שאלות מרחבי הארץ 32 – חמץ שעבר עליו הפסח

חמץ שעבר עליו הפסח בתיק / לתת לגוי חמץ שעבר עליו הפסח / חמץ שעבר עליו הפסח בדירת שירות

 חמץ שעבר עליו הפסח – חלוקת ופלים ב'מועדון קפה'

חמץ שעבר עליו הפסח בתיק

שלום,

שכחתי בתיק חמץ, האם מותר לי לאכול אותו ?

בברכה

תשובה

שלום לך

חמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה.

לפיכך –

את המאכל צריך לזרוק או להשמיד,

אסור לתת אותו לא ליהודי אחר ולא לגוי ולא לבעל חיים וכד'.

תזכו לשנים רבות נעימות וטובות

דוד לוי

לתת לגוי חמץ שעבר עליו הפסח

שלום רב,

האם ניתן למסור חמץ שעבר עליו הפסח לגוי?

או שחייבים להשמיד את החמץ?

בתודה מראש

תשובה

שלום לך,

חמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה ולכן אין לתת אותו לגוי ולהבדיל לא לבעל חיים אלא רק להשמיד אותו באופן שאחרים לא ייהנו ממנו.

חג שמח דוד לוי

חמץ שעבר עליו הפסח בדירת שירות

כבוד הרב שלום…

אני בת שרות. לפני חג הפסח ניקיתי את חדרי בדירת השרות, ואת כל החמץ שלי שמתי בארון שלי במטבח. במטרה שאף אחד לא יפתח את הארון עד אחרי החג. שמתי שם הכל. משמפו לשיער ומשחת שיניים ועד לקופסאות שימורים, טונה ומרקים (אבקות מרק בקופסאות).

לפני שיצאתי לחופש שאלתי את חברותיי לדירה אם עושים מכירת חמץ כללית ואחת מהן אמרה לי שכן.

אחרי חופשת הפסח חזרתי לדירה ושאלתי שוב אם עשו מכירת חמץ, אחת מחברותיי אמרה לי שהיא עשתה מכירת חמץ עבור כולן בדירה.

אך חברה אחרת אמרה לה שזה לא נחשב. ושהיא יכולה לעשות מכירה רק לחמץ שברשותה.

לא ידעתי מה לעשות ולכן עד עכשיו לא השתמשתי במוצרי המזון שבארון למרות שיש שם דברים שאני ממש צריכה.

1. האם המכירה שעשתה חברתי תופסת?

2. מהו הדין אם לא? ומה עליי לעשות?

3. מהו העונש למי שאוכל "חמץ שעבר עליו הפסח" ?

מחכה לתשובה, תודה רבה…ויום טוב!

תשובה

1. בשאלה ששאלת לפני הפסח אם היא עושה ´מכירת חמץ´ את בעצם ייפית את כוחה למכור את החמץ שלך ולכן זה מועיל. רק במקרה בו היית מתנגדת לכך שתמכור, מכירתה לא היתה מועילה. מותר למכור חמץ לאדם אחר, גם כאשר אינו יודע מכך, בתנאי שאנו יודעים שישמח בכך.

2. ברשימת הדברים שכתבת אין חמץ וודאי, לכן גם אם היא היתה ´שוכחת´ למכור את יכולה להשתמש בהם אחרי פסח.

3. חמץ שעבר עליו הפסח הוא איסור חכמים ולכן כאשר היה בית דין ראוי ו´סמוך´ – היו מלקים ´מכת מרדות´ את מי שבכוונה אכל חמץ כזה.

באופן כללי איני עוסק בעונשים  – אנו מקיימים את מצוות מאהבת השם בלי להתחשב בעונשים וכד´.

בברכה דוד לוי

חמץ שעבר עליו הפסח – חלוקת ופלים ב'מועדון קפה'

שלום לכבוד הרב.

אני עובד בחברת הייטק. במחלקה שלי ישנו "מועדון קפה" שלמעשה מתפעל ביום יום מכונת קפה לרווחת העובדים. אחד העובדים, מיוזמתו, לקח אחריות על המכונה ותחזוקתה. כמו כן הוא מוכר את הקפסולות לקפה. לאחרונה הוא פתח במבצע – מי שקונה קפסולות מקבל חפיסת וופלים. חשוב לציין שהבחור הנ"ל איננו יהודי. שאלתי היא: קניתי היום קפה וקיבלתי את הוופלים המצורפים. האם אסור לי לאכול מהוופלים מדין חמץ שעבר עליו הפסח שכן "מועדון הקפה" משמש את כלל העובדים ואיננו ממש שייך לבחור? או שמא כיוון שהם באחריותו במהלך חג הפסח יש להם דין של חמץ של גוי והם מותרים?

תשובה

שלום לך

לפי התיאור שאתה מתאר הוופלים אינם פרטיים שלו ולכן החמץ היה בפסח שייך ליהודים (למקום העבודה או לוועד העובדים). אני מבין שהחמץ לא נמכר בפסח לגוי. אך גם אם הוא נמכר לגוי לפני החג, המכירה בטלה אם השתמשו בו בפסח, כיון שהמשתמשים בו, גם אם אינם יהודים, גילו דעתם שאינם מתייחסים למכירה ברצינות.

לכן חמץ זה אסור בהנאה, ומה שלקחת / קיבלת / קנית  – עליך להשמיד בצורה שאחרים לא יקחו.

אסור גם לתת אותו לגוי, גם בחינם, שהרי הוא אסור בהנאה. ההנאה שלך בנתינה היא בכך שהגוי יכיר לך טובה על כך. כמו כן אסור לעשות בו שום שימוש, כגון לתת אותו לבעל חיים שלך וכד'.

סיכום

לזרוק אותו לפח לאחר שבירתו באופן שלא ניתן להשתמש בו יותר.

תזכה לשנים רבות נעימות וטובות

דוד לוי

מכירת חמץ – הלכה שבועית מעלה שומרון

מכירת חמץ

מהתורה לא רק אסור לאכול חמץ בפסח אלא יש גם איסור של 'בל יראה ובל ימצא'. איסור השארת החמץ הוא רק לגבי חמץ שלך כפי שדרשו חכמים 'שלך אין אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים'.

איסור החמץ הוא איסור הנאה ולכן בזמן איסור החמץ, החל מערב פסח אחר חצות, לא ניתן למכור או לתת במתנה להאכיל לבעלי חיים וכד'.

מכאן שאיסור החמץ הוא רק על חמץ שברשות היהודי, הרי שאם מכר את חמצו לגוי הוא אינו שום איסור – החמץ אינו שלו. כמובן שהכוונה שהוא מכר אותו לפני זמן איסורו.

חמץ שעבר עליו הפסח – חכמים[1] אסרו גם לאחר הפסח את החמץ שהיה ברשות יהודי במשך החג. איסור זה הוא איסור הנאה לתמיד, גם לו וגם לאחרים. לכן חמץ כזה יש להשמידו כאשר מוצאים אותו לאחר החג.

מכירת חמץ לפני זמן איסורו

כבר במסכת פסחים[2] מוזכר הנוהג למכור לגוי חמץ של יהודי אחר שנמצא אצלך ואין אתה יכול להחזירו. זהו מדין 'השבת אבידה', שכן בעל החמץ יפסיד את ערכו אם הוא לא ימכר לפני זמן איסורו.

מכירת חמץ מתוך מחשבה שאולי יחזור ליהודי אחרי החג, מוזכרת בתוספתא[3] "ישראל וגוי שהיו באין בספינה וחמץ ביד ישראל הרי זה מוכרו לנכרי ונותנו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח ובלבד שיתנו לו במתנה גמורה". אפשרות זו היא רק למצב נדיר בו היהודי 'נתקע' על הספינה, ויזדקק לחמץ אחרי החג, בהמשך ההפלגה. ניתן להסביר תוספתא זו גם במצב בו ליהודי יש חמץ ביבשה ואין לו גישה לבערו לפני החג. גם כאן החמץ ניתן לנכרי במתנה גמורה ואין הוא חייב להחזירו ליהודי אחרי החג.

בשולחן ערוך[4] מובא דין מכירת חמץ לנכרי בתנאי שהחמץ יועבר לרשות הנכרי באופן ממשי.

לפני כמה מאות שנים, בארצות אירופה, יהודים התפרנסו ממכירת יין שרף, שהוא חמץ גמור. התעורר השאלה כאשר זה היה כמעט כל רכושו, ואם  יאבד אותו עלול להימצא ללא פרנסה ולאבד את הזיכיון שקיבל מהפריץ למכור את היי"ש. בכמויות כאלו לא ניתן היה להוציא את החמץ מרשות היהודי ולכן החמץ נסגר במחסן שהושכר לנכרי והמכירה היתה בשטר, בלי להעבירו למקום אחר. המכירה לנכרי היא מורכבת ולכן הונהג שהמכירה תעשה באמצעות הרב.

בדורות האחרונים נוהגים שבעלי החמץ מייפים את כוחו של הרב למכור עבורם את החמץ שלהם לנכרי.

אין מצות מכירת חמץ

מובן שאין שום מצוה או חובה למכור חמץ. זה פתרון דחוק לסוחרים שאינם מצליחים לגמור את החמץ שברשותם, ולמקרים בהם אנו חוששים שהפקר החמץ איננו בלב שלם.

עיקר המצוה, למי שנשאר לו חמץ בערב פסח, הוא לבער את החמץ בשריפה וכד'.

למעשה

בימינו מכירת החמץ נעשית ע"י יפוי כח לרב למכור את החמץ שלנו. המכירה צריכה להיות מכירה גמורה בלב שלם כאשר המוכר יודע שיתכן ולא יקבל את החמץ בחזרה, אלא את תמורתו הכספית.

יש לרשום פרטים ברורים, בכתב ברור, כדי שהנכרי יוכל לבוא לקחת את החמץ שלו. לצורך זה יש לרשום כתובת מגורים מלאה וברורה וראוי להוסיף מספר טלפון נייד וזמין.

יפויי הכח צריך להיות חתום ע"י הבעלים, או מורשי החתימה.

אין לייפות רבנים שונים למכור את אותו החמץ. העושה כן מראה שאין הוא מתייחס לכך ברצינות הראויה ויתכן שאין מכירתו מועילה כלל.

יפויי כח למכירת חמץ באינרנט – היא תופסת כמו כל קנין אחר באינטרנט. יש למכירה זו כמה חסרונות:

  1. יש אנשים שאינם מבצעים קניות דרך האינטרנט.
  2. גמירות דעת –כיון שאין אדם נותן פרטי אשראי במכירה כזו, הוא אינו שוקל בכובד ראש את שליחת הטופס.
  3. במקרים רבים המוכר אינו מקבל אישור על מכירה זו, לכן איננה מומלצת לסוחרים הזקוקים לכך.

אחרי חג הפסח – המכירה היא מכירה גמורה ואינה פוקעת לעולם. אחרי החג, אם הנכרי רוצה, הוא יכול, למכור לנו את החמץ בחזרה. עד שלא יעשה זאת – החמץ שלו והמשתמש בו ללא רשותו הרי הוא גזלן. 

פסח כשר ושמח

דוד      לוי

רב הישוב

בכל יום ראשון לאחר תפילת ערבית מתקיים כאן לימוד הלכה קצר במשך כרבע שעה.


[1] רבי יהודה סובר שזהו איסור תורה.

[2] בדף יג.

[3] תוספתא פסחים פרק ב הלכה יב.

[4] אורח חיים הלכות פסח סימן תמח סעיף ג וזה לשונו: "אם מכרו או נתנו לאינו יהודי שמחוץ לבית קודם הפסח, אע"פ שהישראל מכרו לאינו יהודי ויודע בו שלא יגע בו כלל אלא ישמרנו לו עד לאחר הפסח ויחזור ויתננו לו, מותר. ובלבד שיתננו לו מתנה גמורה בלי שום תנאי, או שימכרנו לו מכירה גמורה בדבר מועט אבל מתנה על מנת להחזיר לא מהני".