לוח זמנים פסח תשע"ט

הכנות לחג

קמחא דפסחא – המעונינים יכולים להעביר אלי כסף לחלוקה בישוב. ניתן למסור גם במכלת.

דרשת שבת הגדול           – דרשה מרכזית בבית הכנסת הספרדי בשעה 17:30           

מכירת חמץ לזקוקים לכך.  עד יא ניסן ניתן לחתום על יפוי למכירת חמץ אצלי ואצל הרבנים:

אליקים בן שלמה, אלירן אבודרהם, ינקי מייטליס, שמעון חדד, דניאל כהן, משה דיין, איציק מושקוביץ.

הגעלת כלים       למעוניינים          ביום שלישי יא ניסן משעה  16:00 עד 19:00 ע"י לשכת הרב.

ערב פסח

סוף זמן אכילת חמץ                    9:56

סוף זמן שריפת חמץ וביטולו        10:20

ביעור מעשרות              

קריאת סדר קרבן פסח  – אחרי תפילת מנחה גדולה

ליל הסדר ויום טוב הראשון

סוף זמן אכילת אפיקומן               00:38

קריאת שיר השירים בסוף ליל הסדר בשעה 2:00 בבית הכנסת הספרדי למעלה

קריאת סדר הקרבת קרבן העומר – אחרי תפילת ערבית של מוצאי החג בביה"כ הספרדי

שביעי של חג המצות

בערב החג: עירוב תבשילים סוף זמן ביעור מעשרות

קריאת עשר שירות בליל החג – בשעה 22:30 בבית הכנסת האשכנזי

שיעורים לילדים ונוער בבית הרב:

בנות א- ג בשעה 14:00

בנים א-ג בשעה 14:30

בנים ד-ו בשעה 15:00

בנות ד-ו בשעה 15:30

בנות ז-ח בשעה 16:00

בנים ז-ח בשעה 16:30

אמירת וידוי מעשרות – אחרי תפילת מנחה של חג

זמן הדלקת נרות שבת (בהעברת אש)         18:49

מוצאי שבת 'אחרי מות'   19:56

זמן שימוש בחמץ לאלו שמכרו חמץ לנוכרי             21:15

חג שמח וכשר

דוד       לוי

רב הישוב

בתורה כתוב

"מִקְצֵה שָׁלשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ:

וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה:" [1]

ההלכה

השנה הינה שנת שמיטה ובחג הפסח[2] חל חיוב ביעור מעשרות לגבי הפירות שגדלו בארץ ישראל. זמן הביעור הוא ערב יום טוב האחרון של פסח.

במצוות הביעור כמה חלקים עיקריים:

1. להפריש תרומות ומעשרות מן הפירות והירקות שברשותינו.

2. לתת את המתנות:

א. לכהן – במקום בו נותנים תרומה טמאה לכהן.

ב. ללוי – את פירות מעשר ראשון או את דמיהם.

ג. לעני – מעשר עני מהפירות שברשותינו.

3. לאבד את מעשר שני ונטע רבעי שברשותינו וכן את המטבעות עליהם חיללנו מעשר שני ונטע רבעי.

בזמן שבית המקדש היה קיים – היה צריך כל אחד להתוודות ולומר בפיו שהוא הביא ביכורים והפריש תרומות ומעשרות כהלכה במשך השנים שעברו.

למעשה

בערב חג שביעי של הפסח[3] (יום חמישי) צריך:

לוודא שאין לנו פירות וירקות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות.

לוודא שאין בבית דברי מאפה שלא הופרשו מהם חלה.

לוודא שמעשר עני ומעשר ראשון ניתנו לעני או ללוי.

לחלל את פרוטות מעשר שני שבבית על כף גדושה בסוכר. ניתן גם לרכז את כל המטבעות על מטבע אחד, וניתן לחלל גם על פירות[4] .

נוסח החילול:

כל קדושה שיש במטבע שבידי, הוא וחומשו,

מחולל על הסוכר (או דבר אחר) שבידי.

את הסוכר (או המטבע או הפירות) יש להשמיד ע"י שפיכה לכיור או בכל אופן אחר.

חג  שמח  וכשר – דוד  לוי – רב   הישוב

 דברים יד כח-כט[1]

 "מקצה" האמור בתורה הוא חג הפסח – הרגל בו כלים כל המעשרות[2]

יש הסוברים שצריך לעשות זאת בערב יום ראשון של חג הפסח[3]

אין לעשות זאת על פירות שגדלו בשביעית בארץ ישראל וגם לא על פירות של היתר המכירה[4]