבקש ממך ברכה שתברך אותי שבעזרת השם יתברך אני ימצא פרנסה וזיווג תודה רבה ושנה טובה ומתוקה

תשובה

שלום רב,

בתענית דיבור צריך להקפיד לדבר רק דברי תורה ותפילות.

למתענה אסור לומר שום דברי חול גם לא דברי חול מותרים כמו:

לומר שהוא בתענית דיבור

לענות לשאלה אקראית

לומר לאן הוא הולך

לומר שזה מקומו בבית הכנסת

לבקש לקבל סידור / עליה  וכד'.

למי שאין לו ילדים, טוב מאד להיות ביום כיפור בתענית דיבור, בפרט אם הוא מתפלל בבית הכנסת בו עלולים להסיח את דעתו.

אני מברך אותך שתעלה בהקדם לארץ ישראל כי בה ציוה ה' את הברכה. בפרנסה ובזיווג נברך אותך כאשר תגיע לארץ ישראל – ארץ החיים.

גמר חתימה טובה, דרך צליחה לתפילותיך העוברות משם לארץ ישראל ולירושלים בדרכם למרום

דוד לוי

מוצאי יום כיפור

שלום כבוד הרב ברצוני לשאול אותך שאלה חשובה שמזה שנים אני מחפשת לה תשובה

רציתי לדעת האם בצאת הצום לאחר שסיימנו את תפילת נעילה מהבית כנסת לבית מותר לי בחזור אחרי שיצא הצום לעלות במעלית? תודה על העזרה

תשובה

שלום לך

מותר אם מתקיימים שני תנאים :

1. הגיעה השעה של צאת יום הכיפורים לפי הכתוב בלוח. (לעיתים קרובות מסיימים נעילה לפני כן).

2. התפללת תפילת ערבית של מוצאי הצום ואמרת בה 'אתה חוננתנו' בברכת חונן הדעת. או שתאמר ברכת 'ברוך המבדיל בין קודש לחול …' לפני כן.

* אחרי שהתקיימו שני התנאים האלו – בכל שבת וחג מותר לעשות מלאכות שאסורות ועדיין אסור לאכול לפני הבדלה.

גמר חתימה טובה

דוד לוי

חולה שנפסק לו ע"י רב שעליו לשתות ביום כיפור

מצווה מהתורה לצום ביום כיפור ומי שעקב הצום לא יוכל להתפלל- אל יתפלל, אלא ישכב בביתו סמוך למזגן וישלים את הצום.

משפחה אשר בה ילדים קטנים, וקיים חשש שהאם לא תוכל להשלים את הצום, חובה על בעלה, ושכנותיה, אם הן חזקות יותר, לטפל בילדים כדי שהאמא תוכל להשלים את הצום. גם אם טיפול זה יהיה על חשבון חלק מהתפילה בבית הכנסת.

שתיה לשיעורים

שתיה לשיעורים אינה נקראת שתיה רגילה בהלכה. זוהי שתיה בה האדם שותה כמות מזערית בהפרשי זמן ארוכים. השותה שתיה כזו מברך ברכה ראשונה לפני השתיה ואין מברכים ברכה אחרונה על שתיה זו.

כאשר שותים מותר לשתות משקים שונים.

שתיה לשיעורים אסורה ביום כיפור. מי שחייב לשתות- עדיף, אם אפשר, שישתה באופן כזה.

מי שנפסק לו "לשתות לשיעורים" ישתה באחד האופנים הבאים:

1. הדרך המובחרת היא למדוד לפני יום כיפור מהו שיעור "מלא לוגמיו" שלו = כמה נוזלים נכנסים למחצית פיו. לצורך מדידת כמות זו,  ימלא פיו מים ויפלוט אותם לתוך כלי מדידה (כגון בקבוק של תינוק). מחצית מכמות זו היא מלוא לוגמיו.
2. מי שאינו יכול למדוד, או שהמדידה קשה, לו ימדוד לפי אדם בינוני 40 סמ"ק, ואם פיו קטן מהרגיל ישתה פחות מכך.כמויות אלו יש לשתות בהפרש של לפחות 9 דקות . מומלץ להכין מראש כוסות חד פעמיות בהם מסומן השיעור הרצוי ולהשתמש בהם בצום. רפואה שלמהגמר חתימה טובהתזכו לשנים רבות נעימות וטובותדוד לוירב הישוב 

שאלות לפני החג ניתן כתמיד לשאול בטל. 8987548 053-2206952

על חשיבות הצום ביום הכיפורים כותב רבי יהודה הלוי: "וצומו ביום ההוא צום שהוא קרוב בו להדמות למלאכים, מפני שהוא גומרו בכניעה ובשפלות ובעמידה ובכריעות ובתשבחות ותהילות, וכל כוחותיו הגופניים צמים מהעניינים הטבעיים, מתעסקים בתוריים, כאילו אין בו טבע בהמי. וכן יהיה צום החסיד בכל עת שיצום, שיענה בו הראות והשמע והלשון, ולא יטרידם בזולת מה שיקרב אותו אל האלוקים, וכן הכוחות הפנימיים מדמיון ומחשבה זולת זה, ועם זה יהיו המעשים הטובים ידועים" (כוזרי מאמר שלישי פרק ה).

"כמה קל לאדם להימנע מאכילה ושתייה וכד' ביום הצום, אך כמה קשה לענות את עיניו לבל יסתכלו במקום שלא ראוי להסתכל. כמה קשה לענות את אוזניו לבל ישמעו לפחות ביום הקדוש דברים שלא צריך לשמעם, וכמה קשה ביותר לשמור פיו ולשונו לבל ידבר שום דבר שאין בו משום קרבת אלוקים בתפילות ותחנונים, אפילו משך עשרים וארבע שעות בלבד, וכל שכן כאשר ירצה אדם לרסן את כוחותיו הפנימיים מדמיון ומחשבה, להתרכז ביום הקדוש אך במחשבת קדושה ודמיון טהרה בלבד, אכן זה הצום הקשה והעיקרי, וזו המטרה שעל האדם לשים נגד עיניו ביום הקדוש"  (מקור חיים השלם לרב חיים דוד הלוי, ח"ד עמ' 256).

ההכנות ליום הכיפורים:

• יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום. עבירות שבן אדם לחברו אינן נמחלות לו לעולם עד שייתן לחברו מה שהוא חייב לו ויפייס אותו. לכן על כל אחד לתקן את אשר קלקל, ולפייס את חבריו לפני יום הכיפורים.
• נהגו שכל אדם ישלם חובותיו לבית הכנסת וכד' לפני יום הכיפורים, ונכון לשלם כל חובותיו למוסדות ולאנשים פרטיים, ומועיל הדבר לקבלת תפילתו.
• מנהג כפרות, מי שנוהג, יעשה לאחר שהרהר בתשובה וקיבל עליו לתקן מעשיו לעתיד. את דמי ה"כפרות" יש לתת לעניים, או לגבאי צדקה של עניים.
• בתורה כתוב "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש" ללמדך שכל האוכל ושותה בתשיעי, כאילו התענה תשיעי ועשירי. מצוה להרבות באכילה בערב יום כיפור. מאהבת הקב"ה את ישראל, ציוום שיאכלו וישתו תחילה, כדי שיקל עליהם להתענות. אבל לא יאכל דברים המכבידים על הצום.

תחילת קדושת היום:

• מצוה להוסיף מחול על הקודש, ולכן יקפיד להתחיל את כל איסורי יום כיפור בזמן הכתוב בלוחות.
• בהדלקת נרות מברכים "להדליק נר של יום הכיפורים", וברכת "שהחיינו". בהדלקת נרות מקבלת עליה האישה את איסורי יום הכיפורים. לכן עליה לחלוץ את נעליה לפני הברכה.

איסורי יום הכיפורים:

• כל מלאכה שאסור לעשותה בשבת אסורה גם ביום הכיפורים. אלא שבשבת המחלל שבת, חלילה, במזיד – חייב סקילה, וביום הכיפורים – כרת.
• בנוסף לאיסור מלאכה, אסורים ביום כיפור גם:

1. אכילה ושתייה – אסור להכניס כל מאכל לפה.
2. רחיצה – לא יושיט אצבעו במים. בבוקר ייטול ידיו עד מקום חיבור האצבעות ליד, וכך ינהג גם לאחר שמתפנה. אם התלכלך מותר לרחוץ את המקום המלוכלך. הכהנים, לפני נשיאת כפים, ייטלו את כל ידיהם.
3. סיכה.
4. נעילת הסנדל – אסור לנעול נעלי עור.
5. תשמיש המיטה – ינהג עם אשתו כבימי נידתה. ויש מתירים בשעות היום לגעת באשתו כאשר יש צורך בכך.

• מוקצה – כל שאסור לטלטל בשבת אסור גם בטלטול ביום כיפור.

תפילות היום:

• העיקר בתפילות היום הוא הוידוי. בנוסף לנוסח המודפס במחזורים, יתוודה על כל חטאיו משנה זו ומשנים קודמות. ויאריך בוידוי ויקצר בפיוטים.
• לפני תפילת מנחה רצוי לקרוא את פרשת העקידה, כדי להזכיר זכות אבות. לפי אחת הדעות  במדרש, עקידת יצחק הייתה ביום כיפור בשעת מנחה.
• נושאים כפים בתפילת נעילה (ואין נושאים כפים בתפילת מנחה). נשיאת כפים ביום דווקא, לכן ישתדל מאד לברך ברכת כהנים לפני השקיעה.
• קטנים – מגיל קטן יש לתת להם נעלים שלא מעור, ומגיל שבע, ירגילם שלא לרחוץ רחיצת תענוג (הסרת לכלוך מותרת, כמובן). לעניין צום מרגילים את הילדים להתענות תענית שעות מגיל תשע. רצוי לתת לקטנים מאכלים ערבים וחגיגיים. קטן לא יאכל בבית הכנסת או על ידו.

מוצאי החג:

• תפילת ערבית של מוצאי יוה"כ ישתדל לאומרה כתקנה ולא במרוצה. ויאמר "אתה חוננתנו" בתפילת 'שמונה עשרה'. במוצאי יום כיפור נוהגים לברך ברכת הלבנה.
• במוצאי יום כיפור מבדילים על היין ואינו מברך על הבשמים, ואם יש לו נר שדלק במשך כל יום הכיפור מברך גם "בורא מאורי האש".

עוברות ומיניקות מתענות ומשלימות את כל התענית ביום זה.

חולה שיש סכנה אם יצום – כמו ברוב מצוות התורה נאמר "וחי בהם", מכאן לומדים שאדם חולה שעלול למות בעקבות הצום – אסור לו לצום, ועבירה בידו אם הוא מסכן את נפשו וצם. לפיכך כל חולה יברר את מצבו הרפואי לפני יום הכיפורים, ולאחר מכן יפנה לרב שיורהו כיצד לנהוג בצום ביום זה.

• מי שחושש שלא יוכל להשלים את הצום עדיף שישכב במיטה מאשר ילך להתפלל. על בן הזוג לסייע, אם צריך, לבן זוגו כדי שיוכל לצום.

גמר חתימה טובה לכל התושבים ולכל בית ישראל

דוד   לוי

רב הישוב

                                  שמחה לארצך

תכלית הרצון בבריאת בעולם הוא גילוי כבוד מלכותו ושיהיו באי עולם מקבלים עול מלכותו באהבה וברצון.
אין מלך בלא עם. ולכן אומרת הגמרא במסכת ראש השנה: "אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם". כדי שיהיה זה גלוי כבוד מלכותו, צריך שיקבלו עול מלכותו באהבה וברצון. קבלת מלכות שלא באהבה וברצון- זו מלכות, אולם אין זה כבוד.

כיצד מופיעה מלכות זו, מפורט בכל תפילות החג, בתוספת מיוחדת בברכת "אתה קדוש" שבתפילת העמידה:

 תן:

כבוד לעמך
תהילה ליראיך
תקוה לדורשיך
פתחון פה למייחלים לך

לאחר ארבעה עיטורים אלה של עם ישראל, מופיע סדר ההופעה האלוקית:

1. שמחה לארצך
2. ששון לעירך
3. צמיחת קרן לדוד עבדך
4. עריכת נר לבן ישי משיחך

כדי שתתחזק הקדושה כראוי צריך שיהיו ישראל בארץ ישראל, ושם ימלוך מלך מבית דוד, ובו נקשרים כל ישראל בקדושה. אם חסר אחד התנאים, אין הקדושה מתחזקת כראוי. לכן לאחר תארי הכבוד לעם ישראל מופיעה ארץ ישראל- "שמחה לארצך" , וכך, בסדר זה, אנו מתפללים.
יהי רצון ששנה זו, המתחדשת עלינו לטובה , תהיה שנת שמחה לארץ ישראל, ונעלה מתוך שמחת ארץ ישראל כולה, עד לבוא בן-ישי משיח ה', ונראה באהבה וברצון את מלכות ה' על כל המעשים.

המלכת הקב"ה בראש השנה / תפילת חנה בראש השנה / הלל בראש השנה / תפילות לה' בראש השנה

סדר ראש השנה לטבעונים / על האש בראש השנה / ראש השנה במשפחה מתחזקת

המלכת הקב"ה בראש השנה

שלום כבוד הרב

אני לומדת במדרשה ולקראת ראש השנה התעסקנו הרבה בהמלכת הקב"ה בראש השנה (בעקבות המחלוקת בין רבי יוחנן בן נורי לרבי עקיבא). יש לי שאלה שלא הצלחתי לקבל עליה תשובה מספקת בשיעורים והיא מעסיקה אותי מאוד.

מדוע חז"ל מכנים את הקב"ה מלך?

כוחו של מלך נובע ותלוי בעם ובתמיכתו וברור שהקב"ה אינו תלוי בנו ונזקק לנו, אלא מלך בעולם גם בלעדינו ובכל זאת אנחנו ממליכים אותו בראש השנה, מדוע ישנו הכינוי הזה "מלך" הרי כוחו של מלך בסופו של דבר כפוף לעם עליו הוא מולך?

תשובה

שלום לך

מלך שולט בעם ולא שואב את כוחו מהעם.

ברגע ההמלכה הראשון יש הסכמת העם אבל אחר כך לאורך כל ימי מלכותו , ובד"כ גם בניו, אין הוא זקוק להסכמה.

הקב"ה קיבל את "הסכמת" העם במתן תורה ומאז הוא מלכנו.

היבט נוסף לגבי ראש השנה –

כל מלך הוא בפועל מלך כאשר מתגלה מלכותו וזה תפקידנו בעולם הזה – לגלות מלכותו יתברך. זה נעשה בכל יום על ידי קיום מצוות ובעיקר שמירת שבת ובראש השנה על ידי המלכתו עלינו בשופר ובתפילות.

שנה טובה כתיבה וחתימה טובה

תפילת חנה בראש השנה

מדוע נקראת תפילת חנה בראש השנה?

ומדוע נקראת פרשת הולדת יצחק?

תודה רבה.

תשובה

שלום לך

תפילת חנה – לפי דברי הגמרא במסכת ראש השנה חנה נפקדה בראש השנה.

בחלק מהסליחות הספרדיות מוזכר 'מי שענה לעלי ברמה – הוא יענה אותנו' והכוונה למי שענה לעלי בזמן תפילת חנה.

יש בכך כמה קשיים בעיקר שהוא ענה לעלי בשילה ולא ברמה אלא עבור חנה שהגיעה מ'רמתיים צופים', ואכן ראיתי שבסליחות אחרות אין משפט זה מופיע.

פרשת הולדת יצחק היא בסיס לפרשת העקידה – אותה ראוי להזכיר בכל עת שתמו זכויותינו.

בגמרא מתואר יצחק אבינו כמי שמתנדב לקחת על עצמו את חטאי עם ישראל כאשר הם חוטאים.

הסבר נוסף אולי הוא הקושי של אברהם להתנתק מבנו ישמעאל אולי הוא בא להזכיר לנו את ה'צער' של הקב"ה על בניו החוטאים ושנדע להתפלל גם עליהם.

גמר חתימה טובה

הלל בראש השנה

היי שבוע טוב ושנה טובה

יש לי שתי שאלות שאני מאוד אשמח אם תענה לי :

1.שמתי לב שבראש השנה לא אומרים הלל, הרי זה ראש חודש ובטח שבראש השנה שזה ראשי חודשים, אז למה לא אומרים הלל בראש השנה ?!

2.מה המקור של התשליך שתמיד עושים ?!

תשובה

שלום לך

1. חכמים קבעו שלא ראוי לומר 'הלל' בראש השנה בשעה שספרי חיים ומתים פתוחים.

זה הזמן לכובד ראש ולא לשירת הלל (אם הוא לא נאמר בשירה הרי זה חסרון משמעותי)

גם אכילה ושתיה ולבישת בגדים נאים בראש השנה צריכה להיות באיפוק מאימת הדין.

כל עניני ראש חודש נדחים בראש השנה. אפילו הקרבן מוזכר בתפילת מוסף רק ברמז.

הקב"ה קרא לראש השנה 'כסה ליום חגנו' ומכאן למדו שעניני ראש חודש למרות שהם קיימים הם 'מכוסים'.

2. מנהג התשליך מוזכר בשו"ע בדברי הרמ"א. הוא מבוסס על הפסוק מספר מיכה "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". נוהגים לומר גם שני פסוקים קודמים שהם כנגד יג מדות שאותם לא אומרים בתפילות ראש השנה. יש הנוהגים לנער את הבגדים כדי להדגיש שהחטאים הם חיצוניים לאדם ולא חלק ממנו. העיקר כוונת הלב והתפילות הנאמרות בהזדמנות זו.

שנה טובה ומרוממת

תפילות לה' בראש השנה

במהלך החג התפללתי לה'- ברכות פרטיות לעניינים אישיים. רק היום נודע לי שביום טוב יש להתפלל לעניינים רוחניים כלליים בלבד, ולא להתפלל לענייניים אישיים.

האם זה מעשה אסור שהתפילה עלולה לפגוע, חלילה, במקום להועיל?

התפילה היא לגבי פוריות שאנו מייחלים לה, והריון יקר שבע"ה יהיה בסדר.

באותו עניין, האם במהלך יום כיפור גם עליי להימנע מתפילות אישיות? ומה לגבי לאחר תקיעת השופר, הרי אומרים שנפתחים שערי שמים, וזה זמן לבקש מהקדוש ברוך הוא את משאלות ליבנו, האמנם?

נא תשובתכם המלומדת! בברכת חתימה טובה!

תשובה

שלום וברכה,

יהי רצון שה' ימלא משאלותיך לטובה וכמו שאמותנו העקרות נפקדו בראש השנה כך גם אתם תפקדו בזרע של קיימא לעבודתו יתברך.

עיקר עבודת ראש השנה (ולא יום כיפור) הוא להמליך את ה' בעולם. בודאי שאין איסור לבקש גם בקשות פרטיות ולהתפלל על ענינים אישיים אבל זה לא המיוחד באותו יום, אפילו שולי יחסית.

אנו מבקשים בן לעבודת השם, שיהיה המשך, שיהיה בעולם עוד יהודי שיקדש שם שמיים, שנחנך אותו לתורה ולמצוות. הרצון לילד יהודי איו רצון פרטי ולכן טוב מאד שהתפללת בראש השנה ואם את רוצה תקבלו על עצמכם, בלנ"ד, לתת לו חינוך לתורה ומצוות יותר ממה שחשבתם לתת (כמובן שגם אתם תצטרכו להתעלות בהתאם) כמו שחנה ביקשה בן להקדישו לשם.

עיקר תפילת יום כיפור על חטאי כל עם ישראל וכל אחד ואחד מישראל. ולכן גם ביום כיפור את יכולה להתפלל לבן והקב"ה ישמע את תפילתך ביחד עם תשובתך וימלא משאלות לבך (אם שערי שמים שנבקעו בתקיעת השופר לא מלאו בקשתך כבר לפני יום כיפור).

כמו כן את יכולה לבקש בהוצאת ספר תורה ב'בריך שמיה' שאז נפתחים שערי שמיים. וכן אם בבית הכנסת שלכם אומרים בעת הוצאת ספר תורה  יג מידות או "לעולם ה' דברך ניצב בשמים".

בהוספה לדברי –

בסוף תפילת ערבית של ראש השנה פותחים את ארון הקודש ומוסיפים מזמור שענינו כבוד שמים "שאו שערים ראשיכם…" . כדי להיות זכאי לקרוא לשערים להפתח אדם צריך להיות נקי ובר לבב, גם כאן אנו רואים שמטרת האדם בעולם היא לקרוא בשם השם ולהמליך אותו בעולם, ולצורך כך  עלינו לתקן את עצמו להיות נקיי כפיים. הבאת ילדים לעולם זה חלק מהתיקון הבסיסי  כדי שתוכלו יותר לקרוא בשם השם.

גמר חתימה טובה, תזכו לבן זכר בקרוב

סדר ראש השנה לטבעונים

שלום כבוד הרב,

אני טבעונית , מאמינה ושומרת מסורת.

חשוב לי שבחגים אברך את הברכות ע״פ הסדר אך ללא מאכלים מן החי.

רציתי לשאול למה מברכים על ראש של דג?

ולמה מברכים על דבש??

ועל מה אפשר לברך במקום שני אלו בסדר הברכות?

תודה רבה!

תשובה

שלום לך

אין שום חובה לברך או לאכול מאכלים אלו בראש השנה.

יש מנהג קדום להביא אותם לשולחן ולראות אותם ולומר 'יהי רצון' ומי שאין לו או אינו רוצה להביא /לאכול מסיבה כלשהי יכול לומר את ה'יהי רצון' בלי להביא

במשפחתינו נוהגים לומר 'יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב' בלי להביא לא ראש של כבש ולא ראש של דג.

יש גם יהודים רבים הנמנעים מלאכול דג בראש השנה כיון שזה מזכיר להם את המילה דאגה.

לגבי דבש –

אין מנהג לאכול דבש אלא יש הטובלים את הלחם של ברכת המוציא ואת התפוח בדבש.

הנוהגים על פי תורת הסוד אינם עושים זאת אלא טובלים בסוכר. (הדבש הוא ממידת הדין)

הערה נוספת – הדבש (הרגיל) אינו יוצא מגוף הדבורה, בשונה מהחלב שיוצא מגוף הפרה. אם הדבש היה יוצא מגופה הוא היה אסור באכילה, כי כל היוצא מן הטמא – טמא. (לכן חלב גמלים אסור).

סיכום

ניתן להביאם לשולחן כדי לראותם בלי לאוכלם, וניתן גם שלא להביא סימנים אלו לשולחן

שנה טובה , כתיבה וחתימה טובה

על האש בראש השנה

שלום לך, כבוד הרב !

רציתי לשאול,ביום שני של ראש השנה,מותר להדליק מנגל מאש של נר שהודלק לפני החג ? (בהעברה מאש לאש…)

תודה ושבת שלום !!

תשובה

שלום לך

מותר. צריך להיזהר שלא לכבות לא את הגפרור ולא שום אש, כל ההיתר באופן זה הוא להדליק.

שנה טובה

ראש השנה במשפחה מתחזקת

שלום

אנחנו מתחזקים לאט לאט.אני באה ממשפחה חילונית ושני אחים שחזרו בתשובה.

ויש לי כמה שאלות.

1.אנחנו מארחים בחג חלק מהמשפחה(או שיבואו אלינו או שיעשו חג לבד)

רובם ביקשו שנעשה "על האש" למחרת החג כלומר ביום חמישי, בהעברת אש מנר לנר.

אין לי כלכך במי  להיוועץ אבל שני אחיי אמרו לי שלא נהוג, אבל זה לא שאסור.

ניסיתי לדבר על ליבם של שאר המשפחה שבאים, והם נפגעו מאד מהדבר ואף מעדיפים לעשות חג לבד מאשר לבוא.

אני עומדת בדילמה לא נעימה.

2. לא הבנתי את כל העניין של הדלקת הנרות.אני מדליקה ביום רביעי ואז בשישי ?

ביום שישי להדליק מנר ראשון לנר שני(כלומר מנר שבועי לנרות השבת)

3.האם מותר לבשל ביום שישי לצורך שבת (במידה ויהיה צורך)

האם יש ספרים של הלכות בשפה פשוטה וברורה ולא שפה קשה?

תודה וחתימה טובה

תשובה

שלום לך,

תזכו למצוות – תמשיכו להתקדם ולהשרות ברכה סביבכם.

1. אין לך דילמא. זה לא נהוג אבל זה מותר, ובמקרה שלכם אפילו מצווה.

כך תפגשו בחג ביחד, אולי חלק מבני המשפחה ישמע שופר.

אם יש כאלו שלא שמעו תקיעות שופר לפני כן אתם יכולים לתקוע בזמן שעושים 'על האש'.

החכמה בדרך התורה היא לאחד את המשפחה לעבודה בפני אבינו שבשמים וכך כתוב בשולחן ערוך בפירוש שבני ישראל צריכים להיות שמחים בראש השנה ואסור להתעצב לכעוס וכד'. לכן את מזכה את המשפחה בחגיגה משפחתית משותפת ולפי המצב שאת מתארת זה מאד רצוי וחכם.

כמובן שתדאגי מראש לאש דלוקה ואפילו 2-3 נרות ליתר בטחון שלא תכבה ולא יתאכזבו.

2. הדלקת נרות –

א. מדליקה ברביעי (או בהעברה מאש לאש כאשר אתם חוזרים מבית הכנסת)

ב. מדליקה ביום חמישי בהעברת אש (עדיף כאשר חוזרים מבית הכנסת)

ג. מדליקה ביום שישי לפני זמן כניסת שבת בהעברה מאש. (בשנה זו ששבת צמודה לחג).

בשתי הפעמים הראשונות את מברכת על נר של ראש השנה/יום הזכרון לפי הכתוב במחזור.

ביום שישי את מברכת על נר של שבת.

3. מותר לבשל ביום שישי לצורך שבת בתנאי שביום רביעי בבוקר עשיתם 'ערוב תבשלין) בעזרת חלה שקניתם לכבוד שבת ובעזרת תבשיל (אפשר ביצים קשות) שבישלתם ביום רביעי בבוקר לכבוד שבת.

הספר המומלץ על ידי הוא מקור חיים השלם של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל. – 5 כרכים.

כיון שהם קשים להשגה – תנסי את פניני ההלכה של ידידי הרב אליעזר מלמד שליט"א.

שנה טובה כתיבה וחתימה טובה דוד לוי

ביום ראש השנה, יום הרת עולם, מהדהדת  מסוף העולם ועד סופו קריאת הקב"ה לאדם הראשון: 'אייכה'?

לאחר חטאו פונה ה' האלוקים לאדם הראשון וקורא לו "אייכה?"

אין שכחה או חסרון לפני הקב"ה, וברור שאין ה' מתכוון לשאול אותו היכן הוא נמצא.

השאלה באה לשאול את האדם מה מקומו מבחינה רוחנית, היכן הוא ביחס לעצמיותו ולתפקידיו. בבחינת 'לאן הלכת ?' מבחינת תפקידך בעולם. אדם הראשון מתבייש מפני ריבונו של עולם ומתחבא. הוא מבין כי החטא הרחיק אותו ומתבייש בכך.

אותה בת קול מן השמים ממשיכה וקוראת לכל אחד ואחד מאיתנו: אייכה?

איה אתה בעולם? קצבו לך ימים ושנים כדי שבכל יום תעשה הטוב עם אלוקים ואדם. התבונן, איה אתה בעולמך שלך, כמה שנים עברו עליך ומה עשית באותם שנים?

קריאה זו מצפה מאיתנו למענה: מה אני עושה פה? כיצד הגעתי לכאן ולאן עלי להמשיך?

חטא הוא התכחשות לעצמיות שלנו, הוא מנתק ומרחיק אותנו מבורא עולם. אנו מתביישים בכך וקשה לנו לשוב להתקרב אליו. בימים אלו ריבונו של עולם קורא לנו 'פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם'.

בנוסף לפן האישי – קיים פן של תיקון עולם. כשאדם הראשון חטא ירדה הבריאה כולה מדרגתה, ובלשון חכמים 'השכינה ירדה ממקומה'. עליית השכינה בחזרה מתרחשת על ידי תיקון עולם במלכות שדי, מימי אברהם אבינו ועד ימינו. אברהם אבינו היה הראשון לקרוא לקב"ה 'אדון', ואנו ממשיכים בכך ע"י המלכת ה' בעולם בכל השנה ובעיקר בראש השנה.

לפיכך בשמיעת קול  השופר עלינו להתעורר ולחזור לעצמנו ולתפקידנו בעולם ומתוך כך לתקן עולם במלכות שדי בהמלכתו יתברך

שנזכה להשתתף ולראות בהחזרת השכינה

"שמחה לארצך וששון לעירך"

דוד לוי רב הישוב

בנין בית המקדש / עליה לירושלים / לימוד ליל שבועות / מאכלי חלב בחג השבועות

בנין בית המקדש

שלום.

תמיד מתפללים על בנין בית המקדש וירושלים.

בתור נערה דתיה שגרה בירושלים אני בהחלט מרגישה את הרצון לבית המקדש אבל משום מה,זה לא כ"כ מפריעה לי שאין בית מקדש.אולי זה בגלל שאני לא יודעת מה זה בית מקדש ולכן אין לי כ"כ ציפיה לזה

אבל אני מרגישה רע כי זה משהו שאני הכי אמורה לרצות ואני לא…

האם ההרגשות שלי בסדר??

תשובה

שלום וברכה,

שאלת חכם – הרבה יותר מחצי תשובה.

בנין המקדש וכל הנלווה אליו הוא תכלית שאיפתנו בעולם בשלב זה.

לכך אנו מתפללים בכל יום ובכל תפילה.

זה מה שישאלו אותנו במרום : האם ציפית לישועה. (וזה הרבה יותר עמוק מבנין בית המקדש)

הנושא מעסיק אותי כבר 40 שנה וברור שאיני ראוי ואיני כדאי שהרי אם הייתי מצפה לו כראוי לא הייתי יכול לישון על משכבי בלילות כדברי דוד המלך עליו השלום.

את רוצה להבין כיצד להתקדם לכך –

והתשובה בהרבה לימוד ובהכנסת חסרונו למקום מרכזי ביותר בחיינו.

חלק ניתן באמצעות מכון המקדש –

שם אנו לומדים

גם להתכונן בפועל וגם על הצד היותר מעשי המצפה לנו.

וצריך לזכור שאין אנו מצפים רק לבנין אלא לתקופה שונה.

אחת הדרכים היא להקפיד בכל ארוע ובכל זמן להתנהג כאילו היה בית מקדש:

לעלות למקום המקדש או קרוב אליו שלוש פעמים בשנה זכר לעליה לרגל.

להתכונן לחג הפסח, לברר הלכות פסח שני ולהתכונן אליו.

להתרגל לסובלנות בין אדם לחברו – הרי אין אנו מצפים לכהן גדול ספרדי/אשכנזי/תימני והמשמעות שאני מבחין בתוכי בין העיקר לבין הפולקלור והמנהגים.

אמירת תיקון חצות, אם לא בכל יום אז מידי פעם.

קריאת פסוקי הקרבנות לא רק בכל יום בתפילות שחרית ומנחה אלא גם בזמנים מיוחדים כמו בערב פסח, במוצאי יום טוב ראשון של פסח ושל סוכות.

לימוד סדר קדשים. עם בני ובנותי למדתי, מאז היו בני חמש, מסכת מידות ומסכת תמיד, ולאחריהן מסכתות חגיגה יומא פסחים ביכורים וכד' מאלו השייכות למקדש.

לסיכום תתבונני בסוף ספר הכוזרי כיצד הוא עונה למלך כוזר ש"מצאת חרפתנו שאין אנו עולים לארץ ישראל". הדברים יפים כיום להר הבית ולסביבתו – שיש לדרוש אותם לנו, בשלב ראשון בתודעתנו.

תזכי לצפות לישועה, לראות את ירושלים גם בבנינה.

בציפיה לגאולה שלימה

הערות נוספות:

1. ביום העצמאות אני מצפה להקריב קרבן תודה ולכן אני נוהג לאכול מצה וחלה זכר לקרבן תודה.

2. אין בדברי הכרעה בסוגית העליה להר הבית עצמו – שכן כעת אנו עדיין במצב של "ציון אין לה דורש, וצריך שיהיה לה דורש"

3. כל הדברים הללו נלמדים מדוד המלך ע"ה, אחרי שה' אסר עליו לבנות את בית המקדש, עשה את כל ההכנות הנדרשות החל מאיתור המקום וכלה באיסוף החומרים וחלוקת העם למשמרות.

 עליה לירושלים

האם עלייה לירושלים זו מצווה, גם אם איני עולה לדבר מצווה?

תשובה

בימינו זו מצוה, או זכר למצווה בשלושה רגלים, וכאשר אתה עולה ללמוד תורה או להתפלל שם.

לימוד ליל שבועות

אשתקד בליל שבועות נשארתי כל הלילה כדי ללמוד את כל התיקון של שבועות כולל זוהר.

בתפילת שחרית מעייפות של חוסר שינה לא הצלחתי להתרכז בתפילה, מה אפשר לעשות בנידון?

האם חייב באמת לקרוא את כל הזוהר או שאפשרי להמשיך אותו גם במהלך היום?

תשובה

שלום וברכה,

סדר החשיבות הוא:

1. קריאת שמע של שחרית בערנות ובכוונה.

2. תפילת שחרית (ומוסף) כולה בערנות ובכוונה.

3. תפילה בנץ החמה.

4. מנהגים שונים כמו קריאת זוהר וכד'.

כל אחד צריך לחשוב בעצמו כדי לעשות את הדברים בסדר הנכון. מי שעושה אחרת – טועה.

לאור ניסיון העבר אני מציע לך ללמוד מעט בליל שבועות ולאחר מכן לישון במידה שתהיה ערני בתפילה.

שבועות ותפילה

שלום כבוד הרב …

החלטתי ללכת בליל שבועות ללמוד תורה כל הלילה בבית כנסת כיוון שאני רווקה ואין לי עיסוקים מיוחדים אז יש לי הרבה זמן ואני רוצה להקדיש ללימוד תורה….

האם אפשר להכניס תיק עם חטיף ושתייה לעזרת נשים כי אני אהיה כל הלילה ואני אעשה מידי פעם הפסקה של שתייה וחטיף קטן? אני לא רוצה להשאיר את זה מחוץ לבית כנסת אני מעדיפה שזה יהיה לידי..כמובן שאני אשתה ואוכל מחוץ לבית כנסת..

תשובה

שלום לך ותזכי למצוות, זה בסדר גמור, חג שמח

האם חייבים לאכול חלבי בשבועות

שואל 1. מנהג לאכול חלבי בשבועות,

האם אפשר לאכול חלבי בערב החג ולאורך כל החג או שמחוייבים לפחות בארוחה אחת בשרית?

והאם אפשר לאכול דגים במקום בשר בערב חג או בשבת במקום בשר?

שואל 2. רציתי לדעת אם אסור/ מותר/ צריך לאכול חלבי אחרי קידוש בארוחת החג בשבועות.

בהתחלה חשבתי שזה מה שצריך לעשות או לפחות מה שנהוג, אבל אח"כ נודע לי שעדות המזרח (שאני חלק מהם) רואים עלבון בכך שאחרי קידוש אוכלים מאכלי חלב. וששמחה אמיתית באה עם בשר.

חברה אשכנזייה אמרה לי שמתירים ארוחה אחת חלבית… מה יש לעשות?

תשובה

שבועות זה חג וכל אחד יענג אותו במאכל ובמשתה לפי חפצו.

לדעת הרמב"ם יש ענין לאכול בחג בשר – אולם הכוונה באחת מארוחות החג ולא בכולן.

ישנו מנהג לאכול בשבועות מאכלי חלב, אין זה חובה אלא רק למי שזה טוב לו.

בברכה והעיקר להרגיש את מתן תורה הפרטי שלנו בחג.