עובדי הישוב בחול המועד

קדושת ימי חול המועד גדולה. כך כותב המשנה ברורה לגבי עשית מלאכה בחול המועד :

"הנה בעיקר איסור מלאכת חוה"מ … הרבה פוסקים סוברין דהוא מן התורה, והא דהקילו בכמה דברים הנ"ל הוא ע"פ הרשות שניתן לחכמים מן התורה במלאכת חוה"מ לפי צורך הענין להתיר. … וזהו שסיים הרמ"א לפי צורך הענין וכו', ומאוד יש ליזהר שלא להקל יותר ממה שהתירו חכמים, דאחז"ל [משנה אבות פ"ג מ"יא] המבזה את המועדות [דהיינו שעושה בהן מלאכה כפירש"י] כאלו עובד עכו"ם. גם חייב לכבד חוה"מ במאכל ובמשתה וכסות נקיה שלא ינהג בהן מנהג חול. " שו"ע או"ח מ"ב תקל.

בעקבות פניות תושבים רבים אני שב ומפרסם דברים שנכתבו בעבר לגבי עובדי הישוב. לאנשים פרטיים היתרי המלאכה בחול המועד הרבה יותר דחוקים, והמלאכות המותרות מעטות יותר.

***

ימי חול המועד ניתנו כדי להידבק ביראתו ובאהבתו ולעסוק בתורתו התמימה. חול המועד אסור בקצת מלאכות ומותר במקצתן לפי צורך הענין, ולכן אין על הישוב להעסיק עובדים בקביעות בחול המועד.

עבודות מותרות, שלא ניתן לדחותן, יכולות להעשות באחת מהדרכים הבאות:

1. תושבי הישוב יבצעו עבודות אלו בהתנדבות.

2. יעשה זאת אדם הזקוק לכסף לצורך המועד (שיקבל את שכרו במועד).

3. העובדים הקבועים יעשו עבודות אלה בלבד.

שתי סיבות להתיר עבודות בישוב:

1. דבר האבד – דבר שאם לא יעשנו עתה יבוא לידי הפסד.

2. צרכי רבים – מלאכה הנעשית עבור הישוב והנושאת אופי מיוחד עקב כך. על פרנסי הציבור להקפיד לא להשאיר מלאכה כזו מראש לחול המועד.

דוגמאות למלאכות מותרות:

א. פינוי אשפה מהישוב.

ב. בדיקת עירוב

ג. טיפול שוטף בנושא השמירה בישוב

ד. הקלטת שיעורי תורה

ה. סידור ספסלים לצורך המועד.

ו. אפיה ומשלוח עוגות לחיילים

ז. השקאת גינות.

ח. שיחות טלפון.

ט.קבלת תשלומים מבעלי חוב שיש חשש שלא ישלמו אחרי המועד.

י. הפקדת כספים שהגיעו במועד אם חשבון הבנק של הישוב, חלילה, ביתרת חובה ומשלם ריבית יומית גבוהה.

דוגמאות למלאכות האסורות במועד:

א. עבודות חצרנות כמו צביעה, התקנת תאורה וכד'.

ב. שתילת צמחים, ניכוש עשבים בגינות הנוי. (בנוסף על איסור עבודת האדמה בשמיטה)

ג. ניהול חשבונות

ד. כתיבה ושליחת תזכורות מיסים וכד'.

ה. כתיבה והדפסת עלון, הדפסת מסמכים.

"בכלל צריכים לברוח מפני היתרים כאלו שיש בהם זלזול המועד" (ערוך השולחן). ראוי שלא לעשות בהם שום מלאכה ולא לפתוח החנויות לשם מסחר כי אם לצרכי מזון כמנהג אבותינו הקדושים. מועדי ה' הם מקראי קודש ועלינו לעסוק בהם בקודש: חציו לה' וחציו לכם להנאת הגוף. גם חציו לכם צריך להיות בדברים מרוממים את הנפש ולא בהבלי העולם הזה.

ראוי בימים אלו לעלות לירושלים, לבית המקדש, ולעסוק בלימוד תורה בשלוה.