משולחנו של הרב

ראש השנה תשפ"ג

ערב ראש השנה תשפג המשנה במסכת ראש השנה אומרת: "בארבעה פרקים העולם נידון … בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהלים ל"ג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם". מכאן לומדים אנו שראש השנה הוא יום דין , יום שבו ריבונו של עולם סוקר את כל הברואים ודן את מעשיהם. מתאים […]

ראש השנה תשפ"ג Read More »

היום הרת עולם – אייכה

ביום ראש השנה, יום הרת עולם, מהדהדת  מסוף העולם ועד סופו קריאת הקב"ה לאדם הראשון: 'אייכה'? לאחר חטאו פונה ה' האלוקים לאדם הראשון וקורא לו "אייכה?" אין שכחה או חסרון לפני הקב"ה, וברור שאין ה' מתכוון לשאול אותו היכן הוא נמצא. השאלה באה לשאול את האדם מה מקומו מבחינה רוחנית, היכן הוא ביחס לעצמיותו ולתפקידיו.

היום הרת עולם – אייכה Read More »

שמחה לארצך

תכלית הרצון בבריאת בעולם הוא גילוי כבוד מלכותו ושיהיו באי עולם מקבלים עול מלכותו באהבה וברצון.אין מלך בלא עם. ולכן אומרת הגמרא במסכת ראש השנה: "אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם". כדי שיהיה זה גלוי כבוד מלכותו, צריך שיקבלו עול מלכותו באהבה וברצון. קבלת מלכות שלא באהבה וברצון- זו מלכות, אולם אין זה כבוד. כיצד

שמחה לארצך Read More »

הלכות לחג השבועות שחל במוצאי שבת

ערב שבת בערב שבת יש להדליק נר נשמה, בנוסף להדלקת נרות שבת, כדי שאפשר יהיה להדליק נרות חג במוצאי שבת, ליל שבועות. (מומלץ נר הדולק 48 שעות). מי שלא הדליק בערב שבת, יקח  במוצ"ש אש משכנים, כדי להדליק ממנו נרות יו"ט, וכדי לברך בקידוש, בורא מאורי האש. סעודה שלישית בשבת – ערב החג סעודה שלישית

הלכות לחג השבועות שחל במוצאי שבת Read More »

מפורים לפסח – מהצלת הגוף לגאולת הבריאה כולה

השנה זכינו לשני חודשי אדר. הכלל 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' הוא מפני שאנו מתחילים חודשי גאולה, בד"כ שניים, והשנה שלושה חודשים[1], כי כלל זה נאמר גם על אדר א'. הגמרא מתלבטת מתי לחגוג את נס הפורים, ובעצם מהו חודש האדר העיקרי. מסכמת שם הגמרא שאנו חוגגים את נס הפורים בחודש אדר הסמוך לניסן, כדי לסמוך

מפורים לפסח – מהצלת הגוף לגאולת הבריאה כולה Read More »

יציאת מצרים – מי ומי היוצאים?

 המצווה העיקרית של ליל הסדר : והגדת לבנך. בתורה נאמר "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה’ לי בצאתי ממצרים" (שמות יג,ח) מסביר ספר החינוך – לספר בעניין יציאת מצרים בליל ט"ו בניסן, כל אחד כפי צחות לשונו, ולהלל ולשבח לשם יתברך על כל הנסים שעשה לנו שם. וכבר פרשו חכמים מצות הגדה זו

יציאת מצרים – מי ומי היוצאים? Read More »

הוספת כוס חמישי בליל הסדר

הוספות בליל הסדר בעניני הכניסה ארץ ישראל בליל הסדר אנו מספרים על יציאת מצרים בגלות מיעטו להזכיר את ארץ ישראל בהגדה'. שתי הוספות מומלצות כאן כדי להדגיש את ההגעה לארץ ישראל: נזכה לאכול מן הפסחים – השתא בירושלים השלמה – דוד לוי – רב הישוב.

הוספת כוס חמישי בליל הסדר Read More »

קניית פרחי נוי בשמיטה

שאלה: כיצד ניתן לקנות פרחי נוי בשנת השמיטה? תשובה: בשנת השמיטה, כאשר אנו רוצים לקנות גדולי קרקע: פרי, ירק או פרח, עלינו לברר האם יש בהם: קדושת שביעית איסור ספיחין זיקת שביעית סיוע לעוברי עבירה בהרחבה: 1.     קדושת שביעית: בפרחי הנוי יש להבחין בין שני סוגים: פרחים שמגדלים אותם לריח פרחים חסרי ריח משמעותיהתלמוד הירושלמי[שביעית

קניית פרחי נוי בשמיטה Read More »

סילוק עשבים והשקייה בשמיטה

בשנת השמיטה אין אנו מעבדים את הקרקע. אין אנו זורעים, זומרים, קוצרים, בוצרים וחורשים. לכן אין אנו עושים כל עבודה אחרת שמטרתה לגדל צמחים, או נראית כאילו אנו רוצים לגדל צמחים. לגבי צמחים שנשתלו בקרקע לפני שנת השמיטה אנו מבחינים בין שתי מטרות בעבודה החקלאית: להרבות ולהגדיל את הצמח – עבודות אלו אסורות בשנת השמיטה.

סילוק עשבים והשקייה בשמיטה Read More »

אילנות ו"אבות"

אילנות ו"אבות" במשנה במסכת אבות אומר רבי שמעון: "המהלך בדרך יחידי ושונה, ומפסיק ממשנתו ואומר: מה נאה אילן זה, ומה נאה ניר זה, כאילו מתחייב בנפשו". ניתן לפרש משנה זו על ביטול תורה, הסחת הדעת מתורה ואפילו על האיסור לעסוק בשיחה בטילה במקום לימוד תורה. כמה קושיות על פירושים אלו: הקב"ה ברא אילנות נאים להנות

אילנות ו"אבות" Read More »