על ימי הפורים נאמר "לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (אסתר ט' כב). מצוות הפורים הם תיקון למצב היהודים: "מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך ואת דתי המלך אינם עושים, ולמלך אין שווה להניחם" (אסתר ג', ח )
הכנות ליום פורים
חג הפורים מתכליתו לחשוף את הכוחות הגנוזים בנו, בכל אחד ואחד מבני ישראל. בחג זה צריכות להישבר המחיצות בין כל בני ישראל כדי שנבין שכולנו בני איש אחד אנחנו וגורל אחד לכולנו. כאשר אנו מתפללים לגאולת ישראל אנו חפצים בגאולת כל אחד ואחד מבניו של הקב"ה. בימי מרדכי ואסתר היתה גזירה השמד על 'נער וזקן טף ונשים', ללא הבחנה בין מי שהשתחווה לבין הצדיקים שנמנעו מכך – כולם היו צפויים להשמדה, ואת הצדיקים תכנן להמית בראשונה. כדי להבין את עומק יום זה על כל אחד להתכונן ליום הפורים בלימוד ובהתבוננות ולהתעלות ביום זה מעל המחלוקות והשוני שבין בני ישראל.
שבת זכור
לדעות רבות קריאת פרשת זכור, היא חיוב מהתורה.
נשים אמנם אינן חייבות במצוה זו מהתורה אך רצוי שגם נשים שאינן באות לבית הכנסת בכל שבת, תבואנה לשמוע פרשת זכור בשבת זו, ובלבד שלא יביאו לבית הכנסת ילדים העלולים להפריע. אמא שאינה בטוחה שילדיה ישתקו בזמן קריאת פרשת זכור וקריאת המגילה, עדיף שלא תבוא לבית הכנסת, מאשר שילדיה יפריעו לאחד המתפללים.
הידור מצוה לקרוא את פרשת זכור מספר פעמים כמנהגי העדות השונות של המתפללים.
חג פורים
בחג פורים ארבע מצוות מיוחדות ליום זה, בנוסף לקריאה בתורה ואמירת "על הניסים".:
מקרא מגילה
מתנות לאביונים
משלוח מנות
משתה(סעודה)
כל המצוות חיובן ביום, ורק מקרא מגילה קוראים גם בלילה.
בכל מצוות הפורים חייבים גם האיש וגם האשה. צריך הבעל לאפשר לאשתו לקיימם כהלכתם ובהידורם.
מקרא מגילה
קריאת המגילה, לפרסום הנס, נערכת ברוב עם הדרת מלך ולכן ראוי שכולנו נתקבץ יחדיו לקריאה בבית הכנסת. רק אם יש חשש שחלק מהציבור לא ישמע את קריאת המגילה בגלל צפיפות וכד' – אז מותר להקים מנין נפרד.
החזן אינו מתחיל בקריאת המגילה עד שיאמרו לו לקרוא. לפני ברכות קריאת המגילה הוא פושט אותה כאיגרת ועליו להמתין לציבור כדי שלא יעסקו בפתיחת המגילה בזמן הברכות. גם לאחר הקריאה לא יברך שליח הציבור עד שכל הציבור יסיים לגלול איש את מגילתו.
ברכות לפני הקריאה מברכים "על מקרא מגילה" "שעשה ניסים" "שהחיינו".
ברכת "שהחיינו" נאמרת גם על החג וגם על המצוות שאנו מקיימים ביום זה. לכן בברכת "שהחיינו" צריך לכוון לא רק על החג ועל קריאת המגילה אלא גם על מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים וסעודת פורים. הספרדים, אשר אינם מברכים ברכת "שהחיינו" בבוקר, יתכוונו לכך בליל פורים. האשכנזים, המברכים ברכת "שהחיינו" פעם נוספת לפני קריאת המגילה בבוקר, יכולים לכוון בבוקר על מצוות אלו הנוהגות רק ביום.
שם רשעים ירקב – בעת הזכרת שם המן הרשע נהגו להכות ברגליים, ויש הנוהגים להכות רק בפעם הראשונה והאחרונה ששם המן מוזכר (בן איש חי). בעל הקורא ימתין מעט לאחר קריאת שם המן, כדי שכל הציבור ישמע את המשך קריאתו. אין להביא לבית הכנסת ולא לישוב דברים מסוכנים המשמיעים קול נפץ וכד'. שמחה המפחידה או הגורמת צער ליהודי אחר – אינה שמחה של מצווה אלא להיפך.
מתנות לאביונים
יש לתת מתנות לאביונים ביום פורים סמוך לקריאת המגילה. מתנות לאביונים ניתנות בכסף מזומן או באוכל. כל אדם צריך לתת שתי מתנות. כל מתנה לעני אחר, שיעור כל מתנה לכתחילה 30 ובשעת הדחק לפחות 15 ₪. אין לתת מתנות לאביונים מכספי מעשר כספים, אבל אפשר להוסיף לסכום החיוב מכספי מעשר כספים (במעשר כספים ראוי לתת 1/3 מכספי המעשר לעניים). החכם עיניו בראשו,ונותן כספו לפני יום הפורים לשליח שיודע שייתן לעניים ביום פורים, בפרט במי שגר במקום בו אין אביונים או שאינו מכיר אותם.
"מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האומללים דומה לשכינה" (משנה תורה מגילה פ"ב הי"ז)
משלוח מנות
חייב כל אדם לשלוח שתי מנות אוכל, או מנת אוכל ומנת שתיה לחברו, כדי שיוכל לאכלם בסעודת פורים. ממתקים בד"כ אינם מנת אוכל והם נאים לקישוט ולהידור אולם אין יוצאים בהם ידי חובת משלוח מנות. רוב ישראל אוכלים בשר בסעודת פורים, לכן אין לשלוח מאכלים חלביים במשלוח מנות, אלא אם ציינו זאת באופן בולט.
במשלוח מנות חשוב לדעת מי השולח ולמי נשלח. משלוח מנות אינו צריך להשלח ע"י שליח. מהאמור לעיל ברור שמשלוח מנות ישובי הנהוג בישוב בשנים האחרונות הוא מנהג יפה אך אין יוצאים בו ידי חובת משלוח מנות כהלכה.
משתה (סעודת פורים)
יתקן סעודה נאה וישתה יין, עד שישתכר ויירדם בשכרותו. לדעת הרמב"ם יש לאכול בשר בסעודה זו ולשאר הפוסקים אין חובה לאכול בשר אם אינו שמח בכך. זמן הסעודה הוא ביום, ובריבוי אכילה ושתייה בלילה אינו יוצא ידי חובה. יש מהספרדים הנוהגים להקדים את הסעודה לפני חצות היום, אולם לרוב המנהגים עדיף להתפלל תפילת מנחה לפני הסעודה ולכן רצוי להמתין לזמן מנחה (12:20) להתפלל ואת הסעודה לאכול לאחר מכן. "טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה, וסמך לדבר 'ליהודים היתה אורה ושמחה' ודורשים אורה זו תורה" (רמ"א בשו"ע תרצה ב').
במגילה נכתב "ואת דתי המלך אינם עושים", וידוע שכל ה"מלך" במגילה – הכוונה לקב"ה – מלכו של עולם. עלינו להתחזק ולהקפיד לקיים את מצוות הפורים כהלכתן.
ולמי שמחפש כוחות לעמוד בעת צרה בימים אלו, כבר כתב הרב זצ"ל: "כל מי שמרפה עצמו מדברי תורה ואפילו ממצוה קלה, אין בו כח לעמוד בעת צרה. וכל מי שעושה את המצוות כולן, ומחזיק בתורה בלא רפיון, – כח החיים שהוא גנוז ביסוד טעמי תורה, עושה בו את שלו … ובכל עת מצוא שכח החיים דרוש להתגלות, יצא כח חיים עצור, אשר נגנז ע"י התורה והמצוות, ומחמם את הלב, ומאיר את הנשמה" (אורות, זרעונים, ד)
בברכת פורים כשר ושמח דוד לוי רב הישוב