מלאכה בקרקע
עיקר מצוות שמיטה היא שהקרקע לא תעבד בשנת השמיטה[1]. החל מראש השנה אסורה כל עבודת הקרקע בשמיטה.
מהתורה אסורות זריעה וקצירה, זמירה ובצירה, וכן חרישה[2]. נטיעה היא בכלל זריעה ואסורה.
כל שאר המלאכות בקרקע אסורות בשנת השמיטה מדרבנן.
העבודות היחידות המותרות באילן הן אלו שנועדו לקיים את האילן על מנת שלא ימות. אם לצורך כך אם נאלצים לעשות מלאכות שאסורות מהתורה, יש לעשותם בשינוי[3].
בעצי פרי, לדעת החזו"א ניתן להקל ולעשות מלאכות דרבנן[4] כדי שהעץ יתן את תנובתו כרגיל (ולא רק לקיים את העץ שלא ימות).
קדושת שביעית
ירקות – כל הנלקט החל מ ג' תשרי תשפ"א יז בו קדושת שביעית ומותר[5] לאכלו. אך לא לזרוק ירקות אלו.
כמובן שיש להקפיד על קדושת שביעית גם על גידולי גינה ביתיים.
פירות – הנקטפים בזמן זה של השנה אין בהם קדושת שביעית.
הפירות שיגדלו אחרי טו בשבט, הם יהיו קדושים בקדושת שביעית.
פרט לאתרוג שהולך לפי לקיטה, ויש נוהגים כך בהדרים אחרים.
לצרכן
מומלץ לקנות תוצרת ירקות (ובהמשך השנה גם פירות) רק בחנויות של אוצר הארץ. החל מראש השנה 'שפע אסרף' ישמש כסניף של 'אוצר הארץ'[6]. ובפירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית הוא 'תחנת חלוקה'[7] של 'אוצר בית הדין' בראשות גדולי רבני הדור.
בברכת שנה טובה
דוד לוי – רב הישוב
[1] לא ע"י יהודי ולא ע"י נוכרי
[2] לדעת רוב הפוסקים חרישה אסורה מהתורה.
[3] או על ידי נוכרי.
[4] בנוסף לכך הוא מקל בזמירה שאינה של כרם כדעה הסוברות שהיא אסורה מדרבנן.
[5] ולדעת הרמב"ן זו מקיים באכילה זו מצוות עשה מהתורה.
[6] הוא התחייב לקבל פירות וירקות רק מהם
[7] השאיפה היא לחלק אותם באריזות קבועות ללא שקילה. אם כך יעשה, תתווסף עלות האריזה למחיר הירקות והפירות.