משולחנו של הרב

בעשרה בטבת התחיל המצור על ירושלים, המצור שבסופו חרב בית המקדש הראשון. הנביאים תקנו לנו ימים בשנה בהם אנו מתענים ומתאבלים בו על חורבן בית המקדש. בית המקדש שטרם נבנה בימינו, כאילו נחרב בימינו כיון שאי בנייתו מראה שאין אנו זכאים לכך. סיבות נוספות לצום זה, ובהן: תרגום התורה ליוונית ע"פ גזירת תלמי מלך יון. […]

הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת הוא מנהג ותיקין  וכמה טעמים למנהג, ומכל מקום הוא גם זכר למנורה שבמקדש ולכן ראוי להניחה בכותל דרום. בשו"ע  כתוב "כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה", וכוונתו שלעומת נר שבת, בו אסורים שמנים ופתילות שאינם נעימים או בוערים היטב – אלו מותרים בחנוכה כיון שאין בעיה חשש שאדם יכבה או

תחילת  חודש  חשון בימים אלו אנו משנים את תפילתנו ועוברים מברכת הטל לימי הגשמים. ארבעה הבדלים בולטים בין הטל לגשם: הטל יורד בשווה לכל מקום. כולם שמחים ברדת הטל. (עוברי דרכים בד"כ אינם שמחים ברדת הגשם). הטל יורד בעדינות ואילו הגשם יורד בעוז. הטל יורד בכל ימות השנה. מסיבות אלו המזכיר מוריד הטל במשך כל

אבנים  עתיקות דברים אלו פורסמו ב"דף קשר" שנשלח לתושבים ולרוכשי הדירות בישוב, בחשון  – תשנ"ה. ומתפרסמים כאן מחדש.                                                              בציפייה לגשמי ברכה,  הרב דוד לוי   ותן טל ומטר לברכה המים הם השפע שהקב"ה משפיע בעולמנו. שני אופנים בהם יורדים המים לעולם – טל ומטר. אם נתבונן נמצא הבדלים רבים ביניהם – שתי הנהגות שונות

חג הסוכות שונה משאר הרגלים. הוא נקרא ה"חג" בסתם ובו אנו מתפללים ואומרים "זמן שמחתנו". (ולא זמן חרותנו, או זמן מתן תורתנו"). לא בכדי נקרא חג הסוכות בשמות אלו. בחג זה שותפה עמנו בשמחה כל הבריאה. הים לא נבקע, המצרים לא טבעו בים, הציפורים לא שתקו מלצייץ וכד'. ולא עוד אלא שכולם באים לחגוג עמנו.

בעזרת השי"ת                                                                 ערב ראש השנה תש"פ החובה להצביע בבחירות השתדלות – זכות זו הניתנת לך מדי פעם היא בעצם חובה. כמו שאדם צריך לעשות לפרנסתו וכד', כך אדם צריך לפעול בכלים הניתנים לו שאחד מהם הוא זכות ההצבעה. וכתב נאמר במשנה במסכת אבות "לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להיבטל

                                  שמחה לארצך תכלית הרצון בבריאת בעולם הוא גילוי כבוד מלכותו ושיהיו באי עולם מקבלים עול מלכותו באהבה וברצון. אין מלך בלא עם. ולכן אומרת הגמרא במסכת ראש השנה: "אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם". כדי שיהיה זה גלוי כבוד מלכותו, צריך שיקבלו עול מלכותו באהבה וברצון. קבלת מלכות שלא באהבה וברצון- זו מלכות, אולם

המלכת הקב"ה בראש השנה / תפילת חנה בראש השנה / הלל בראש השנה / תפילות לה' בראש השנה סדר ראש השנה לטבעונים / על האש בראש השנה / ראש השנה במשפחה מתחזקת המלכת הקב"ה בראש השנה שלום כבוד הרב אני לומדת במדרשה ולקראת ראש השנה התעסקנו הרבה בהמלכת הקב"ה בראש השנה (בעקבות המחלוקת בין רבי

אחדות בימי בין המצרים – כולנו בלב אחד בימים אלו אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש. בית המקדש חרב על שנאת חינם. בתפילת מנחה בשבת אנו אומרים: "אתה אחד, ושמך אחד, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". מהי אחדות? מה משמעותה לגבינו? אחדות היא נקודת מבט ותחושה שהדבר הוא בבחינת חטיבה אחת. אין הכוונה טשטוש

לקראת סיום שנת הלימודים – מתי מותר לספר על מעשי הילדים שאלה:  האם וכיצד מותר לספר למורה או לכל אדם אחר על מעשי ילדים ? תשובה:  בדיני רכילות עלינו להיזהר כלפי ילדים יותר מאשר כלפי מבוגרים. מבוגר, אומרים עליו דברי רכילות, יכול להתגונן ולתבוע את עלבונו. אם המספר ירצה לשוב בתשובה יכול המבוגר לסלוח על