שופר וחצוצרות בשדרות

כאשר אויבים באים על ישראל, עלינו להריע בחצוצרות לפני ה'. משמעות תרועה זו היא גם התעוררות ותשובה כדי להיות ראויים לשרת בצבא ה', לתקוף ולנצח את אויבנו – אויבי ה'.

לאחר תשובה זו, יש להיכנס בקשרי המלחמה, להשען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה ולדעת שעל יחוד ה' הוא עושה מלחמה.

לרגל נפילת הטיל על הישיבה בשדרות – מצורף כאן חלק מדף מקורות בנושא משיעור שניתן שם בשבת פרשת 'בהעלותך את הנרות' לפני כעשר שנים.

בתפילה להרמת כבוד ישראל

דוד לוי

רב הישוב

פרשת בהעלותך – במדבר י  

ט) וְכִי תָבאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעתֶם בַּחֲצצְרוֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אלקיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאיְבֵיכֶם: (י) וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצצְרת עַל עלתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אלקיכֶם אֲנִי ה' אלקיכֶם:

משנה מסכת ראש השנה פרק ג

[ג] שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב ושתי חצוצרות מן הצדדין שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר: [ד] בתעניות בשל זכרים כפופין ופיהן מצופה כסף ושתי חצוצרות באמצע שופר מקצר וחצוצרות מאריכות שמצות היום בחצוצרות:

ספר החינוך מצוה שפד – מצות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה

משרשי המצוה, לפי שבשעת הקרבן היו צריכין לכוון דעתם יפה בענינו כמו שידוע שהוא נפסל במחשבות ידועות, וגם כן צריך הקרבן כוונה שלמה לפני אדון הכל שציונו עליו, וגם כן בעת הצרה צריך האדם כיוון גדול בהתחננו לפי בוראו שירחם עליו ויצילהו מצרתו, ולכן נצטוו בתקיעת החצוצרות בעתים אלה. לפי שהאדם מהיותו בעל חומר צריך התעוררות גדול אל הדברים. כי הטבע מבלי מעיר יעמוד כישן, ואין דבר יעוררהו כמו קולות הנגון, ידוע הדבר, וכל שכן קול החצוצרות שהוא הקול הגדול שבכל כלי ניגון. ועוד יש תועלת נמצא בקול החצוצרות לפי הדומה, מלבד ההתעוררות אל הכוונה, כי בכח הקולות יסיר האדם מלבו מחשבת שאר עסקי העולם ולא יתן לב באותה שעה כי אם בדבר הקרבן, ומה אאריך וידוע זה לכל אשר הטה אוזן לשמוע חצוצרות וקול שופר בכוונה.