חגי תשרי

ערב החג: ליל החג: מעשינו בראש השנה הם בבחינת התחלה וסימן טוב לכל השנה. לכן: תקיעת שופר: מנהג "תשליך": השנה שיו"ט ראשון של ראש השנה חל בשבת, האשכנזים נוהגים לדחות מנהג זה ליום שני של ראש השנה. במקום בו התשליך נעשה בתוך ה'עירוב', כמו אצלנו, הספרדים נוהגים שלא לדחות 'סדר תשליך' ליום השני של ראש […]

זכינו ובשובנו לארץ ישראל, ובפרט בישובים כמו שלנו, מצוות סוכה חביבה וכל אחד בונה סוכה לבני ביתו. לפעמים, בקושי הגלות, לא יכלו היהודים לבנות סוכה כראוי. במצוות סוכה יש הרבה פרטים וחשוב לדייק ולעשות אותה כהלכה. שאם לא כך מבטל היושב בה מצוות עשה מהתורה, במשך כל שבעת ימי החג, ובנוסף, הוא עלול לגרום, לו

סדר הקידוש בסוכה: יין – ברכת בורא פרי הגפן (לפניה פסוקים לפי המנהגים השונים) קידוש – היום בברכת מקדש ישראל והזמנים סוכה – לישב בסוכה. זמן – ברכת 'שהחיינו'. * הקידוש קודם למצוות סוכה כי קודם מתקדש היום ורק אח"כ המצווה לשבת בסוכה. *מי שטעה ובירך 'שהחיינו' לפני 'לישב בסוכה' – יצא ידי חובתו ואינו

מהלכות ראש השנה ערב החג: הנוהגות להדליק נרות שעווה בפמוטים, צריכות לפני כניסת החג להדביק נרות לערב השני. נשים העתידות לטבול בליל החג השני יתייעצו עם הבלנית כיצד להתכונן לטבילה. ליל החג: מעשינו בראש השנה הם בבחינת התחלה וסימן טוב לכל השנה. לכן:  בליל החג יבוא לביתו בשמחה ויזהר מאד שלא לכעוס ולא להקפיד אפילו

ביום ראש השנה, יום הרת עולם, מהדהדת  מסוף העולם ועד סופו קריאת הקב"ה לאדם הראשון: 'אייכה'? לאחר חטאו פונה ה' האלוקים לאדם הראשון וקורא לו "אייכה?" אין שכחה או חסרון לפני הקב"ה, וברור שאין ה' מתכוון לשאול אותו היכן הוא נמצא. השאלה באה לשאול את האדם מה מקומו מבחינה רוחנית, היכן הוא ביחס לעצמיותו ולתפקידיו.

תכלית הרצון בבריאת בעולם הוא גילוי כבוד מלכותו ושיהיו באי עולם מקבלים עול מלכותו באהבה וברצון.אין מלך בלא עם. ולכן אומרת הגמרא במסכת ראש השנה: "אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם". כדי שיהיה זה גלוי כבוד מלכותו, צריך שיקבלו עול מלכותו באהבה וברצון. קבלת מלכות שלא באהבה וברצון- זו מלכות, אולם אין זה כבוד. כיצד

קדושת ימי חול המועד גדולה. כך כותב המשנה ברורה לגבי עשית מלאכה בחול המועד : "הנה בעיקר איסור מלאכת חוה"מ … הרבה פוסקים סוברין דהוא מן התורה, והא דהקילו בכמה דברים הנ"ל הוא ע"פ הרשות שניתן לחכמים מן התורה במלאכת חוה"מ לפי צורך הענין להתיר. … וזהו שסיים הרמ"א לפי צורך הענין וכו', ומאוד יש

חג הסוכות שונה משאר הרגלים. הוא נקרא ה"חג" בסתם ובו אנו מתפללים ואומרים "זמן שמחתנו". (ולא זמן חרותנו, או זמן מתן תורתנו"). לא בכדי נקרא חג הסוכות בשמות אלו. בחג זה שותפה עמנו בשמחה כל הבריאה. הים לא נבקע, המצרים לא טבעו בים, הציפורים לא שתקו מלצייץ וכד'. ולא עוד אלא שכולם באים לחגוג עמנו.

חולה שנפסק לו ע"י רב שעליו לשתות ביום כיפור מצווה מהתורה לצום ביום כיפור ומי שעקב הצום לא יוכל להתפלל- אל יתפלל, אלא ישכב בביתו סמוך למזגן וישלים את הצום. משפחה אשר בה ילדים קטנים, וקיים חשש שהאם לא תוכל להשלים את הצום, חובה על בעלה, ושכנותיה, אם הן חזקות יותר, לטפל בילדים כדי שהאמא