תהילים בשבת / אמירת אשת חיל / דיבור חול בשבת / תכנון תוכניות בשבת /  טיפול בשבת

תהילים בשבת

האם מותר להזכיר שמות של חולים או בקשות לזרע של קיימא וכו´ לפני/אחרי אמירת תהילים בשבת?

תשובה

שאלתך נכונה ומורכבת מכמה חלקים –

1. מעיקר הדין שבת אינו זמן לבקשות כאלה. בשבת אנו אמורים להרגיש שכל צרכינו בעולם מוכנים וכל מלאכתנו עשויה. אלא שבמציאות ´כל מלאכתנו עשויה´ – מתפרט להלכות מעשיות של איסור לדבר על עניני חול בשבת וכד´, ואילו לצד הרוחני שכל החולים כבר בריאים, אין אנו מתעלים.

2. בנוסף חכמים רצו לקבוע שבשבת לא מבקרים חולים ולא מנחמים אבלים כי בשבת אסור להצטער – אלא שגם זה לא הצליח וכבר נהגו לבקר חולים [לא רק כדי שלא יישארו לבד] ולומר ´שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא´ כך שלפחות בלשון הבקשה לא נבקש רפואה על החולה. [מטרת 'ביקור חולים' היא לדאוג לצרכי החולה ולהתפלל עליו]

3. במציאות נהגו כבר ישראל להקל מאד בדבר זה ובפרט אם זה גורם לאנשים לבוא ולומר תהילים או להתכוון אליהם יותר ברצינות, ואפילו תפילה על החולים נאמרת ברוב בתי הכנסת בשבתות.

בברכה ויתקבלו כל תפילותיך

אשת חיל

אני רווק כמעט בן 30 ולעיתים קרובות אני שובת את השבת לבדי.

האם אני צריך לומר מזמור אשת חיל לפני הקידוש?

 כאשר אני בבית, אני מצטרף לאבי שאומר את השבח לאמי, וכאשר אני אצל חברים אני אומר את זה לבעלת הבית, או פשוט כי זה המנהג. אך האם כאשר אני לבד אני צריך לומר את המזמור אף על פי שזה מאוד מעציב אותי?

תשובה

באמירת ´אשת חיל´ בליל שבת הכוונה להלל את השכינה.

יש אומרים ש´חיל´ = 48 כנגד הדברים שהתורה נקנית בהם, ויש הרואים זאת כנגד 22 צינורות השפע הפתוחים בליל שבת ומשפיעים ברכה לעולם וכן עוד סיבות רבות.

בכל מקרה אין באמירתו לכוון על עקרת הבית ובודאי אם אתה מתארח אצל חברים אין אתה ´אומר זאת לבעלת הבית´.

כל אמירת המנהג אינו חיוב ולכן אם זה מעציב אותך פשוט אל תאמר.

ואולי – על בסיס הרעיון שהעושה במצווה מתברך ולכן נוהגות אמהות להתפלל על בניהן בזמן הדלקת הנרות ולפי זה בזמן הקידוש אתה יכול לכוון לשכינה ולהתפלל להורדת הברכה בעולם בקשר לבת זוגך המסתתרת.

בברכה ובהצלחה

דיבור חול בשבת

האם מותר לומר מתכון של אוכל שבושל לשבת בשבת בפירוט כולל פעולות ההכנה, האם נחשב לדיבור חול שאסור בשבת או שאין בזה חשש?

תשובה

דיבור אסור בשבת וחג כולל:

1. איסור להזכיר פעולות אסורות כגון:לבשל לטחון לאפות לנסוע לברור לנפות וכד´. האיסור הזה הוא ללא קשר לתוכניות אישיות

2. לתכנן מקודש לחול – כגון לספר כיצד הכנתי מאכל מסוים. זה מותר לספר, למי שלא מתכונן להכין מאכל כזה ואסור לספר למי שמתכונן להכין מאכל כזה [על סמך זה כתבתי בתשובה קודמת שבשבת ראוי שלא לעיין בספר מתכונים כלל, אלא לאנשים שאינם יודעים לאפות]. להמחשת הדברים אביא דוגמא מפרסומות: אדם רגיל, שיודע שבעזרת השם לעולם לא יסע לחו"ל, יכול לקרוא את כל הפרסומות על הטיסות לחו"ל. לעומתו – אדם החפץ לצאת לשליחות לחו"ל- אסור לו לקרוא פרסומות אלו בשבת.

שבת שלום וחג שמח

תכנון תוכניות בשבת

לרב שלום וברכה!

השבת אני ואחותי עיינו בספר מתכונים בחלק "עוגות" (תכננתי לאפות עוגה לכבוד שבועות

ולכן הסתכלתי בספר ולא הייתה בכוונתי לתכנן תוכנית כלשהי בדיבור). נתקלתי בעוגה נחמדה ושאלתי את אחותי איך היא נשמעת לה, אחותי אמרה שנאפה אותה לכבוד שבועות (האם זה משנה? כלומר,האם כאשר איני נוקבת במועד או בדבר שלכבודו אני רוצה להכין עוגה זה נחשב שלא תכננתי תוכנית?).

שאלתי היא: האם מותר לי לאפות עוגה זו לאחר שאחותי אמרה "לכבוד שבועות" ?

תשובה

אחרי מעשה מותר לאפות.

בשבת אין לעיין בספר מתכונים כלל, אלא לאנשים שאינם יודעים לאפות. (כמו האיסור לעיין בפרסומות של מוצר שאולי תקני כמוהו וכד´).

בתאבון וחג שמח

שבת

שלום כבוד הרב

יש לי כמה שאלות בנושא השבת

1 האם מותר לשים דבש בפה לפצע שיש בתוך הפה בשבת?

2 האם מותר לשים טלק להרגעת העור בשבת?

3 האם מותר לשים אלוורה נגד עקיצות של יתושים בשבת?

האם מותר לשים דוחה יתושים בשבת?

4 האם מותר לשים משחה נוזלית נגד פצעים בשבת?

תשובה

שלום וברכה,

1. מותר לאכול או לשתות דבש.

2. מותר לפזר טלק.

3. מותר לשים אלוורה נוזלית או להניח במקום בלי למרוח כלל.

דוחה יתושים שנמרח כמו גלגלת של דיאודורנט – מותר

4. מותר לשים נוזל על הגוף בכלל זה משחה נוזלית שלא מורחים אותה.

פרשת 'ויקהל' פותחת בציווי ה' על שמירת השבת: "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש, שבת שבתון לה', כל העושה בו מלאכה יומת"[1]. מצוות השבת נכפלה בתורה שתים עשרה פעמים[2]. בודאי שלכל אחת מהפעמים יש משמעות שונה. לפעמים המצווה היא לקדש את השבת, וישנם מקומות בהם מודגשת המצוה על כל יחיד ויחיד מישראל לשמור שבת.

לחזרה על חובת שמירת השבת בתחילת פרשה זו יש משמעות של שבת באופן הציבורי[3].

פרשת ויקהל נאמרה, על פי חז"ל, ע"י משה רבנו ב'הקהל' – בפני כל ישראל, למחרת רדתו מהר סיני עם הלוחות השניים. כאן מופיע ציווי לעם, לציבור. אין השבת כזו ענין אישי של כל אלא אנו מצווים על שמירת השבת בפרהסיא. החיים צריכים להיות באופן שהשביתה בשבת היא מרכז החיים.

מכאן אנו לומדים שאין עבודת הקודש של בנין המשכן – מקום שכינה לקב"ה, דוחה שבת[4].

בימינו מתפשטות בעולם דעות חדשות של 'חיה ותן לחיות'. בדעות אלו אין חשיבות ראויה לחיים הציבוריים אלא בעיקר חשובה נוחות כל פרט ופרט. דעה זו מקטינה את החשיבות של האוירה הציבורית ולכן עלולה לגרום לכרסום בשמירת היהדות במרחב הציבורי.

בימינו אנו, אין אנו זוכים עדין לבנות את בית המקדש, אך עלינו לפחות להעצים את שמירת השבת בכל מקום ולא לדחותה מפני רצון למצוא חן בעיני אחרים. לא ניתן שדעות חדשות ידחו את שמירת השבת במרחב הציבורי במדינתנו[5].

זכינו ואנו חיים במדינה יהודית[6] והשבת מורגשת כמעט בכל פינה. עלינו להעריך זאת ובעיקר לשמור על כך.

[1] שמות לה ב
[2] ע"פ ספר החינוך מצוה פה.
[3] מעבר לכך שחכמים לומדים מפרשה זו את המלאכות האסורות בשבת – המלאכות שהיו בעשית המשכן.
[4] למרות שעבודת הקורבנות דוחה שבת.
[5] הכותרת במודעה עירונית מס' 36 מטעם עיריית תל אביב : "נגד חילול שבת בפרהסיא". החתומה על ידי מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון. בה החלטה הקובעת כי "כל החנויות ובתי השעשועים צריכים להיות סגורים מערב שבת עד מוצאיה". דיזנגוף עצמו הקפיד על שמירת השבת בפרהסיא, ונזף בביאליק לאחר שבמסיבות עונג שבת שארגן ב'אהל שם' חיללו את השבת בנגינת קונצרט.
[6] לא רק 'מדינת היהודים'.