החומש השני, ספר שמות ספר הגאולה

הקב"ה בתורתו מתחיל את ספר שמות עם וו החיבור – "ואלה שמות", ללמדנו שחומש זה מחובר עם חומש בראשית.

אכן, הגמרא במסכת סוטה[1] קוראת לחומש זה 'חומש שני'. אין לומר שכך ממוספרים כל החומשים שהרי באותה מימרא של רבי חנינא בן גמליאל, הוא קורא לחומש במדבר 'חומש הפקודים', ולא החומש הרביעי.

נמצאנו למדים שיש ענין מיוחד בחומש שמות לקרותו 'חומש שני'.

 

הנצי"ב בהקדמתו לחומש זה מסביר שהוא המשך שני לחומש בראשית, שהרי תכלית הבריאה היא מתן תורה. בדומה לדברים במדרש תנחומא, המובאים בפירוש רש"י[2] ,שהקב"ה התנה עם מעשי בראשית, שבראם בתנאי שישראל יקבלו עליהם חמישה חומשי תורה. 2448 שנה עמד העולם מאז בריאתו והמתין לגאולתו – שישראל יקבלו את התורה.

 

הרמב"ן בסוף פירושו לחומש שמות מכנה אותו בשם 'ספר הגאולה', להדגיש את גאולת ישראל בצאתם ממצרים ובקבלתם את התורה. יתכן שהוא רומז בכך גם לגאולת הבריאה כולה.

 

אנו עומדים ומצפים להשלמת הגאולה במהרה בימינו, אנו מרגישים ש'ארכה לנו השעה, ואין קץ לימי הרעה'. עלינו לשאוב כוחות מלימוד התורה ומקריאת הפרשה, ולהבין שהתהליכים, שאנו חלק מהם, אורכים זמן רב. עלינו להמשיך ולהיות שותפים עם אל בבנין האומה בחומר ובעיקר ברוח, אבל גם להיאזר בסבלנות הראויה ולדעת שאף על פי שיתמהמה – בו יבוא.

[1] דף לו

[2] בראשית ב לא על המילים יום השישי.