בהודאה לשי"ת אבני חפץ, אייר תשע"ט סדר תפילות יום ירושלים יום ירושלים נקבע ליום הודאה והלל הן על חזרתנו לעיר קודשנו ולמקום המקדש, ביחד עם הניסים הגדולים שנעשו לנו במלחמת ששת הימים. ביום זה חובה להודות ולהלל לקב"ה ולעסוק בציפיה לבנין ירושלים ובית המקדש. בתפילות ביום זה תיקנו, לכל הדעות, לומר הלל גמור […]
סדר תפילות יום ירושלים Read More »
שאלה : האם יש מקום להוסיף ב"מי שברך לחיילי צה"ל" תפילה על רפואת הפצועים ועל חזרת החיילים בתשובה, כמו שנהוג בכמה קהילות ? תשובה: בודאי כל אחד רוצה בהחלמתם המהירה והשלמה של כל פצועי צה"ל כמו שאר חולי עם ישראל. בודאי אנו רוצים כולנו לשוב בתשובה שלמה לפני אבינו שבשמים. השאלה האם זה המקום
מי שברך לחיילי צה"ל Read More »
לג בעומר – הילולא של רבי שמעון יום לג בעומר, לפי המסורת, הוא יום פטירת רבי שמעון בר יוחאי. ביום בו הסתלקה נשמתו התמלא העולם אור גדול של שמחה בזכות הסודות שגילה לבניו*. לכן ראוי ביום זה ללמד את שבחי רשב"י המפוזרים בזוהר ובאדרא זוטא. יש שנהגו גם להדליק נרות, ובהמשך-גם מדורות לכבודו. בחסידויות אחדות
יום הזיכרון לשואה ולגבורה נועד להדגיש את הגבורה בחיי היהודים תחת שלטון הצורר. גבורה שבאה לידי ביטוי הן במאבק והן בהמשך הקיום בכלל, והקיום היהודי בפרט. יום זה נקבע בקשר מסוים למרד גטו ורשה. מתכנני המרד, מתוך התנועות החלוציות השונות, בחרו בכוונה להתחיל את המרד בליל הסדר. גם אלו מביניהם שהיו רחוקים מקיום מצוות, הבינו
יום הזכרון לשואה ולגבורה Read More »
בעזרת השי"ת אדר תשע"ט להרים את הדגל 30 שנה לישוב[1] , 70 שנה למדינת ישראל[2] בימים אלו אנו נקראים להרים את הדגל – דגל המדינה היהודית, ודגל התורה בחיי הישוב הציבוריים. באנו לכאן להקים את מדינת ישראל שהיא יסוד כסא ה' בעולם. הנצי"ב בפירושו לתורה[3] על פרשת 'קדש לי כל בכור'[4], מסביר שבני ישראל יצאו
בשבוע הבא עלינו לטובה אנו נדרשים לשוב ולבחור נציגים לכנסת, וכבר אמר הרב קוק זצ"ל שבמצב בו אין מלך מבית דוד חוזר השלטון אל העם, ובלשוננו אל הכנסת. לבקשת רבים מעט הדרכה במבוך העומד לפנינו – אנו אוהבים כל אחד ואחד מישראל – בניו של הקב"ה. אין אהבה זו פירושה אהבת כל אחד ממעשיהם[1]. בהצבעה
דיין ליום אחד – בחירות תשע"ט Read More »
ביום פורים חייב כל אדם לשלוח משלוח מנות לחברו, ובלשון השו"ע "שתי מנות בשר או שני מיני אוכלים".בשנים האחרונות התפשט מנהג להרבות גם במשלוח ממתקים איש לרעהו ובפרט לילדים.כאשר אנו באים לקנות מאכלים אנו בודקים את כשרותם, והוא הדין בקנית ממתקים.יש לזכור לבדוק היטב את כשרות הממתקים, כמו שנוהגים בקנית כל מאכל אחר. לאחרונה שוק
כשרות ממתקים – פורים Read More »
פרשת 'ויקהל' פותחת בציווי ה' על שמירת השבת: "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש, שבת שבתון לה', כל העושה בו מלאכה יומת"[1]. מצוות השבת נכפלה בתורה שתים עשרה פעמים[2]. בודאי שלכל אחת מהפעמים יש משמעות שונה. לפעמים המצווה היא לקדש את השבת, וישנם מקומות בהם מודגשת המצוה על כל יחיד ויחיד מישראל
שמירת השבת במרחב הציבורי – פרשת ויקהל Read More »
בפרשת תצווה נקרא בתורה על בגדי הכהונה. הקב"ה מצווה להכין לכהנים בגדים מיוחדים שיהיו לכבוד ולתפארת. וכן יש איסור חמור לקרוע או ללבוש קרועים, כל כהן צריך ללבוש לפי מידתו. ספר החינוך מסביר שיש כבוד לבית ולעבודה בהיות העובד מלובש בלבוש מיוחד לעבודה במקדש. גם על המקדש להיות מפואר לפי יכולת הקהל לבנותו, וזאת כיון
הקב"ה בתורתו מתחיל את ספר שמות עם וו החיבור – "ואלה שמות", ללמדנו שחומש זה מחובר עם חומש בראשית. אכן, הגמרא במסכת סוטה[1] קוראת לחומש זה 'חומש שני'. אין לומר שכך ממוספרים כל החומשים שהרי באותה מימרא של רבי חנינא בן גמליאל, הוא קורא לחומש במדבר 'חומש הפקודים', ולא החומש הרביעי. נמצאנו למדים שיש ענין
החומש השני, ספר שמות ספר הגאולה Read More »