נכתב לכבוד טיול גברים קיץ תשפ"ג בעומדנו בבקעת ארבל אנו נזכרים במעשה של ר' חייא רבה ור' שמעון בן חלפתא שהיו מהלכין בבקעת ארבל בעת הזריחה, וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא: 'בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קמעא קמעא כל מה שהיא הולכת היא רבה […]
הארבל וגאולתם של ישראל Read More »
מהלכות ראש השנה ערב החג: הנוהגות להדליק נרות שעווה בפמוטים, צריכות לפני כניסת החג להדביק נרות לערב השני. נשים העתידות לטבול בליל החג השני יתייעצו עם הבלנית כיצד להתכונן לטבילה. ליל החג: מעשינו בראש השנה הם בבחינת התחלה וסימן טוב לכל השנה. לכן: בליל החג יבוא לביתו בשמחה ויזהר מאד שלא לכעוס ולא להקפיד אפילו
המצווה העיקרית של ליל הסדר : והגדת לבנך. בתורה נאמר "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה’ לי בצאתי ממצרים" (שמות יג,ח) מסביר ספר החינוך – לספר בעניין יציאת מצרים בליל ט"ו בניסן, כל אחד כפי צחות לשונו, ולהלל ולשבח לשם יתברך על כל הנסים שעשה לנו שם. וכבר פרשו חכמים מצות הגדה זו
יציאת מצרים – מי ומי היוצאים? Read More »
בחג החרות, ביום השני של חג הפסח, אנו מצווים להביא לבית המקדש את קרבן העומר. כפי שנאמר בתורה[1]: "והבאתם את עומר ראשית קצירכם … ממחרת השבת" – ממחרת הפסח. לקרבן העומר לא הוגדר זמן ייחודי משל עצמו, אלא כל כולו המשך וסמיכות לקרבן הפסח. הקרבתו מתירה את אכילת וקצירת התבואה החדשה בישראל. מבחינה זו דומה
קרבן שעורים – סגולת ישראל Read More »
תחילת חודש חשון בימים אלו אנו משנים את תפילתנו ועוברים מברכת הטל לימי הגשמים. ארבעה הבדלים בולטים בין הטל לגשם: הטל יורד בשווה לכל מקום. כולם שמחים ברדת הטל. (עוברי דרכים בד"כ אינם שמחים ברדת הגשם). הטל יורד בעדינות ואילו הגשם יורד בעוז. הטל יורד בכל ימות השנה. מסיבות אלו המזכיר מוריד הטל במשך כל
קדושת ימי חול המועד גדולה. כך כותב המשנה ברורה לגבי עשית מלאכה בחול המועד : "הנה בעיקר איסור מלאכת חוה"מ … הרבה פוסקים סוברין דהוא מן התורה, והא דהקילו בכמה דברים הנ"ל הוא ע"פ הרשות שניתן לחכמים מן התורה במלאכת חוה"מ לפי צורך הענין להתיר. … וזהו שסיים הרמ"א לפי צורך הענין וכו', ומאוד יש
עובדי הישוב בחול המועד Read More »
אבנים עתיקות דברים אלו פורסמו ב"דף קשר" שנשלח לתושבים ולרוכשי הדירות בישוב, בחשון – תשנ"ה. ומתפרסמים כאן מחדש. בציפייה לגשמי ברכה, הרב דוד לוי ותן טל ומטר לברכה המים הם השפע שהקב"ה משפיע בעולמנו. שני אופנים בהם יורדים המים לעולם – טל ומטר. אם נתבונן נמצא הבדלים רבים ביניהם – שתי הנהגות שונות
חג הסוכות שונה משאר הרגלים. הוא נקרא ה"חג" בסתם ובו אנו מתפללים ואומרים "זמן שמחתנו". (ולא זמן חרותנו, או זמן מתן תורתנו"). לא בכדי נקרא חג הסוכות בשמות אלו. בחג זה שותפה עמנו בשמחה כל הבריאה. הים לא נבקע, המצרים לא טבעו בים, הציפורים לא שתקו מלצייץ וכד'. ולא עוד אלא שכולם באים לחגוג עמנו.
סוכות – חג השלום העולמי Read More »
שמחה לארצך תכלית הרצון בבריאת בעולם הוא גילוי כבוד מלכותו ושיהיו באי עולם מקבלים עול מלכותו באהבה וברצון. אין מלך בלא עם. ולכן אומרת הגמרא במסכת ראש השנה: "אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם". כדי שיהיה זה גלוי כבוד מלכותו, צריך שיקבלו עול מלכותו באהבה וברצון. קבלת מלכות שלא באהבה וברצון- זו מלכות, אולם
המלכת הקב"ה בראש השנה / תפילת חנה בראש השנה / הלל בראש השנה / תפילות לה' בראש השנה סדר ראש השנה לטבעונים / על האש בראש השנה / ראש השנה במשפחה מתחזקת המלכת הקב"ה בראש השנה שלום כבוד הרב אני לומדת במדרשה ולקראת ראש השנה התעסקנו הרבה בהמלכת הקב"ה בראש השנה (בעקבות המחלוקת בין רבי
שאלות מרחבי הארץ 24 – ראש השנה Read More »