המצווה בתורה

הקב"ה מצווה אותנו בתורה (דברים לא): "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אלוקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אלוקיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזּאת. וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת ה'  אלוקיכֶם כָּל הַיָּמִים". כלומר על כל העם להתכנס פעם בשבע שנים, במוצאי שנת השמיטה.

פרטי המצווה

1. מי חייב במצווה.

הכתוב מונה בפירוש אנשים נשים וטף. אף שזו מצוות עשה שהזמן גרמא – נאמר בתורה בפירוש שאין הנשים פטורות ממנה.

הטף הוא הילדים הקטנים ונחלקו הפוסקים האם רק ילדים שמבינים מעט, או גם קטנים שאינם מבינים, או אפילו קטני קטנים בני יומם.

בתורה מוזכרות בפירוש ארבע קבוצות: אנשים, נשים. טף וגרים. וכן אופני לימוד: לשמוע, ללמוד, ליראה את השם, לשמור ולעשות. ניתן לראות בקרב הבאים אנשים שונים בהם כל אחד, לפי דרגתו מבין ומתרשם בדרך אחרת. בכל קבוצה יש כאלו המבינים וכאלו שרק שומעים וגם כאלו שרק מתרשמים. מהבאת הטף אנו לומדים שיש ערך לרושם שדברי התורה עושים בנשמת האדם, בדומה למעמד הר סיני.

בדרך זו ניתן לפרש את דברי חכמים לפיהם הבאת הטף היא 'להביא שכר למביאיהם', שמי שמביא את הטף מבין שלימוד תורה הוא ענין נפשי ואינו רק ענין של ידע. הרושם הזה שמקבלים מביאי הטף גורם להם להבין עד כמה לימוד התורה הוא צריבה בנפש כל אחד ואחד מעם ישראל.

2. מתי – לפי התלמוד הבבלי וכך דעת רוב פוסקי ההלכה, המצווה היא בימים הראשונים של חול המועד סוכות. בתלמוד הבבלי יש גירסא מעט שונה ושם נלמד שזה במוצאי חג אחרון של סוכות, דהיינו מוצאי שמחת תורה.

3. היכן –

המצווה היא בהר הבית. בימי בית המקדש השני, כשהעם היה מועט, נהגו לקיימה בעזרת נשים על ידי הקמת בימה מיוחדת למלך ישראל שיקרא בתורה וכל העם ישמע יחדיו. יש הסוברים שניתן לקיימה בכל מקום בירושלים המקודשת.

4. מה עושים  –

מכינים בימה גדולה ועליה עומד מלך ישראל או גדול שבדור וקורא באוזני כל העם מצוות עיקריות מספר דברים. העם כולו עומד ביחד, כמו במעמד הר סיני, ושומע את דברי התורה, לעשותם ולקיימם.

עשיית זכר למצוות

הגמרא במסכת סוכה מלמדת אותנו שצריך לדרוש את בנין בית המקדש (ציון בלשון הגמרא). מכאן למדו חכמים וציוו אותנו במצוות רבות כ'זכר למקדש'. הבולטת בהם היא נטילת לולב בברכה בכל ימות חג הסוכות. חכמים לאורך כל הדורות הנהיגו 'זכר למקדש' בכל מקום שניתן.

זכר למצוות הקהל

החל משנת תרלו, לפני כמאה וחמישים שנים, מתחיל האדר"ת במנהג 'זכר להקהל' בבתי הכנסת. הוא כותב שלדעתו המנהג לקרוא בליל הושענא רבא את כל חומש דברים נובע מ'זכר להקהל'. כבר לפחות שבעים שנה ש'זכר למצוות הקהל' מתקיים בירושלים ברוב עם על ידי הרבנים הראשיים לישראל, כבר לפני קום המדינה.

השנה נקיים בנוסף למעמד בירושלים

גם מעמד בישוב ביום שישי ג חשון בשעה 8:30