חלק א – הנהגות שונות

חלק ב – ברכת שהחיינו בשמחת הלב והשלמות לחלק א

ברכת שהחיינו בסיום ריצת מרתון:

תרומות ומעשרות בזמן הבית , תרומות ומעשרות בזמן הזה , הפרשת תו"מ , תרומות ומעשרות בסופר, תרומות ומעשרות מאוכל מוכן , תו"מ- עץ פומלות בבית , תו"מ מעצי פרי שהם רכוש המועצה , גזל ת"ומ , תו"מ מתמרים ,

תרומות ומעשרות בזמן הבית

שלום רב, אשמח מאוד אם תוכל לעזור לי להבין את עניין תרומות ומעשרות בזמן שבית המקדש קיים וכהנים בעבודתם, לויים בדוכנם וישראל במעמדם.
אם יש לי מאה תפוחים, קודם כל אני מפריש תרומה לכהן ונותן לו שתיים וחצי לכהן (שזה "עין יפה" אחד חלקי ארבעים, למרות שתרומה מאמדים ולא שוקלים או מודדים, או נותנים חצי שירקיב אח"כ, אבל זה רק לצורך ההבנה אני נוקט במספרים מחושבים.)
עוד עשרה תפוחים ללוי, ועוד עשרה תפוחים בשבילי לאכול בירושלים בקדושה וטהרה, ובשנה השלישית והשישית העשרה תפוחים האלה אני נותן לעני.
זאת אומרת שנשארים לי בבית מתוך המאה תפוחים שבעים ושבעה וחצי תפוחים.
השאלה הראשונה שלי, האם החשבון שלי נכון, האם הבנתי נכון.

השאלה השניה שלי היא, שצריך להפריש תרומות ומעשרות מ"ראשית דגנך" וכו',
אז אם יש לי עץ תפוחים שהפירות שלו הרי מבשילים כמה פעמים בעונת הקטיף, ומכיון שאי אפשר להפריש מן התלוש על המחובר וכן הלאה, איך היו נוהגים? שכל פעם שקוטפים את הפירות צריך לתת עוד פעם תרומות ומעשרות, ושוב צריך לעלות לירושלים? יוצא אם כך שצריך לעלות לירושלים הרבה מאוד פעמים, בערך כל חודש.
האם ראשית דגנך פוטר את כל העונה? אבל מצד שני כתוב שאי אפשר לפטור את המחובר מן התלוש? אז איך היו עושים?
אשמח מאוד לקבל את תשובתך, תודה רבה מראש.

תשובה:

שלום לך, באופן כללי החשבון שלך צודק. {תיקון קל: מעשר שני / מעשר עני הם ממה שנשאר אחרי הפרשת מעשר ראשון. דהיינו 10% מתוך 90% = 9% מהיבול}

תרומות ומעשרות נותנים לכהן וללוי ולעני שבמקום מגוריך ולא צריך להעלותם לירושלים.
מעשר שני – מי שגר רחוק מירושלים פודה אותו בכסף, מוסיף 25% וכאשר הוא עולה לירושלים הוא קונה אוכל בכסף זה ואוכל אותו בקדושה ובטהרה.
כמו כן אם זה אוכל נשמר מותר לייבש אותו כמו צימוקים ולהביא אותם בעצמם לירושלים.

אתה יכול לפנות לאתר של מכון התורה והארץ ולראות שם / לקנות שם חוברת הסבר מתאימה.

סיכום
בכל פעם שקוטפים גם היום, מפרישים תרומות ומעשרות ונותנים אותם ללוי/לעני/לבהמת כהן (אם זו תרומה טמאה).
בברכה ובהצלחה דוד לוי

תרומות ומעשרות בזמן הזה

שלום וברכה!

אני ב"ה מתחזקת ורציתי לדעת יותר לגבי תרומות ומעשרות בפירות וירקות.

1. ההורים שלי מפרישים בד"כ בבית דרך איזה נוסח שהם קוראים..קיבלו את זה מ"הקרן לחילול מעשר שני.." לא כל כך הבנתי את זה. אשמח אם הרב יסביר לי.

2. האם על פירות וירקות שקונים בשוק , בחנויות של ירקנים למיניהם , לא ברשתות הגדולות , צריך לעשר? אפשר לקנות שם בכלל?

3. אני יודעת שברשתות הגדולות יש את משגיחי הכשרות שמעשרים, ולכן משם מותר לקנות. צריך לעשר שוב בבית? עם ברכה? (איך בכלל עושים את זה..?)

4. אני עובדת עם אנשים חילונים. לעיתים חברה מביאה פירות, או סלט ירקות..איך אני נוהגת במקרה כזה? מותר לאכול ממה שהביאה? צריך לעשר מזה?

5. גם כשאני אוכלת אצל סבתא/דודה אני יודעת שהם לא מעשרים על הפירות והירקות!מה עושים במצב כזה? לא לאכול שם בכלל?

תודה רבה על שהקדשת לי מזמנך. אשמח באמת לשמוע בפירוט על כל העניין,  תודה!

תשובה

שלום לך, ברכותי על התחזקותך – תמשיכי בהצלחה.

1. בבית הוריך את סומכת על מה שהם עושים.
כידוע מפריש תרומות ומעשרות צריך להיות בעל הפירות ולא אדם אחר.

כדי להבין יותר טוב לעצמך – תכנסי לאתר 'מכון התורה והארץ', תחפשי בית האוצר ושם קרן לחילול מעשר עני. יש בארץ 3 קרנות דומות, כדי ללמוד את העיקרון תחפשי שם.

2. בירקות אפשר להחמיר ולעשר, בפירות צריך להיזהר מעורלה.

המצב בשוק ובחנויות בכל עיר שונה. (את יכולה לברר ברבנות המקומית או להתקשר אלי ולציין היכן אתם קונים)
איני יודע אם בחנויות הגדולות מעשרים באמת. בכל מקרה אם ברור שכבר הפרישו, אין להפריש שוב.

את כרגע אוכלת אצל אחרים ונראה שניתן לסמוך על קניותיהם.
במקרה שמביאים לך מגינה פרטית – את צריכה לשאול או לעשר בעצמך מספק.

סיכום
כדי לברר לגבי אחרים, צריך לדעת היכן בערך הם קונים.

בפירות זה יותר מסובך ולכן כדאי להתרגל לאכול פירות "מסורתיים" כי בזנים חדשים גדול יותר החשש לאיסור העורלה.       
בברכה דוד לוי

הפרשת תרומות ומעשרות

שלום כבוד הרב.

קיבלנו עגבניות מחברים והיינו צריכים לעשר. רציתי לשאול האם מה שעשיתי הוא בסדר-

1. הוצאתי יותר ממאית מהעגבניות ושמתי בצד, קראתי את מה שכתוב בנוסח ושמתי בשתי שקיות וזרקתי.

2. עשיתי את מה שכתוב על מעשר שני- קראתי מה שכתוב ועם מטבע של עשר אג', השאלה האם זה בסדר? ומה אני אמורה לעשות עם המטבע? האם מספיק 10 אג'? תודה רבה.

תשובה

שלום לך.

1. הפעולה שעשית נכונה. חשוב מאד שתביני מה את עושה. נוסח ההפרשה הוא אמירה של כמה מצוות ועליך להבין כיצד אתה עושה כל אחת מהן.
2. לגבי מעשר שני – את המטבע של 10 אג' שומרים ובחג הפסח פעם ב 3-4 שנים מבערים (=משמידים) את המטבע. עד אז צריך לשמור עליו היטב שלא יתערבב עם מטבעות אחרים. ניתן לחלל אותו על מטבע אחר (בערך גדול יותר). באופן מעשי – לוקחים מטבע של 10 שקלים שמים אותו במקום בו בטוח בו לא השתמשו (אני מציע להדביק היטב עם נייר דבק חזק מאחורי המקרר וכד'). כל פעם שמעשרים מחללים על עוד 15 אג מתוך המטבע עד שהוא מתמלא (כ -60 פעמים). לאחר 60 פעמים מחללים את המטבע על מטבע אחר.לגבי הסכום – בדיעבד, אחרי שעשית מספיק 10 אגורות. אני חושב שמחיר החומר שנקרא 'כסף' בעולם עלה ולכן מעתה כדאי לחשב לפי 15 אגורות.בברכת שבת שלום , דוד לוי

תרומות ומעשרות בסופר

כבוד הרב שלום, האם תעודות הכשרות בסופר מעידות על הפרשת תרומות ומעשרות של הפירות הנמכרים שם?  תודה וכל טוב

תשובה: שלום לך,       צריך לקרוא מה כתוב בתעודה: יש תעודות שמעידות שהמוצרים כשרים לאכילה ואז סביר להניח שזה כולל הפרשת תרומות ומעשרות. יש אישורים מיוחדים לענינים מיוחדים כמו שמיטה עורלה וכד' ואז מובן שאין זה מעיד על הפרשת תרומות ומעשרות. (אלא אם כתוב בפירוש באישור שהופרשו תרומות ומעשרות).הדרך הטובה ביותר היא להתקשר למשגיח. בכל תעודה של רבנות מקומית צריך להיות מספר הטלפון של המשגיח – נצלי זאת.              בהצלחה, דוד לוי

תרומות ומעשרות מאוכל מוכן

שלום כבוד הרב,האם ניתן להפריש תרומות ומעשרות מאוכל מוכן ? לדוגמא – מרק כתום (רסק), פשטידות, אורז עם ירקות מגורדים וכד'. ?             תודה רבה מראש וברכות.

תשובה: שלום לך,בשעת הדחק – מותר. דהיינו לא כך עושים מראש אבל אם אין ברירה -זו הדרך.
דוגמאות: הוזמנת לארוחה ביום חול וזה מה שמוגש לפניך. שכחת להפריש ונזכרת באמצע הבישול.
בברכת שבת שלום דוד לוי

תרומות ומעשרות עץ פומלות בבית

1 אבא שלי לא ממש דתי, יש לנו עץ פומלות בבית והוא קוטף מהעץ פומלות ואוכל ולא מעשר ! האם מותר לי, אחרי שהוא אכל מהפומלה לעשר אותה ולאכול ממנה?2 יש לי עץ פמלות בבית ואבא שלי לא מעשר אותם לפני שהוא אוכל. השאלה היא: אם הוא אכל חתיכה מהפומלה ואני רוצה לאכול מהפומלה ולא הספקתי לעשר לפני שהוא אכל. האם מותר לי לעשר אחרי שהוא אכל מהפומלה ?

תשובה: שלום לך,1. אם זו שאלה של יחסים עדינים בתוך המשפחה – עליך להתקשר ולשאול בטלפון. אם אין כאן שיקול כזה – אתה יכול ורצוי שתעשר כל מה שמזדמן לך ותשתדל לעשות זאת באופן נסתר. 2. אם אתה אוכל ועדיין לא עשרו – תעשר לפני האכילה, גם חצי פומלה ניתן לעשר. אחרי שאכלו אין מה לעשר. בברכה ובהצלחה דוד לוי    

תרומות ומעשרות מעצי פרי שהם רכוש המועצה

פירות תאנה מעצים ברחוב בתוך הישוב – האם פתורים מתו"מ משום הפקר, או שהן נחשבים של המועצה/כלל תושבי הישוב? ואם חייבות – האם מותר לאכול אותן עראי בלי להפריש, ומה גדר אכילת עראי לעניין זה?

תשובה: שלום לך,הענין שונה מישוב לישוב וממועצה למועצה.ראוי לשאול גם את רב הישוב וגם את ראש הוועד ששתל את הפירות.יש מקומות בהם רוצים שהפירות ישארו על העץ לנוי.יש נוהגים למכור את הפירות או למכור את הרשות לקטוף אותם. יש מקומות המתירים רק לתושבים או למי שלוקח פרי לאכילה. יש מקומות שמפקירים לכל בני האדם – בפשטות זה לא הפקר כיון שהמועצה לא מתכוונת שיבואו סוחרים ויקטפו את הפרות ויפתחו שם חנות. אכילת עראי, היא אכילת פרי יחיד לאחר שנקטף מבלי שהוכנס הביתה או נאסף לכלי. בציפיה לישועה, דוד לוי

גזל תרומות ומעשרות

שלום כבוד הרב באחד הרחובות ליד הבית שלי יש לאנשים בחצר עץ פסיפלורה שחלק מהענפים שלו יוצאים לרחוב והפירות נופלים ומתגלגלים ברחוב מישהו שאני מכיר לקח חלק מהפירות הכניס אותם לבית ובלי הפרשת תרומות ומעשרות טעמתי ממנו (כמות של פחות מכזית,  כל זה שכבר ידעתי איך ומאיפה הוא אסף ושלא הופרשו תרומות ומעשרות) האם עברתי על איסור גזל ? האם היה צריך להפריש תרומות ומעשרות למרות שמדובר בפרי אחד (גם אם הוא אסף אותם ביחד ביד והכניס אותם לתוך הבית) ? אם כן יועיל אם אני אשאל את האנשים שהעץ שייך להם אם מבחינתם מדובר בהפקר .?

תשובה: שלום לך,       מה שהיה היה. לגבי העתיד עליך לשאול את בעלי העץ. כמו כן ראוי לברר אם לעץ חלפו שנות עורלה (במקרה של פסיפלורה זה תלוי בהם).אם הפירות אינן הפקר חובה להפריש תרומות ומעשרות בכניסה לבית (כלשהו) אפילו על חצי פרי. בברכת שנה טובה דוד לוי

הפרשת תרומות ומעשרות מתמרים

קבלתי תמרים שגדלו בארץ, יועדו ליצוא, ונגדדו לפני מספר שנים באזור הערבה.ככל הידוע לי לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות ואני מעוניין לעשרם. אינני יודע בדיוק מאיזה שנה הם, כנראה שהם נגדדו שלא בשמיטה. מפני שלא ידוע בדיוק מאיזה שנה הם אינני יודע אם צריך לעשר מהם מעשר שני או עני. איני יודע בני כמה היו העצים בזמן הגדיד ? יתכן גם שהם נגדדו לפני גיל 4. האם עדיין אני יכול לעשר ולהנות מהם?האם יש דרך לעשר אותם כך שאוכל להשתמש בהם? {מדובר בערך ב 2 ק"ג תמרים}.

תשובה:
שלום לך ותזכה למצוות, אין שום בעיה להפריש תרומות ומעשרות בעצמך ויש לעשות זאת בכל מקרה בו יש לך ספק. ככלל – כל מה שאתה רוצה, או שיש לך ספק, אתה רשאי לעשר בלי ברכה. סדר הפרשת תרומות ומעשרות מופיע כמעט בכל סידור וכן באתר 'מכון התורה והארץ'. פירות ליצוא – חובת הפרשת תרומות ומעשרות על הפירות חלה החל משלב 'גמר מלאכה'. נחלקו הפוסקים לגבי פירות, שנגמרה מלאכתם בארץ ישראל והם מיועדים ליצוא, האם חובה להפריש מהם תרומות ומעשרות. להלכה מפרישים מהם בלא ברכה. יתכן שהפרישו מפירות אלו, ויתכן שקיבלת אותם לפני שהופרשו מהם, לכן הדרך הנכונה היא שתפריש בלא ברכה (כמובן שתאמר את נוסח ההפרשה).לגבי הספק האם זה מעשר שני או מעשר עני – ברב המקרים יש בנוסח המודפס אפשרות לומר אם זה חייב במעשר שני אז זה מחולל … ואם זה חייב במעשר עני אז הוא … נוסח זה מיועד למקרים כמו שתיארת בהם לא ידוע מאיזה שנה הם. לגבי החשש שהעץ היה עדין בשנות העורלה – האם לפי טיבם לא ניתן לדעת בקירוב מתי הם נגדדו ?. אם אינך יודע – תסמוך על כך שרוב התמרים אינם ערלה.
בברכת יאכלו ענווים וישבעו, דוד לוי   

שלושים סוגי פירות

מנהג ב-טו בשבט לאכול מפירות הארץ, בעיקר מפירות ארץ ישראל.

כבר אדם הראשון, בגן עדן, נצטווה "מכל עץ הגן תאכל" – לאכול מפירות העצים שבגן עדן.

באכילת פירות ארץ ישראל אנו סופגים מקדושת הארץ. מסיבה זו, אחרי אכילת פירות משבעת המינים שגדלו בארץ ישראל, עלינו לברך 'על הארץ ועל פירותיה', ולהבדילם מפירות שלא גדלו בארץ ישראל ולא ספגו מקדושתה.

המהדרים משתדלים לאכול שלושים סוגי פירות שונים. המקור למנהג זה הוא בכתבי רבנו חיים ויטאל זצ"ל, תלמיד האר"י. הוא כותב שבארץ ישראל יש 30 סוגי פירות המתחלקים לשלוש קבוצות, לפי החלק שנאכל בהם:

1. עשרה מינים בהם אנו אוכלים גם את הקליפה וגם את הפרי שבתוכה, כנגד עולם הבריאה.
2. עשרה מינים בהם אנו אוכלים את הפרי, פרט לגרעין הקשה שבתוכו, כנגד היצירה.
3. עשרה מינים אותם אנו מקלפים ואוכלים את הפרי ללא הקליפה, כנגד עולם העשיה.

הקליפה – 'שומר' הפרי

לכל הפירות יש קליפה. בין אלו שאנו אוכלים את קליפתם ובין אלו שקליפתם אינה נאכלת. בלשון המשנה, במסכת עוקצין, הקליפה נקראת 'שומר' לפרי. הקליפה היא חלק ממנו לענין שיעור גודל הפרי, אותו אנו מודדים עם הקליפה, וגם לענין טומאת אוכלין -שאם השומר נטמא אז כל הפרי נטמא.הרמב"ם, בפירושו למשנה, מסביר שה'שומר' הוא משמר את הפרי כדי שיוכל לגדול ולהתפתח. בהמשך, לאחר שהפרי גדל והבשיל, מסתיים תפקיד השומר ובד"כ הקליפה, שהגנה על הפרי, מוסרת או נושרת (או הופכת לחלק מהפרי). והפרי יכול להצמיח עץ חדש. 

קליפה ופרי בגאולת ישראל

אנו, בעיקר בדורנו, דור של גאולה, רוצים לראות את השלמת הגאולה במהרה. לראות את משיח בן דוד מגיע בכל הדרו, ומקים את מלכות בית דוד. אצה לנו הדרך – שיגיע עכשיו !אלא שמתוך התבוננות בהופעת הפירות אנו יכולים להבין את התהליך. אנו יכולים להבין מדוע הגאולה והקמת המדינה צומחים ע"י אנשים שהפסיקו לפקוד את בתי הכנסת ולהתפלל ל'השיבה שופטינו כבראשונה' ולבנין בית המקדש.  טבע הפרי שהוא גדל כשהוא עטוף ומוגן בקליפה השומרת עליו. גם במהלך ההסתוריה של גאולת ישראל כך הדבר. מלכות ישראל שיש בה קדושה אלוקית פנימית, צומחת מתוך מלכות בלתי קדושה.כך עם ישראל גדל כעם בתוך מלכות מצרים.כך משה רבנו, גואלם של ישראל, גדל בבית פרעה.כך דוד המלך מגיע מתמר וממואב.כך המשיח יושב בשערי רומי.כעת אנו בשלב של השלת הקליפה. להוציא בעדינות את הפרי מתוך קליפתו. הפרי הקדוש והעדין יצא מתוכה לבנין מלכות של קדושה ובנין בית המקדש, במהרה בימינו.