ברכת הלבנה / קידוש לבנה במוצאי תשעה באב

אחת מברכות השבח וההודאה היא ברכת הלבנה.

הרואה לבנה בחידושה, כלומר אחרי שחזרה ונראתה בתחילת החודש, צריך לברך ברכת הלבנה. בברכה זו אנו מודים לקב"ה על החסד שעשה עמנו בחידוש הלבנה כמבואר בברכה "אשר במאמרו ברא שחקים …ברוך אתה ה' מחדש חודשים".

בשו"ע כתוב שלכתחילה יש לברך ב"מוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים".

הרמ"א בהגהותיו מוסיף כמה דברים ובהם:

  • כאשר מקדשים את הלבנה ביום חול יש ללבוש בגדים נאים.
  • אין מקדשים הלבנה קודם ט' באב.

כבר התפשט המנהג לקדש את הלבנה במוצאי הצום, ובפרט שהשנה, תשע"ח,  במוצאי שבת נחמו, יחלוף כבר זמן קידוש לבנה ולא ניתן יהיה לברך ברכת הלבנה בחודש זה.

המדקדקים במצוות לפני שמברכים ברכת הלבנה:

  1. אוכלים או שותים, כדי שלא יברכו בצום.
  2. נועלים נעלי עור.
  3. לובשים בגדים נאים.

מי שחושש שעלול לשכוח לברך בימים הקרובים – לא ימתין אלא יברך במוצאי הצום.

מי שיכול לטעום מעט או לנעול נעלי עור קודם לברכה – תבוא עליו ברכה.

בעזרת השם בשנה הבאה מועד זה יהפוך לששון ולשמחה

דוד לוי

רב הישוב

אחדות בימי בין המצרים

אחדות בימי בין המצרים – כולנו בלב אחד

בימים אלו אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש. בית המקדש חרב על שנאת חינם.

בתפילת מנחה בשבת אנו אומרים: "אתה אחד, ושמך אחד, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".

מהי אחדות? מה משמעותה לגבינו?

אחדות היא נקודת מבט ותחושה שהדבר הוא בבחינת חטיבה אחת.

אין הכוונה טשטוש החלקים השונים ותפקידו המיוחד של כל אחד מהם, אלא ראיית הכוחות כולם כחלק של עניין כולל. אחת הדוגמאות לאחדות בעולם הטבע הוא גוף האדם, לא יעלה על הדעת שאחד מאברי האדם יילחם במשנהו, למרות שבודאי הם שונים זה מזה. לכל אחד תפקיד ותכונות משלו.

אם נקיש מהגוף לציבור נבין בנקל שיהודי המחלל את השבת בכל מקום שהוא פוגם הוא בכל עם ישראל. חילול שבת אחד כמוהו כפגיעה באחד האברים, כשהכאב מתפשט בכל הגוף, כך עלינו להרגיש. אחריות וערבות הדדית למעשיו של כל יהודי.

כן גם בכל ענין אחר הקשור לעם ישראל. אם עם ישראל נאבק על ארצו הרי מאבק זה הוא ענין של כל עם ישראל, ולא רק של אותם אחדים אליהם נוגע הענין, כשם שהכשת הנחש אינה עניינה של הרגל בלבד. עלינו להתאחד ולחוש כל אחד את הקשר הזה לכל אחד מישראל, ומתוך רגש השייכות הזה נהיה זכאים לראות מושיעים בהר-ציון.

בימים אלו נגביר את הרגשת האחדות ביננו, הרגשה בלב מתוך ידיעה שאנו שונים ומשלימים. כך בריבוי אהבה מתוך הכרות השונה ואכפתיות ממנו, נבנה את חורבות ירושלים ואת בית המקדש במהרה בימינו.

דוד לוי

רב הישוב

שאלות קצרות מרחבי הארץ 20 – תשעה באב

לקט שאלות בעניני חורבן הבית ותשעה באב

נוסח הקדיש

חורבן הבית

שלום לכבוד הרב!!!!!!

איך אפשר באמת להרגיש צער על חורבן הבית ב-ט' באב (בתקווה שכבר יבוא המשיח עד אז)????כלומר,איך הצער יהיה ממקום עמוק שבאמת רוצים להצטער על החורבן????

תודה,יישר כח וביאת המשיח!!!!!!!          תזכה למצוות,

תשובה

צריך להבין מה חסר לנו הן בבית המקדש והן בצער השכינה.

גם מתוך מעשינו הפרטיים וגם מתוך מעשינו הציבוריים.

יהי רצון שנדע לתקן את מעשינו ולהיות ראויים לבית המקדש (בדגש על אהבת חינם)

בציפיה לישועה

קריעה על חורבן

אם רואים את כיפת הסלע ממרחק גדול (פעם ראשונה ב-30 יום)- קורעים? לדוגמא- מארמון הנציב, או מגוש עציון.

תשובה

כיפת הסלע הוא מבנה לנוי המשמר את אבן השתיה, ואינו משמש לפולחן.

לגבי הר הבית יש שתי דעות:

1. הפשוטה כדעת מו"ר הרב צביהודה זצ"ל, ורוב הרבנים הראשיים לדורותיהם, מאז מלחמת ששת הימים אין לקרוע כיון שחזר לשם שלטון יהודי. העובדה שהמוסלמים מנהלים את הנעשה שם היא מכוחם של שליטי המדינה היהודית אשר נותנים להם לעשות זאת. בכל רגע ניתן ורצוי וחובה לבטל את שררתם שם. (אחת ההוכחות לכך היא שמדינה ישראל קובעת גם לגבי מוסלמים מי יעלה להר הבית ומאיזה גיל ומין וכד').

2. דעה שניה, היא שגם בימים אלו הרואה את בית המקדש החרב צריך לקרוע בגלל שאין אנו יכולים להיכנס לשם (אם מבחינת ההלכה ואם מבחינה טכנית). לפי הכתוב בשו"ע: הרואה את מקום המקדש צריך להשתחוות ולקרוע את בגדיו. לבכות ולהתאונן ולהתאבל על חורבן בית המקדש, לקונן ולומר מזמור לאסף וכו' עד סוף. וכשקורע מברך ואומר ברוך דיין אמת בלי שם ומלכות ומוסיף את צידוק הדין : כי כל משפטיו צדק ואמת הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא ואתה צדיק על כל הבא עלינו וכו': צר לי שברחבת הכותל המערבי מחלקים חוברת בה כתובה דעה זו.

בציפיה לישועה, להשלמת הגאולה, למימוש מלא של שלטון יהודי בהר הבית ולבניית המקדש במהרה.

ישיבה על הרצפה בתשעה באב

האם אשכנזים צריכים לשבת על הרצפה במהלך הצום? והאם חייבות גם בנות, בנות 15? וממתי ועד מתי צריך לשבת ? תודה רבה כבוד הרב!! וצום קל ומועיל

תשובה

אין הבדל בדיני אבלות בין בנים לבנות.

כולם נוהגים לשבת על הרצפה או על שרפרף נמוך עד חצות היום.

זקנים וחולים – פטורים מכך.

ההבדל היחידי הוא במקום בו יש חוסר צניעות – חוסר צניעות של בנות ירושלים היה חלק מהחורבן כפי שמוזכר במגילת איכה ולכן ברור שבמקום בו זה עלול להביא לחוסר צניעות אין לשבת על הרצפה ועדיף לעמוד.

מהשמים תנוחמו

תשעה באב אצל חברות

מותר ללכת בתשעה באב לאנשים (כמו חברות) ולהעביר אצלן את הצום?

תשובה

אם זה בלימוד אגדות החורבן וכד' – מותר

אם לפטפט סתם – לא נכון לעשות זאת (להזכירך שאסור אפילו לומר 'שלום' לחברות)

ישב אדם בדד וידום.

בציפיה לישועה

קנית מזון בתשעה באב

שלום רב!

ההורים שלי לא צמים. אמא שלי שלחה אותי לקנות מוצרי מזון היום. האם מותר לי ללכת לעשות קניות?

תשובה

בקניות מזון את מקיימת כיבוד הורים שזו מצווה מהתורה.

וגם אהבת חינם שאת עושה טובה ליהודי ובכך מקרבת את בנין בית המקדש.

מותר לקנות היום כל דברי מזון פרט למה שנאכל מיד:

לדוגמא גלידה בקופסא – מותר. גלידה בגביע, מנה פלפל וכד – אסור.

בציפיה לישועה

מאבני ההלכה – ט' באב בחל במוצאי שבת

בס"ד

מאבני ההלכה- ט' באב שחל במוצאי שבת

תשעה באב שחל להיות במוצאי שבת צריך להפסיק לאכול מבעוד יום, לפני שקיעת החמה. אולם כל דיני אבלות אינם חלים אלא עם הלילה ולכן ישאר בבגדי שבת וכדו' עד לאחר צאת השבת.

איסור הכנה מקודש לחול

כל עניין האבלות שייך רק לימות החול ולכן:

  1. אין להכין או להביא בשבת לבית הכנסת ספרי קינות, נעלים לתשעה באב.
  2. אין לחלוץ את נעלי השבת לפני צאתה.
  3. אין להחליף את בגדי השבת.

פעולות אלו ואחרות מותרות רק לאחר שיצאה השבת- עבר הזמן הכתוב בלוח, ולאחר שהאדם בירך- ברוך המבדיל בין קודש לחול.

הדרך העדיפה היא לאחר את תפילת ערבית של מוצאי שבת לפחות בחצי שעה. כל אחד יברך "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בביתו ורק אח"כ ילבש בגדי חול, יחלוץ את נעליו וילך לבית הכנסת.

הבדלה

לאחר שעת צאת השבת- יברך "ברוך המבדיל בין קודש לחול.."

בתפילת ערבית- אומרים "אתה חוננתנו".

לפני אמירת קינות- מדליקים אבוקה ומברכים "בורא מאורי האש"

במוצאי הצום- מבדיל על כוס יין ללא נר וללא בשמים, וכמובן ישתה את היין.

מי שאוכל ביום הצום

ילד קטן- אינו חייב בהבדלה.

ילד גדול (מגיל 7-9)- רצוי שיבדיל בעצמו על כוס בירה.

מבוגר חולה- לפני האוכל יבדיל לעצמו על כוס בירה ויכול להוציא ידי חובה אחרים שצמים.

צום החמישי יהפך לנו לששון ולשמחה

דוד לוי

רב הישוב

לשאלות ניתן לפנות, כתמיד, 098987548  053-2206952

www.rav-hefetz.co.il