ערב ראש השנה תשפג
המשנה במסכת ראש השנה אומרת: "בארבעה פרקים העולם נידון … בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהלים ל"ג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם".
מכאן לומדים אנו שראש השנה הוא יום דין , יום שבו ריבונו של עולם סוקר את כל הברואים ודן את מעשיהם. מתאים הדבר לתפילה שבראש השנה 'ספרי חיים ומתים לפניך נפתחים'.
בהמשך, הגמרא מתארת שבכל אחד מארבעת ימי הדין הללו עלינו לעשות פעולה מצידנו כדי לזכות ולהתברך. על ראש השנה נאמר: 'אמרו לפני מלכויות, זכרונות ושופרות. מלכויות – כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות – כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה, ובמה – בשופר'.
מצוות תקיעת השופר, ביום בו נברא העולם, היא כדרך המלכים שתוקעים לפניהם בחצוצרות להודיע ולהשמיע בכל מקומות מלכותם את בואם.
המלכת מלך זהו תפקיד חגיגי, ובודאי המלכת מלכו של עולם.
כיצד זה משתלב עם אימת יום הדין ?
אכן ראש השנה מורכב מאימת הדין מחד, ומחגיגיות המלכת מלכו של עולם מאידך.
את התשובה לשאלה זו ניתן למצוא בהבנת תפקידנו בעולם בכל ימות השנה.
כאשר אנו באים ומבקשים מריבונו של עולם שנה טובה, בריאות, פרנסה וכד' למה כוונתנו ?
אם אנו באים ומבקשים זאת כדי להיות לאורך כל השנה נתינים של מלכו של עולם, הרי שהדברים משתלבים היטב. אנו מבקשים להמשיך את המטרה לשמה באנו לעולם – המלכת ה' לאורך כל השנה, וזאת בעזרת הכתיבה שלו אותנו לחיים טובים בראש השנה
כאשר אדם פועל לבנין הארץ או העם – מה מטרתו בכך ?. אם הוא עושה זאת לשם שמיים, לשם הופעת השם בעולם וקיום מצוות 'וירשת את הארץ וישבת בה' (עי' פירוש אור החיים על התורה דברים כו ב) הרי שבהמלכת ה' על ידינו, ובחתימתו אותנו בספר החיים, קיבלנו אמצעים לזכות להיות שותף עם אל בבנין העם והארץ. קבלה זו מחייבת אותנו שבמשך כל ימות השנה יהיו מעשינו לשם שמים.
שנזכה להיכתב ולהיחתם לשנה טובה, שנה של בנין
שנה של שותפות עם אל והמלכת ה' בכל מעשינו בתורה בעם ובארץ