בפרשת תצווה נקרא בתורה על בגדי הכהונה. הקב"ה מצווה להכין לכהנים בגדים מיוחדים שיהיו לכבוד ולתפארת. וכן יש איסור חמור לקרוע או ללבוש קרועים, כל כהן צריך ללבוש לפי מידתו.

ספר החינוך מסביר שיש כבוד לבית ולעבודה בהיות העובד מלובש בלבוש מיוחד לעבודה במקדש. גם על המקדש להיות מפואר לפי יכולת הקהל לבנותו, וזאת כיון שבהגדלת הבית ומוראו יתרככו שם לבות החוטאים וישובו אל ה'. על הכהן ללבוש את הבגדים באימה וביראה ובנחת ודרך כבוד.

הרמב"ם מסביר ומפרט דינים אלו כחלק מכלי המקדש והעובדים בו. והוא מפרט גם את בגדי הכהן הגדול.

בגדים בכלל

בגדים הם מהדברים באה מתבטא ההבדל בין בני האדם לבעלי החיים. האדם, באשר הוא אדם, חושב ומרגיש. בעקבות הרגשות מסוימות הוא מרגיש צורך להתכסות, לכסות מקומות נסתרים בגופו מפני הסביבה, כפי שמופיע בתורה בפרשת בראשית אחרי אכילת אדם וחוה מעץ הדעת.

במשך הזמן נוסף לבגדים פן של ביטוי. האדם מתלבש באופן שמסמל עבורו דברים מסוימים ובכוון השני – מה שהוא לובש גם משפיע עליו (דוגמא: לבישת מדים, בגדי עבודה, תלבושת אחידה וכד').

בשפה העברית הבגד הוא משורש בגידה כי הוא יכול להטעות אותנו לגבי האדם באמת (דוגמאות: אם אלך ברחוב בבגדי שוטר הציבור יתייחס אלי אחרת ולא כפי שאני באמת, יעקב אבינו מתחפש לעשו על ידי לבישת בגדיו, יצחק אבינו בוחן מי לפניו לפי ריח הבגדים)

במציאות אנשים ובעיקר נשים משקיעים הרבה זמן מחשבה וכסף כדי ללבוש בגד מסוים ולהיראות באופן מסוים.