מפורים לפסח – מהצלת הגוף לגאולת הבריאה כולה

השנה זכינו לשני חודשי אדר. הכלל 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' הוא מפני שאנו מתחילים חודשי גאולה, בד"כ שניים, והשנה שלושה חודשים[1], כי כלל זה נאמר גם על אדר א'. הגמרא מתלבטת מתי לחגוג את נס הפורים, ובעצם מהו חודש האדר העיקרי. מסכמת שם הגמרא שאנו חוגגים את נס הפורים בחודש אדר הסמוך לניסן, כדי לסמוך גאולה לגאולה[2].

ישנם הבדלים רבים וגדולים בין גאולת פורים לגאולת פסח:

גאולת פורים – היא גאולת הגוף. המן ביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים ביום אחד. גאולה פורים היא הכנה לגלות, תקופה בה נאלץ להסתדר עם השליט הגוי ולהישאר בחיים, אפילו כעצמות מפוזרות.

בפסח – גאולה מושלמת כאשר כל הבריאה כולה מתעלה איתנו.

בנס הפורים אין קשר למציאות שמסביב, אומות העולם לא מתרוממות איתנו (לכל היותר הם ניצלו מביצוע רצח שפל) והטבע ההויה לא משולבים בנס הגדול בו ניתן ליהודים להיקהל ולעמוד על נפשם[3].  

"יציאת ישראל מצרים, תישאר לעד האביב של כל העולם כולו"[4] כותב הרב זצ"ל ומסביר שזו אבן פינה לבנין כל אומות העולם לדורות – מכאן מתחילה התקדמותם המוסרית ועיקר הישגי האנושות[5]. זהו אירוע מתמשך מאז ועד היום וממשיך להתממש ככל שנצטרך.

אבל לא רק האנושות התברכה מיציאת מצרים אלא הבריאה כולה. עם ישראל בצאתו ממצרים מעלה  איתו את כל ההוויה[6]. אחת הדוגמאות לכך היא 'ברכת האילנות' אותה מברכים בחודש ניסן, כאשר יוצאים לטבע[7] ורואים אילנות פורחים העתידים להוציא פירות ומברכים, ברכת שבח והודאה, עליהם ועל בני האדם הנהנים מהם ומדגישים 'שלא חיסר בעולמו כלום'.

לפיכך מובן מדוע התורה מצווה אותנו "שמור את חודש האביב ועשית פסח .. כי בחדש האביב הוציאך ה' אלוקיך ממצרים"[8]. כל החגים בעם ישראל קשורים לטבע ולחקלאות, אבל פסח עולה על כולם וצריך לכוון כך שבחג הפסח גם הטבע 'יחגוג' את חירותו.

ההרגשה המרוממת של כל יהודי, בשבתו לליל הסדר ובסיפור יציאת מצרים, צריכה להיות מחוברת לבריאה ולטבע. אך לא רק בליל הסדר עלינו לראות זאת אלא בכל זמן.

ניתן לומר שכנגד ארבעה בנים דברה תורה בכל תפילה (בנים במצב נפשי שונה):

אחד צדיק – רואה חמה זורחת ומברך יוצר אור, רואה חמה שוקעת ומברך מעריב ערבים, הוא רואה את עולמו של הקב"ה ומברך[9].

אחד רשע – רואה חמה זורחת ואינו מברך, רואה חמה שוקעת ואינו מברך.

השלישי / אדיש – אולי הוא חלק מאיתנו, מגיע לבית הכנסת, מברך יוצר אור אבל אינו רואה חמה בזריחתה (אולי רואה את השעון).

הרביעי / רגיש – רואה ומתפעל מהחמה. זו הרגשה גדולה, אך הוא אינו מוצא לנכון לברך. אולי בגלל שלא למד ואולי בגלל שרואה מתפללים אדישים. הוא אינו רואה שיש קשר בין התפילה להתפעלות הרגשית.

דברים אלו מקבלים חיזוק מדברי המשנה[10] : "רבי שמעון אומר, המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר, מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפש". וכי מי שמפסיק מלימודו כדי לברך על האילנות טועה ?. אלא יש להסביר זאת בהמשך למשנה הקודמת "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך", המפסיק ממשנתו רואה בלימוד ובסביבה שני דברים נפרדים אינו צדיק (כדברי המדרש הנ"ל), הצדיק רואה את הבריאה ומכיר בה את הבורא יתברך. זאת הסיבה שהתפילות נקבעו בזמני הזריחה והשקיעה, כפי שנאמר "ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים"[11]. אנו מהללים את הקב"ה בזמן שגם הבריאה מהללת אותו[12].

הקב"ה בציוויו 'שמור את חודש האביב' מלמד אותנו את החיבור שבין החרות לטבע, הגאולה שלנו היא ביחד עם הטבע[13]. ציווי זה מופיע בתורה בהקשר לארץ ישראל "והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני… ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה".

סיכום

אדר וניסן, פורים ופסח הם גאולה אחת. פורים הוא עוסק בגאולת הגוף וכח ההשרדות בגלות[14] ואילו ניסן וחג הפסח מלמדים אותנו על החיבור שעלינו לעשות ולראות את הטבע ומתוכו להתרומם לתפילה ולברכות באחדות אחת מרוממת הן בחודש ניסן והן בכל ימות השנה.


[1] ע"פ המשנה בתענית פ"ד מ"ו, גמרא שם כט. לדעה שריבוי שמחה נוהג גם באדר א' – ע"פ המשנה מגילה פ"א מ"ד.

[2] מסכת מגילה דף ו: – סמיכות הגאולות דוחה את הכלל של 'אין מעבירין על המצוות'. 

[3] כל הנס הוא שניתן ליהודים לעמוד על נפשם ולהתגונן מפני אויביהם. גם נס זה התחיל בחודש ניסן, בתליית המן על העץ.

[4] בפתגמי הראי"ה לחודש ניסן תרע"ד. עיין הרחבה בספר 'באר מגד ירחים' לרב עוזי קלכהיים זצ"ל.

[5] עיין במשנה תורה הלכות מלכים פ"יא ה"ד. וכך עלינו להמשיך ולהשפיע אור של גאולה לעולם כולו.

[6] ביטוי ידוע לכך בסיפור חז"ל שאם ישראל לא היו מקבלים את התורה, היה העולם חוזר לתוהו.

[7] עיקר הברכה הוא ביציאה לטבע כדברי הגמרא במסכת ברכות מג: "אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר … ". ברכה זו ניתן לברך פעם בשנה גם שלא בחודש ניסן, אבל קביעותה בחודש ניסן היא דוגמא נוספת לראיה שביציאת מצרים התעלתה כל הבריאה.

[8] מפסוק זה, ומפסוק "ושמרת את החוקה הזאת למועדה" לומדים שמצווה לעבר את השנה כדי להביא לאחדות גאולת ישראל עם פריחת הטבע וגאולתו מתרדמת החורף שלו. זה מביא לנו את חודש העיבור – הוספת חודש אדר א.

[9] ע"פ מדרש תנחומא סוף פרשת 'וזאת הברכה' : "רשע בחייו חשוב כמת, מפני שרואה חמה זורחת ואינו מברך יוצר אור, שוקעת ואינו מברך מעריב ערבים, אוכל ושותה ואינו מברך עליה. אבל הצדיקים, מברכין על כל דבר ודבר שאוכלין ושותין ושרואין וששומעין…"

[10] אבות פ"ג מ"ז. במקומות אחרים מובאת משנה זו בשם רבי יעקב אך מתאימה היא לדברי רשב"י שאחרי שרואה את הזקן רץ עם הדסים לכבוד שבת, מבין את הראיה לפיה הוא מכבד אפילו את השבת, יום המנוחה, בשילוב הצמחיה. יש המפרשים משנה זו באופן אחר, המתאים יותר לגלות.

[11] תה' עב,ה. כך גם כיוון בית המקדש למערב. אנו מתפללים עם השמש, ולא, חלילה, אליה כפי שהיה מקובל בעולם הקדום.

[12] ע"פ תהילים קמח " הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור…"

[13]  כך על הגאולה שאנו חלק ממנה, אנו מתבשרים שהרי ישראל יתנו פירותיהם ביחד עם שובנו לארץ.

[14] בגלות אין לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה. בדומה לכך מצוות הפורים הן מצוות המרוממות את הגוף (בשונה גם מחנוכה).

שאלות קצרות מרחבי הארץ – ענייני פורים חלק ב'

מצוות הפורים / קריאת מגילה בפורים / משלוח מנות מראש לפני פורים  / דיני פורים לערים מוקפות

מצוות הפורים

יש לי כמה שאלות בנוגע לפורים, אשמח אם תענה לי עליהן.

1) ביום רביעי בערב אני הולך לבית כנסת שלי שאני רגיל ללכת אליו בשבתות וביום חמישי בבוקר הם מתחילים שם ב-5:30 אז אני אצטרך ללכת לבית כנסת אחר, אני מכיר בית כנסת שיש שם מניין ב-7:00. בבית כנסת שלי אני מכיר יותר את האנשים ובמיוחד את הגבאי, האם ניתן להעביר את הכספים למתנות לאביונים ואת משלוחי המנות לגבאי בבית הכנסת שלי ביום רביעי כדי שיעביר אותם בשמי ביום החג עצמו או כבר להביא את זה לאנשים מבית הכנסת שאני לא מכיר ביום חמישי בבוקר? אני יוצא ידי חובה בכך שמישהו שולח בשמי נכון?

2) כמה משלוחי מנות לכמה אנשים צריך לשלוח? האם ניתן לשלוח בעילום שם או חייב לרשום שם? האם יוצאים ידי חובה בשתי קופסאות שימורים (והאם חשוב שתי קופסאות מאותו סוג או שונות) בכל משלוח? צריך לשים את המנות בתוך קופסה עם ברכת חג שמח?

3) האם 5 ש"ח לכל עני זה מספיק כדי לצאת ידי חובה במצוות משלוח לאביונים? בשכונה שלי מנת פלאפל עולה 5 ש"ח.

4) יש הרבה דעות למחצית השקל, אני כבר לא יודע מה להביא, חלק אומרים 40 וחלק 20. ברוך השם לא חסר לי כסף לתת, אבל אתם יודעים במדויק על פסיקה מוחלטת כמה כסף זה?

5) האם ניתן להביא כסף למתנות לאביונים/מחצית השקל מתוך כסף שקיבלתי מהסבתות שלי כמתנה ליום הולדת או מתוך כסף שעבדתי להרוויח אותו בעצמי? יש לי בארנק בערך 300 שקל שקיבלתי מתנה ליום הולדת.

6) האם ניתן לצאת ידי חובה סעודת פורים ללא יין, רק עם בשר ולחם? ועפ"י מה שהבנתי מקיימים אותה ביום פורים עצמו, נכון?
תודה מראש על התשובות

תשובה

1. אתה יוצא ידי חובה של מתנות לאביונים במי שנותן אותם בשמך. אתה יכול להקדים ולתת לו לפני פורים או בליל פורים וכך אני נוהג בקהילתי. ובלבד שהוא יתן אותם ביום הפורים עצמו.
יש יתרון בזה שניתן בעילום שם.

2. משלוח מנות צריך לשלוח לאדם אחד שתי מנות.
יתכן ששתי קופסאות שימורים מאותו מין הם מנה אחת. מנה יכול להיות גם קרטון מיץ וכד´.
לא צריך לארוז אותם במיוחד אבל זה מוסיף חן והידור למצווה.
צריך לשלוח לחבר שיודע ממי קיבל, ולא בעילום שם.

3. בגילך ובמצבך 5 ש"ח לכל מתנה זה בסדר גמור.
4. מחצית השקל הוא מנהג ולא חובה.
הרמ"א, הפוסק לאשכנזים, כותב 3/2 חצי שקלים , דהיינו שקל וחצי.
הספרדים נוהגים לתת מחיר של כ 10 גרם כסף וזה בערך 20 ש"ח – תנהג כמו שנראה לך.

5. אתה צריך לקיים מצוות אלו מכספך. הכסף שקיבלת מתנה מהסבתות שלך – הוא כספך לכל הדעות ואתה יכול לקיים בו מצוות אלו ואחרות.
6.סעודת פורים היא ביום עצמו.

נהוג לשתות יין ואם אינך יכול או אין זה מוצא חן בעיני הוריך – תוותר על כך. אם תוכל תשתה מיץ ענבים שברכתו בורא פרי הגפן – זכר למשתאות אסתר ואחשוורוש.
בברכה פורים שמח דוד לוי

קריאת מגילה בפורים

שלום רב,
כמו בכל שנה אני הולכת לשמוע את קריאת מגילת אסתר בביה"כ וכמו בכל השנה תמיד יש בומים ונפצים שמפריעים לי לשמוע.

אני לא מבינה למה אם לא שמעתי מילה אחת אני לא יוצאת ידי חובה? כל העניין הזה נשמע לי כ"כ לא פייר. אני כ"כ משתדלת להקשיב ולשמוע מילה במילה ובגלל אנשים שלא מתחשבים אני בעצם 'לא מקיימת את המצווה'.

האפשרות של לעבור ביה"כ לא כ"כ בא בחשבון כי זה ביה"כ שמאוד חשוב לי להיות בו. אז מה בעצם אפשר לעשות? אשמח לתשובה.

תשובה
תפני לרב בית הכנסת או לגבאים – צריך להדריך את בעל הקורא שיחזור על המילים שנאמרו בזמן הנפצים.
כמו כן אם מדובר ב 2-3 מילים מידי פעם באמצע המגילה מותר להשלים אותם בעל פה או מתוך תנ"ך ול'הדביק' את בעל הקורא.
בברכה ובשמחה

משלוח מנות מראש לפני פורים

שלום לרב ותודה מראש
בפורים לא אהיה בביתי וברצוני לשלוח מנות למיודעי בעיר המגורים שלי.
נניח שאני נותן משלוח מנות לפלוני לפני פורים על מנת שיהיה שומר חינם של המנות עד לפורים ובפורים אוטומטית יקבל את המנות במתנה בתור משלוח מנות. האם זה תופס לגבי משלוח מנות ?
תודה

תשובה
אין זו דרך מתאימה ובמקרים מסוימים גם לא אפשרית.

לכן אם אתה אינך בירושלים ביום פורים וגם ביתך אינו בירושלים והענין חשוב לך מאד – תן את המשלוח לשכן של החבר תקפיד לומר לו שהמשלוח הוא פקדון אצלו (המשמעות שאם הוא יתפרק ישבר וכד' לא תתבע ממנו דבר ואז גם לא תצא ידי חובה במשלוח זה) וביום פורים תתקשר אליו ותבקש ממנו למסור זאת לחבר שלך (אם עדיין תרצה למסור) ואחרי שהוא ימסור הוא יודיע לך שאכן מסר את המשלוח שלך.

למעשה –
הפתרון הנ"ל הוא טוב לאדם על אי בודד שאין יהודים מסביבו.
לבני אדם רגילים – הטוב ביותר לתת מתנה לחבר לפני פורים וביום פורים עצמו לתת שתי מנות אוכל ליהודי הנמצא לידך.
בברכת פורים שמח דוד לוי

דיני פורים לערים מקופות

לרב שלום.
אני תושב עכו והמרא דאתרא פסק שנוהגים בעכו כעיר שמוקפת חומה ולכן קוראים מגילה גם בט"ו (אגב, האם גם שאר הדינים נוהגים בט"ו כגון: משלוחי מנות וסעודת פורים?).
שאלתי היא: במידה ואני נוסע לשבת (בשעות הבוקר המאוחרות-צהרים) לעיר שאינה מוקפת, האם אני מחויב לשמוע קריאת מגילה בעכו בבוקר של ט"ו?

תשובה
1. אכן בעכו קוראים מגילה גם בטו וכך נוהגים בכל שאר מצוות הפורים (משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים – אותה יש להקדים ביום שישי לשעות הבוקר).
2. אם היית בעכו ביום שישי בבוקר, בזמן עלות השחר – הנץ החמה, התחייבת בכל דיני הפורים גם ביום טו.
בברכה דוד לוי

כשרות ממתקים – פורים

ביום פורים חייב כל אדם לשלוח משלוח מנות לחברו, ובלשון השו"ע "שתי מנות בשר או שני מיני אוכלים".
בשנים האחרונות התפשט מנהג להרבות גם במשלוח ממתקים איש לרעהו ובפרט לילדים.
כאשר אנו באים לקנות מאכלים אנו בודקים את כשרותם, והוא הדין בקנית ממתקים.
יש לזכור לבדוק היטב את כשרות הממתקים, כמו שנוהגים בקנית כל מאכל אחר.

לאחרונה שוק המזון מוצף באוכל שמיוצר מחוץ לארץ ישראל. ברוב המקרים רמת הכשרות שם נמוכה בהרבה מהמקובל בארץ. היא גם נמוכה ממה שאנו, תושבי הישוב, אוכלים בבתינו. לכן ראוי לכל ירא שמים להימנע ככל שניתן מצריכת מזון מיובא.

דברי מזון שכמותם או דומה להם מיוצרים גם בישראל כמו יינות, גבינות וממתקים, יש להעדיף מבחינת כשרות לקנות את המוצרים המיוצרים בארץ ולא מוצרי ייבוא

הרצון שלנו לקנות בזול גורם לנו לאכול דברים הכשרים על פי הדחק.
ממתקים אינם מוצר בסיסי, לכן ראוי שנקנה פחות ונקפיד על הידור בסיסי בכשרות, אפילו על חשבון הכמות שאנו קונים.
בפרט בימים בהם אנו מודים כל כך שניצלנו מגזירה קשה, גזירה שנחתה עלינו בגלל ש'נהנו מסעודתו של … " – זה הזמן להקפיד ולהדר בכשרות המוצרים שאנו קונים.

פורים שמח

דוד לוי

מהלכות ימי הפורים

על ימי הפורים נאמר "לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (אסתר ט' כב). מצוות הפורים הם תיקון למצב היהודים: "מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך ואת דתי המלך אינם עושים, ולמלך אין שווה להניחם" (אסתר ג', ח )

הכנות ליום פורים

חג הפורים מתכליתו לחשוף את הכוחות הגנוזים בנו, בכל אחד ואחד מבני ישראל. בחג זה צריכות להישבר המחיצות בין כל בני ישראל כדי שנבין שכולנו בני איש אחד אנחנו וגורל אחד לכולנו. כאשר אנו מתפללים לגאולת ישראל אנו חפצים בגאולת כל אחד ואחד מבניו של הקב"ה. בימי מרדכי ואסתר היתה גזירה השמד על 'נער וזקן טף ונשים', ללא הבחנה בין מי שהשתחווה לבין הצדיקים שנמנעו מכך – כולם היו צפויים להשמדה, ואת הצדיקים תכנן להמית בראשונה. כדי להבין את עומק יום זה על כל אחד להתכונן ליום הפורים בלימוד ובהתבוננות ולהתעלות ביום זה מעל המחלוקות והשוני שבין בני ישראל.

שבת זכור

 לדעות רבות קריאת פרשת זכור, היא חיוב מהתורה.

נשים אמנם אינן חייבות במצוה זו מהתורה אך רצוי שגם נשים שאינן באות לבית הכנסת בכל שבת, תבואנה לשמוע פרשת זכור בשבת זו, ובלבד שלא יביאו לבית הכנסת ילדים העלולים להפריע. אמא שאינה בטוחה שילדיה ישתקו בזמן קריאת פרשת זכור וקריאת המגילה, עדיף שלא תבוא לבית הכנסת, מאשר שילדיה יפריעו לאחד המתפללים.

הידור מצוה לקרוא את פרשת זכור מספר פעמים כמנהגי העדות השונות של המתפללים.

חג פורים

בחג פורים ארבע מצוות מיוחדות ליום זה, בנוסף לקריאה בתורה ואמירת "על הניסים".:

מקרא מגילה

          מתנות לאביונים

                   משלוח מנות

                   משתה(סעודה)

כל המצוות חיובן ביום, ורק מקרא מגילה קוראים גם בלילה.

בכל מצוות הפורים חייבים גם האיש וגם האשה. צריך הבעל לאפשר לאשתו לקיימם כהלכתם ובהידורם.

מקרא מגילה

קריאת המגילה, לפרסום הנס, נערכת ברוב עם הדרת מלך ולכן ראוי שכולנו נתקבץ יחדיו לקריאה בבית הכנסת. רק אם יש חשש שחלק מהציבור לא ישמע את קריאת המגילה בגלל צפיפות וכד' – אז מותר להקים מנין נפרד.

החזן אינו מתחיל בקריאת המגילה עד שיאמרו לו לקרוא. לפני ברכות קריאת המגילה הוא פושט אותה כאיגרת ועליו להמתין לציבור כדי שלא יעסקו בפתיחת המגילה בזמן הברכות. גם לאחר הקריאה לא יברך שליח הציבור עד שכל הציבור יסיים לגלול איש את מגילתו.

ברכות לפני הקריאה מברכים "על מקרא מגילה" "שעשה ניסים" "שהחיינו".

ברכת "שהחיינו" נאמרת גם על החג וגם על המצוות שאנו מקיימים ביום זה. לכן בברכת "שהחיינו" צריך לכוון לא רק על החג ועל קריאת המגילה אלא גם על מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים וסעודת פורים. הספרדים, אשר אינם מברכים ברכת "שהחיינו" בבוקר, יתכוונו לכך בליל פורים. האשכנזים, המברכים ברכת "שהחיינו" פעם נוספת לפני קריאת המגילה בבוקר, יכולים לכוון בבוקר על מצוות אלו הנוהגות רק ביום.

שם רשעים ירקב – בעת הזכרת שם המן הרשע נהגו להכות ברגליים, ויש הנוהגים להכות רק בפעם הראשונה והאחרונה ששם המן מוזכר (בן איש חי). בעל הקורא ימתין מעט לאחר קריאת שם המן, כדי שכל הציבור ישמע את המשך קריאתו. אין להביא לבית הכנסת ולא לישוב דברים מסוכנים המשמיעים קול נפץ וכד'. שמחה המפחידה או הגורמת צער ליהודי אחר – אינה שמחה של מצווה אלא להיפך.

מתנות לאביונים

יש לתת מתנות לאביונים ביום פורים סמוך לקריאת המגילה. מתנות לאביונים ניתנות בכסף מזומן או באוכל. כל אדם צריך לתת שתי מתנות. כל מתנה לעני אחר, שיעור כל מתנה לכתחילה 30 ובשעת הדחק לפחות 15 ₪. אין לתת מתנות לאביונים מכספי מעשר כספים, אבל אפשר להוסיף לסכום החיוב מכספי מעשר כספים (במעשר כספים ראוי לתת 1/3 מכספי המעשר לעניים). החכם עיניו בראשו,ונותן כספו לפני יום הפורים לשליח שיודע שייתן לעניים ביום פורים, בפרט במי שגר במקום בו אין אביונים או שאינו מכיר אותם.

"מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האומללים דומה לשכינה" (משנה תורה מגילה פ"ב הי"ז)

משלוח מנות

חייב כל אדם לשלוח שתי מנות אוכל, או מנת אוכל ומנת שתיה לחברו, כדי שיוכל לאכלם בסעודת פורים. ממתקים בד"כ אינם מנת אוכל והם נאים לקישוט ולהידור אולם אין יוצאים בהם ידי חובת משלוח מנות. רוב ישראל אוכלים בשר בסעודת פורים, לכן אין לשלוח מאכלים חלביים במשלוח מנות, אלא אם ציינו זאת באופן בולט.

במשלוח מנות חשוב לדעת מי השולח ולמי נשלח. משלוח מנות אינו צריך להשלח ע"י שליח. מהאמור לעיל ברור שמשלוח מנות ישובי הנהוג בישוב בשנים האחרונות הוא מנהג יפה אך אין יוצאים בו ידי חובת משלוח מנות כהלכה.

משתה (סעודת פורים)

יתקן סעודה נאה וישתה יין, עד שישתכר ויירדם בשכרותו. לדעת הרמב"ם יש לאכול בשר בסעודה זו ולשאר הפוסקים אין חובה לאכול בשר אם אינו שמח בכך. זמן הסעודה הוא ביום, ובריבוי אכילה ושתייה בלילה אינו יוצא ידי חובה. יש מהספרדים הנוהגים להקדים את הסעודה לפני חצות היום, אולם לרוב המנהגים עדיף להתפלל תפילת מנחה לפני הסעודה ולכן רצוי להמתין לזמן מנחה (12:20) להתפלל ואת הסעודה לאכול לאחר מכן. "טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה, וסמך לדבר 'ליהודים היתה אורה ושמחה' ודורשים אורה זו תורה" (רמ"א בשו"ע תרצה ב').

במגילה נכתב "ואת דתי המלך אינם עושים", וידוע שכל ה"מלך" במגילה – הכוונה לקב"ה – מלכו של עולם. עלינו להתחזק ולהקפיד לקיים את מצוות הפורים כהלכתן.

ולמי שמחפש כוחות לעמוד בעת צרה בימים אלו, כבר כתב הרב זצ"ל: "כל מי שמרפה עצמו מדברי תורה ואפילו ממצוה קלה, אין בו כח לעמוד בעת צרה. וכל מי שעושה את המצוות כולן, ומחזיק בתורה בלא רפיון, – כח החיים שהוא גנוז ביסוד טעמי תורה, עושה בו את שלו … ובכל עת מצוא שכח החיים דרוש להתגלות, יצא כח חיים עצור, אשר נגנז ע"י התורה והמצוות, ומחמם את הלב, ומאיר את הנשמה" (אורות, זרעונים, ד)

בברכת פורים כשר ושמח          דוד    לוי     רב הישוב

שאלות קצרות מרחבי הארץ – ענייני פורים

פורים כללי / תפילה בליל פורים /משלוח מנות / סעודת פורים

פורים

שלום לרב.
אני באה מבית חילוני. הייתי רוצה בבקשה שתסביר לי, לקראת פורים, מה בדיוק אמורים לעשות.
אשמח שהרב יסביר לי את מהלך הדברים. יש לי כמה שאלות:
א. כמה פעמים, ומתי, חובה לשמוע מגילה?
ב. מה עניין פורים בירושלים? למה הוא שונה ונחגג יום לאחר מכן?
ג. מתנות לאביונים- איך לקיים זאת ובאיזו צורה?
ד. משלוחי מנות- מהו המינימום והאם יש אנשים עם קרבה מסויימת שלהם צריך לתת? האם במשלוח עצמו ישנם מאכלים/משקאות מסויימים שצריכים להיכלל?
ה. סעודה ביום פורים עצמו- מתי לקיים אותה? (אצלנו בבית לא נוהגים לעשות סעודה, אז איך אני יכולה לצאת ידי חובה לבד?)

תשובה

שלום לך
א. מגילה – חובה לשמוע פעם בערב ופעם בבוקר. בכל הארץ בליל יד באדר בערב (מוצאי יג אדר) ולמחרתו בבוקר. ובירושלים ביום טו באדר ולמחרתו בבוקר. חשוב לשמוע כל מילה ובפרט את ההתחלה והסוף.

ראוי לעקוב בעזרת מגילה מודפסת (אם אין לך מגילה כשרה) כיון שאם לא שמעת 2-3 מילים והן אינן תחילה וסוף או ענין שלם, – מותר להשלים אותם ממגילה מודפסת.

ב. פורים המקורי נחגוג בשושן הבירה יום לאחר שאר מדינות אחשורוש (ככתוב במגילת אסתר). לכן נוהגים לתת כבוד לארץ ישראל ולחגוג את פורים ביום טו באדר בערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בין נון, וירושלים בכלל זה.

ג. מתנות לאביונים – יש לתת ביום פורים בבוקר. אם אינך מכירה עניים אז עליך לתת לשליח, שיתן לעניים בשמך ביום פורים בבוקר. שתי מתנות – אחת לכל אביון. ניתן לתת גם אוכל.

מי שבפורים בירושלים צריך לתת לירושלמי, ומי שבפורים מחוץ לירושלים נותן למי שאינו ירושלמי. (ניתן למנות אותי שליח למי שאינו ירושלמי).

ד. משלוח מנות – שולחים שתי מנות אוכל או שתיה לאדם אחד. (אדם = חבר וכד'). את משלוח המנות יש לתת ביום פורים עצמו.

ה. את יכולה לקיים סעודת פורים בעצמך. באופן כללי מציאות החיים שלך מורכבת וכדאי להתקשר למצוא פתרונות נעימים ורצויים לכל הצדדים. זכרי שאין הביישן למד ואין פשוט משיחת טלפון כדי להתקדם בחיים ולקיים את ההלכה בדרך הנכונה (טעות קטנה עלולה לגרום לאי נעימות משפחתית).

בברכה ובשמחה דוד לוי

פורים-משלוחי מנות

ש לי 2 שאלות וזה מאוד דחוף! :

1. ההורים שלי שולחים משלוחי מנות, ועברתי גיל מצוות אני בת 13. האם הם מוציאים אותי ידי חובה או שגם אני צריכה לשלוח משלוחי מנות? ושמתכוונים למאכל מתכוונים כאילו אוזני המן מזונות, יין פרי הגפן וכו'.. ?

2. אין לנו עניים בסביבה ברוך ה' אבל יש כאלה שקצת מתקשים והאם תרומה נחשבת גם בגד או רהיט? אם תרמתי בי"ג אדר זה נחשב? וההורים שלי מוציאים אותי ידי חובה במתנות לאביונים?
סליחה על כל השאלות אני פשוט ממש צריכה תשובה.. בבקשה תענה לי במהירות הרב

תשובה
1. אם הם שולחים יותר משני משלוחי אז הם מוציאים אותך י די חובה

2. מתנות לאביונים רק כסף או אוכל שניתן להם ביום פורים (את יכולה לתת לשליח או לגבאי לפני פורים בתנאי שהוא יתן ביום פורים)
דוד לוי

תפילה בפורים

שלום כבוד הרב,
יש לי בעיה קשה בהגיית מילים בתפילה, לצערי, כבר שנתיים בערך.
אני מתפלל עם הציבור שחרית ומנחה, ותפילת 18 אני מקשיב לחזרת הש"צ.

בתפילת ערבית אני מתפלל עם הציבור בכל המאמץ עד תפילת 18, עונה על הקדישים ועל ברכו, ולאחר סיום התפילה בבית הכנסת אני חוזר הביתה להשלים 18 וכו עד עלינו לשבח. לוקח לי הרבה מאוד זמן ובלחש חזק לכן לא ניתן להשאר בבית כנסת.
גם בערב שבת מחכים לי בבית הרבה מאוד זמן עד שאסיים להתפלל, כדי שאשמע את הקידוש.

לגבי פורים השנה, במוצאי שבת קוראים את המגילה. אני לא יודע כיצד לנהוג. האם אפשר להתפלל ערבית לא כולל תפילת 18, לשמוע קריאת מגילה בבית הכנסת, ואז להמשיך להתפלל תפילת 18 בבית עד עלינו לשבח?
או שאפשר לעשות משהו אחר?

עוד שאלה בבקשה,
האם מותר לדבר לאחר ברכת שומר את עמו ישראל לעד? (חוץ מעניית הקדישים וברכו שלאחר 18) אני משתדל שלא אבל לפעמים יוצא שמדברים איתי כשאני בדרכי הביתה מהבית כנסת ואני בעל כרחי עונה…

תשובה
לגבי ערבית של ליל שבת – הדרך הנכונה היא:

1. תעמוד בבית הכנסת במקום שאינו מפריע לשאר המתפללים
2. תתחיל את התפילה מוקדם (גם בזמן שהם בקבלת שבת וכד'.)
3. תתחיל יחד איתם את תפילת 18 שלך
4. תסיים את תפילת 18 כאשר הם יוצאים מבית הכנסת
5. אינך צריך להשלים דבר ואתה יוצא עם כולם.

כך אינך מפצל את תפילתך ואינך צריך לדבר אחרי 'שומר עמו ישראל לעד', גם לא לשתוק בדרך הביתה, וגם לא תעכב את משפחתך.

לגבי קריאת מגילה – תשמע קריאת מגילה עם הציבור מפי שליח ציבור ביחד עם כולם ולאחרי קריאת המגילה תתפלל את כל תפילת ערבית ביחיד בבית (אפשר אחרי הבדלה – כדי לא לעכב את בני הבית). הסיבה לכך היא חשיבות קריאת המגילה בציבור שהיא חשובה יותר מתפילת ערבית בציבור ויש לקיים אותה ברוב עם. (קריאת שמע בתפילת ערבית חשובה יותר מקריאת המגילה אבל לא צריכה להיות בציבור).

בברכת פורים שמח ורפואה שלימה
דוד לוי

סעודת פורים

בס"ד כבוד הרב דוד לוי,
מה סדר העדיפויות בסעודת פורים: בשר, עוף או דגים.
תודה רבה ופורים שמח!

תשובה
הסדר העדיף:
בשר בקר חלק,
עוף ,
דגים
חלבי
מי שאינו שמח במאכל מסוים יאכל מה שמשמח אותו.

בשמחה תמיד דוד לוי

שאלות קצרות מרחבי הארץ – סוגיות חינוכיות בחודש אדר

מסיבה בפורים , הכנה לפורים

מסיבה בפורים

שלום רב,

הרב, פורים קרב ובא עלינו לטובה…

אני חוויתי כל חיי את החיים כחניך ומדריך בבני עקיבא(דתי לאומי).. לא הייתי יותר מידי עם בנות ולא עשיתי שטויות.. או דברים אסורים..(דיבור כמובן שהיה) ועכשיו בפורים (מצא"ש אחרי קריאת מגילה) כמה חבר'ה מהכיתה יוצאים למועדון בפורים.. קצת לשתות ולהנות.. הזמינו אותי.. זה מאוד מפתה. כל חיי הייתי בעולם הדת.. לא טעמתי משהו אחר.. אני כבר בן 18 ואני מרגיש שהיה לי פספוס כל שהוא שלא באמת טעמתי מזה להיות נער בן 18 … לצאת,לשתות,להנות.. זה מאוד קורץ כל היציאה הזאת.. מצד שני אני גם מעדיך להישאר פה עם החברים ובאמת להנות מפורים בלימוד וכו'… אני מאוד לא יודע מה להחליט..אני חייב להגיד שהעולם הזה של המסיבות וכל זה קצת מפחיד אותי..

תשובה

שלום לך

שאלתך הגיעה אלי אחרי פורים, ובכל זאת אכתוב לך כמה הארות בענין:

1. אם מסיבות אינו הדבר שאליו אתה מחנך את חניכך – הליכתך לשם מורידה את זכותך המוסרית להיות מדריך מעכשיו והלאה וגם מבטלת את כל הערך החינוכי של מה שעשית עד היום.

2. יש עוד הרבה דברים שלא עשית בחיים כמו לרוץ כמו צבי, או להתאמץ כמו נמלה, או לנבוח כמו כלב – מדוע קורץ לך דווקא דברים אלו ולא תכונות אחרות של בעלי חיים ?

3. פורים הוא יום קדוש – קודש הקודשים, זכור שביום זה עליך להתעלות יותר מאשר ביום כיפור.

אם אתה רוצה לחטוא וללכת אחרי תאוותיך – לפחות אל תשייך זאת לפורים.

4. מעשה גרוע נחרט בנשמה ולא ניתן למחקו. אחרי נפילה אחת אתה הופך להיות 'נייר מחוק' לכל ימי חייך. לא הייתי רוצה שבתי תתחתן עם מי שנפל פעם אחת  בחייו בריקוד מעורב.

בברכה ובהצלחה דוד לוי

הכנה לפורים

שלום לכבוד הרב.

אני לומדת באולפנא דתית. לפני כמה שנים החל מנהג של האולפנא, שכמו שעושים הכנה ליום הכיפורים- "סליחות", כך גם עשו נוסח של "שמחות" שזה הכנה לפורים בדיוק כמו סליחות. דבר זה הוא בשבוע שחל בו פורים.

הייתה לי הסתייגות מסוימת, שכן, לא חז"ל הם שקבעו שעושים זאת ואף לא קבעו את הנוסח. הנוסח כולל "עלינו לשבח" ("אין עוד") עד לאמצעו, ולאחר מכן כמה מזמורים של תהילים,קטעים קצרים שנראה לי לקוחים מהתפילה ובסוף – ההמשך של "עלינו לשבח". בפעם הראשונה יצאתי מהתפילה ולא אמרתי איתם, כי לא הייתי בטוחה שזה נכון, ובפעם השנייה לא נכנסתי והתפללתי לבד. אשמח מאוד אם כבוד הרב יגיד לי מה עלי לעשות בשנים הבאות, והאם זה מותר.

תשובה

שלום לך

באולפנא פוסקים הלכה אך ורק לפי ראש האולפנא גם אם כל הרבנים בעולם יאמרו אחרת ממנו – באולפנא חובה לנהוג לפי הדרכתו[1] וחובה לשאול אך ורק אותו. הפניית שאלה לרב אחר בעניני הסדרים באולפנא עלולה להכשיל אותו – אם יענה.

אם אינך בטוחה שהדברים הם על דעתו – לכי ותשאלי אותו בנימוס ובעדינות כפי שתלמיד שואל את רבו (מפורש בשולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד רבו).

הערות נוספות –

1. לצאת מהתפילה הוא איסור חמור הרבה יותר מאשר להתפלל תפילה שאינה נכונה וכד'. העונש והקללה הרובצת על מי שיוצא בנסיבות כאלו גדולים מאד[2].

אני בטוח שתחזירי בתשובה גם מהיציאה שלך וגם מאי הכניסה לתפילה שיש בהם גם חטאים של גאווה ויוהרה וגם חטא גדול בין אדם למקום.

אם תכיר בחטאך ובחומרתו, תתחרטי ותחזרי בתשובה – יום הכיפורים יכפר על כך[3], בתנאי שאין החברות יודעות על כך.

אם החברות או אחרים ידעו מכך – יום הכיפורים אינו מכפר על כך וצריכה כפרה נוספת[4].

2. מתוך מה שאת כותבת – אני חושב שזה מנהג טוב ודרך טובה להבין ולהעמיק במשמעות התפילה, להחיות אותה. כך נתרגל שהתפילה אינה מקובעת בנוסח קבוע ומשתנה מיום ליום ומתפילה לתפילה ובודאי שונה מחודש לחודש.

בברכה ובשמחה תמיד דוד לוי

[1] לראש האולפנה מעמד הלכתי מחייב של 'מרא דאתרא' – רב המקום.

[2] עיין מסכת ברכות דף ח

[3] יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום שאין בהם חילול השם.

[4] כיון שחטא זה אולי כולל בתוכו חילול ה' ואולי גם בין אדם לחברו – כלפי ראש האולפנה.