הציווי הכללי לפיו מצווה כל יהודי לעבוד את ה' בשמחה מקבל משמעות גדולה יותר בשלושת הרגלים ועולה על כולם חג הסוכות עליו כתבה התורה – "ושמחת בחגך".
לאחר יום הכיפורים, בו השתדלנו להתנהג כמלאכים, אנו עוברים לחיי המעשה ולעיקר תפקידנו בעולם – לקדש את החיים בדברים המעשיים. לתת ערך רוחני של עבודת ה' לדברים בעולם הזה. לכן ברור מדוע דוקא חג הסוכות משופע במצוות מעשיות.
מתוך ריבוי ההלכות הקשורות לחג הסוכות להלן הלכות מעט מתוך הלכות ישיבה בסוכה:
המצווה
עיקר מצוות ישיבה בסוכה היא שנעבור ונגור בתוכה כדרך שאנו חיים בביתנו. כפי שכותב השו"ע: "כיצד מצות ישיבה בסוכה, שיהיה אוכל ושותה וישן ומטייל ודר בסוכה כל שבעת הימים, בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת ימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע". לכן מעבירים לסוכה את הכלים הנאים שבבית ואת מעשינו אנו עושים בסוכה. הדוגמאות המפורשות בפוסקים הם של כל בני האדם אכילה ושינה ולכן פעולות גם אסורות מחוץ לסוכה. כל אחד צריך להוסיף לעצמו את העניינים האחרים בהם הוא מתעסק בביתו וגם אותם יש לעשות בסוכה. רק תשמיש בזוי אינו נעשה בסוכה, כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו.
מי חייב בה
מצוות ישיבה בסוכה חלה על כל אחד ואחד מישראל ואמנם הנשים פטורות, כמו בשאר מצוות עשה שהזמן גרמא, אבל אם הן יושבות בסוכה יש להן שכר מצווה וראוי שכל אחת תשתדל לשהות בסוכה עד כמה שניתן כפי שהיא נמצאת בבית. לנשים נשואות סיבה נוספת להימצא בסוכה כדי להיות עם בעלה שהרי חלק משמחת החג היא היות המשפחה יחדיו, ואם אשתו איננה עמו הרי שמצוות הסוכה שלו איננה בבחינת "תשבו כעין תדורו".
את הילדים רצוי לחנך מגיל קטן שבכל משך החג נמצאים בסוכה אם כדי לשחק ואם כדי לאכול לישון או לכל דבר אחר – עושים אותו בסוכה.
כמובן שכמו בכל מצווה מהתורה יש להקפיד בראש ובראשונה שהסוכה תהיה כשרה.
מועדים לשמחה
דוד לוי