תפילה על מגיפת הקורונה

משבר הקורונה בעולם מעמיד אותנו, שלומי אמוני ישראל, בפני קומה נוספת – דאגה והובלה של העולם למצב בו יכירו וידעו כל יושבי תבל .. ולכבוד שמך יקר יתנו.

להלן תפילה על חולי הקורונה בעולם. אינני יודע מי חיברה והיא חולקה בכנס ב-טו בשבט, כאשר המגיפה התמקדה בעיקר בסין.

הסבר

תחילת התפילה במילים בהם פתח אברהם אבינו את תפילתו על אנשי סדום. אין אברהם אבינו חפץ, חלילה, שימשיכו ברשעם. אך הוא מבקש למצוא בתוכם מנין צדיקים שממנו תתחיל התשובה ותופץ האורה.

בהמשך התפילה אנו מבקשים, כמו בתפילת מוסף של ראש השנה, בתחילת 'זכרונות', שה' יזכור ברחמיו את כל בני נח כפי שזכר את נח בתיבה.

בבקשותינו לרפואה אנו מבקשים שה' ירפא את כל החולים ובכלל את פלוני. כך גם כאן אנו מבקשים בסדר הנכון – ישועה בעמך ובעולמך ואח"כ בייחוד במקומות בהם המחלה מתפשטת.

בחלק האחרון – מטרת העל של העולם, כשם שאנו חפצים שהרשע ישוב מדרכו וחיה, כך אנו מבקשים שכל אומות העולם, אפילו הרחוקות ביותר, יכירו ויהללו את גדולת הקב"ה.

בברכת אל כביר לא ימאס תפילת רבים

דוד לוי

רב הישוב

תחילת  חודש  חשון

בימים אלו אנו משנים את תפילתנו ועוברים מברכת הטל לימי הגשמים.

ארבעה הבדלים בולטים בין הטל לגשם:

1. הטל יורד בשווה לכל מקום.
2. כולם שמחים ברדת הטל. (עוברי דרכים בד"כ אינם שמחים ברדת הגשם).
3. הטל יורד בעדינות ואילו הגשם יורד בעוז.
4. הטל יורד בכל ימות השנה.

מסיבות אלו המזכיר מוריד הטל במשך כל השנה אינו צריך לחזור על תפילתו גם אם לא הזכיר מוריד הגשם.ואילו המזכיר מוריד הגשם בימות הקיץ חוזר על תפילתו.

הגשם שיורד, בד"כ אין ברכתו מידית. יש אנשים השמחים לבוא הזרם השוטף את העולם ומשאיר אחריו עולם נקי יותר, ויש אנשים שבזמן ירידת הגשמים רטוב וקר להם, מתכנסים בבתיהם ומעדיפים שהגשם לא ירד, או לפחות שלא להרגישו. עיקר ברכתו של הגשם ניכרת לאחר זמן. קודם ניכרת הברכה במאגרי המים ובבורות שהתמלאו ממנו, ורק בשלב מאוחר יותר, לאחר מספר ימים מוריקה הקרקע בעשבים הנאים למראה, ואילו עיקר ברכתו של הגשם מופיעה אחרי כמה חודשים כאשר הפירות מבשילים והתבואה ממלאת את השדות.

גם התורה נמשלה לגשם, כשם שהגשם נותן חיים לעולם בהיבט החומרי, כך התורה נותנת חיים לעולם בהיבט הרוחני.

גם בלימוד התורה יש הנאה מעצם הלימוד, אולם עיקר הברכה מגיעה בהמשך, בקיבוץ הלימוד, כאשר רואים כיצד המאגר מתמלא, ובעיקר לאחר זמן רב. רק אז העצים פורחים והפירות בשלים, אז ניכרת ביותר הברכה שבלימוד התורה.

נמשיך את תנופת הלימוד בישוב, נגביר עוז ונשתדל ללמוד כמה שיותר.

נשב ונלמד, גם אם לא הכל ברור ומובן; מתוך ידיעה שכשם שהמטר חודר לקרקע, ומצמיח פירות לאחר זמן, גם גם לימודנו נקלט בנפשנו ומניב פירות בעתיד.

שנת גשמי ברכה לכולנו.

שאלה –

ידוע הוא שמותר להקשיב למוסיקה בחול המועד- מאחר וזו שמחת החג- אולם שאלתי היא לגבי תופעה חדשה: של שימוש במוסיקה- ליווי מוסיקלי של תפילות בחול המועד- הלל וכד'- בבית הכנסת.

ייתכן שיש צורך להתייחס במיוחד לשאלה זו של שימוש במוסיקה בתפילות ובבית כנסת- על כך שאלתי.

תשובה

שלום וברכה,

יהי רצון שהשירה והשמחה ילוו את כל תפילותיך.

בבית המקדש עבודת הכהנים לוותה על ידי שירה של הלויים (בפה) ועל ידי ניגונים (לא רק של לווים).

גם התפילה בבית הכנסת צריכה להיות בשירה, בפרט ב'הלל' שאותו צריך לשיר.

בגלות, בבתי הכנסת במדינות אשכנז גזרו שלא להכניס כלי נגינה לבית הכנסת כדי לא להדמות לא לנוצרים, ולהבדיל, גם לא לרפורמים. גזירה זו קבלה מעמד חשוב כדי להרחיק את בני ישראל מאלו.

במדינות המזרח הספרדיות לא היו נוצרים ולא רפורמים ולכן לא היה צורך בגזירה כזו ולכן לא גזרו איסור כזה (אינני יודע אם המוסלמים מכניסים כלי נגינה למקום תיפלותם).

עזבנו את הגלות והגענו למדינה ישראל – כאן אין חששות אלו גדולים כל כך ולכן בבתי כנסת ספרדים בודאי מומלץ להכניס כלי נגינה במקומות המתאימים כמו בקריאת ההלל.

בבתי כנסת אשכנזים – חלוקות הדעות: יש כאלו שהשתחררו מהגלות ומכניסים כלי נגינה ויש כאלו שעדין מחזיקים בגזירת אבותם, ואולי גם אימת הנצרות עליהם וחוששים להדמות להם, או לרפורמים, – אלו אינם מנגנים בבית הכנסת כלל, גם לא בזמן שירת ההלל.

בהצלחה וחג שמח סוכות ומרומם מלא שירה

בהודאה לשי"ת                                                    אבני חפץ, אייר תשע"ט

סדר תפילות יום ירושלים

יום ירושלים נקבע ליום הודאה והלל הן על חזרתנו לעיר קודשנו ולמקום המקדש, ביחד עם הניסים הגדולים שנעשו לנו במלחמת ששת הימים. ביום זה חובה להודות ולהלל לקב"ה ולעסוק בציפיה לבנין ירושלים ובית המקדש.

בתפילות ביום זה תיקנו, לכל הדעות, לומר הלל גמור ביום,.

ראוי לשיר ולנגן בתפילות אלו כראוי לימי הודאה לקב"ה על גאולתנו ועל פדות נפשנו.

בתפילת מנחה בערב יום ירושלים – אין אומרים תחנון / צדקתך

תפילת ערבית ליל יום ירושלים

1. תהילים מזמורים קז צז צח במנגינת חג.
2. כמה בתים מתוך 'לכה דודי' בפזמון "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".
3. תפילת ערבית חגיגית עד קדיש תתקבל. במוצאי שבת אומרים 'שובה'/'ויהי נועם'.
4. פתיחת הארון – קבלת עול מלכות שמים:שמע ישראל, ה' אלוקים.
5. מי שעשה ניסים לאבותינו… וכי תבוא מלחמה בארצכם… תקיעת שופר.
6. תהילים קכו (נכון יותר לוותר על שיר למעלות).
7. עלינו לשבח, אני מאמין,לשנה הבאה בירושלים הבנויה.*. ספירת העומר – כל בית כנסת לפי מנהגו. תפילת שחרית יום ירושלים פסוקי דזמרה –  כמו ביום חול או כמו ביום העצמאות – ינהג כל מנין לפי החלטת הגבאים בהתחשב במתפללים ובזמנם. אין אומרים תחנון (וכמובן גם לא בתפילת מנחה).אומרים הלל בברכה לפני אשרי וקדיש תתקבלאין הפטרה מועדים לשמחה לגאולה שלימהדוד      לוירב הישוב 

שאלה :

האם יש מקום להוסיף ב"מי שברך לחיילי צה"ל" תפילה על רפואת הפצועים ועל חזרת החיילים בתשובה,  כמו שנהוג בכמה קהילות ?  

תשובה:

בודאי כל אחד רוצה בהחלמתם המהירה והשלמה של כל פצועי צה"ל כמו שאר חולי עם ישראל. בודאי אנו רוצים כולנו לשוב בתשובה שלמה לפני אבינו שבשמים. השאלה האם זה המקום הנכון לבקש זאת.

התפילה היא אחת הדרכים לעבודת השם. בתפילה חשוב מאד לברר ולבקש מהקב"ה מה אנו רוצים. כל פירוט הברכות-בקשות נועדו לסייע בידינו להגדיר מה אנו חסרים,  ולבקש זאת. בהלכות תפילת שמונה עשרה יש דעות חלוקות האם מותר להוסיף ולבקש צרכים פרטיים בכל

ברכה,  או רק בברכת "שומע תפילה". גם מי שסובר שניתן לבקש בכל ברכה בקשות פרטיות,  מתכוון לבקשות השייכות לענין אותה ברכה.

לכן עלינו לבקש רפואה לחולים בברכת "רפאנו" או הצלחה בלימוד בברכת "חונן הדעת" ולא בברכת "בונה ירושלים".

לפיכך גם בכל תפילה נוספת עלינו לברר מהו נושא תפילתנו,  ועל מה תקנו את הבקשה.

ב"מי שברך לחיילי צה"ל" אנו מבקשים שינחלו ניצחונות על אויבינו. עם ישראל שולח את חייליו כדי שינצחו את אויביו וישובו עטורים בכתר ישועה ועטרת ניצחון.

יסוד ממנו ניתן ללמוד על צורת התפילה היא התפילה לרפואת החולים –

כאשר אדם חולה – אין החיידק הסיבה למחלה,  אלא רק הגורם לה.

הסיבה למחלה היא החטא,  ובאמת על האדם לשוב בתשובה בזמן מחלתו.

מסיבה זו גנז חזקיהו המלך את ספר הרפואות,  כדי שהחולה יפשפש במעשיו ולא יסמוך על ספר הרפואות.

כאשר אנו מתפללים על החולה,  מדוע אין אנו מתפללים עליו שיחזור בתשובה ?  הרי זה שורש המחלה,  ואם נתקן את השורש בודאי כל הגוף יבריא !

      הסיבות שאין אנו מתפללים לחזרתם בתשובה של החולים הן:

      א. בתפילה אנו רוצים להזכיר זכויות ולא חובות.

      ב. כלפי הזולת עלינו לדאוג לצרכיו החומריים קודם כל.

      סיכום:

1. מי שברך לחיילי צה"ל היא תפילה בה אנו מבקשים מהקב"ה שחיילנו ינצחו את אויבינו. אין זה המקום המתאים להוסיף בקשות אחרות.

          2. טוב ורצוי להתפלל לשלום פצועי צה"ל בתפילה על החולים או כתפילה בפני עצמה.

3. עלינו לחזור בתשובה בעצמנו,  ובודאי זה יתרום הרבה לנו ולכל הציבור,  ובכלל זה לחיילי צה"ל.

פורים כללי / תפילה בליל פורים /משלוח מנות / סעודת פורים

פורים

שלום לרב.
אני באה מבית חילוני. הייתי רוצה בבקשה שתסביר לי, לקראת פורים, מה בדיוק אמורים לעשות.
אשמח שהרב יסביר לי את מהלך הדברים. יש לי כמה שאלות:
א. כמה פעמים, ומתי, חובה לשמוע מגילה?
ב. מה עניין פורים בירושלים? למה הוא שונה ונחגג יום לאחר מכן?
ג. מתנות לאביונים- איך לקיים זאת ובאיזו צורה?
ד. משלוחי מנות- מהו המינימום והאם יש אנשים עם קרבה מסויימת שלהם צריך לתת? האם במשלוח עצמו ישנם מאכלים/משקאות מסויימים שצריכים להיכלל?
ה. סעודה ביום פורים עצמו- מתי לקיים אותה? (אצלנו בבית לא נוהגים לעשות סעודה, אז איך אני יכולה לצאת ידי חובה לבד?)

תשובה

שלום לך
א. מגילה – חובה לשמוע פעם בערב ופעם בבוקר. בכל הארץ בליל יד באדר בערב (מוצאי יג אדר) ולמחרתו בבוקר. ובירושלים ביום טו באדר ולמחרתו בבוקר. חשוב לשמוע כל מילה ובפרט את ההתחלה והסוף.

ראוי לעקוב בעזרת מגילה מודפסת (אם אין לך מגילה כשרה) כיון שאם לא שמעת 2-3 מילים והן אינן תחילה וסוף או ענין שלם, – מותר להשלים אותם ממגילה מודפסת.

ב. פורים המקורי נחגוג בשושן הבירה יום לאחר שאר מדינות אחשורוש (ככתוב במגילת אסתר). לכן נוהגים לתת כבוד לארץ ישראל ולחגוג את פורים ביום טו באדר בערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בין נון, וירושלים בכלל זה.

ג. מתנות לאביונים – יש לתת ביום פורים בבוקר. אם אינך מכירה עניים אז עליך לתת לשליח, שיתן לעניים בשמך ביום פורים בבוקר. שתי מתנות – אחת לכל אביון. ניתן לתת גם אוכל.

מי שבפורים בירושלים צריך לתת לירושלמי, ומי שבפורים מחוץ לירושלים נותן למי שאינו ירושלמי. (ניתן למנות אותי שליח למי שאינו ירושלמי).

ד. משלוח מנות – שולחים שתי מנות אוכל או שתיה לאדם אחד. (אדם = חבר וכד'). את משלוח המנות יש לתת ביום פורים עצמו.

ה. את יכולה לקיים סעודת פורים בעצמך. באופן כללי מציאות החיים שלך מורכבת וכדאי להתקשר למצוא פתרונות נעימים ורצויים לכל הצדדים. זכרי שאין הביישן למד ואין פשוט משיחת טלפון כדי להתקדם בחיים ולקיים את ההלכה בדרך הנכונה (טעות קטנה עלולה לגרום לאי נעימות משפחתית).

בברכה ובשמחה דוד לוי

פורים-משלוחי מנות

ש לי 2 שאלות וזה מאוד דחוף! :

1. ההורים שלי שולחים משלוחי מנות, ועברתי גיל מצוות אני בת 13. האם הם מוציאים אותי ידי חובה או שגם אני צריכה לשלוח משלוחי מנות? ושמתכוונים למאכל מתכוונים כאילו אוזני המן מזונות, יין פרי הגפן וכו'.. ?

2. אין לנו עניים בסביבה ברוך ה' אבל יש כאלה שקצת מתקשים והאם תרומה נחשבת גם בגד או רהיט? אם תרמתי בי"ג אדר זה נחשב? וההורים שלי מוציאים אותי ידי חובה במתנות לאביונים?
סליחה על כל השאלות אני פשוט ממש צריכה תשובה.. בבקשה תענה לי במהירות הרב

תשובה
1. אם הם שולחים יותר משני משלוחי אז הם מוציאים אותך י די חובה

2. מתנות לאביונים רק כסף או אוכל שניתן להם ביום פורים (את יכולה לתת לשליח או לגבאי לפני פורים בתנאי שהוא יתן ביום פורים)
דוד לוי

תפילה בפורים

שלום כבוד הרב,
יש לי בעיה קשה בהגיית מילים בתפילה, לצערי, כבר שנתיים בערך.
אני מתפלל עם הציבור שחרית ומנחה, ותפילת 18 אני מקשיב לחזרת הש"צ.

בתפילת ערבית אני מתפלל עם הציבור בכל המאמץ עד תפילת 18, עונה על הקדישים ועל ברכו, ולאחר סיום התפילה בבית הכנסת אני חוזר הביתה להשלים 18 וכו עד עלינו לשבח. לוקח לי הרבה מאוד זמן ובלחש חזק לכן לא ניתן להשאר בבית כנסת.
גם בערב שבת מחכים לי בבית הרבה מאוד זמן עד שאסיים להתפלל, כדי שאשמע את הקידוש.

לגבי פורים השנה, במוצאי שבת קוראים את המגילה. אני לא יודע כיצד לנהוג. האם אפשר להתפלל ערבית לא כולל תפילת 18, לשמוע קריאת מגילה בבית הכנסת, ואז להמשיך להתפלל תפילת 18 בבית עד עלינו לשבח?
או שאפשר לעשות משהו אחר?

עוד שאלה בבקשה,
האם מותר לדבר לאחר ברכת שומר את עמו ישראל לעד? (חוץ מעניית הקדישים וברכו שלאחר 18) אני משתדל שלא אבל לפעמים יוצא שמדברים איתי כשאני בדרכי הביתה מהבית כנסת ואני בעל כרחי עונה…

תשובה
לגבי ערבית של ליל שבת – הדרך הנכונה היא:

1. תעמוד בבית הכנסת במקום שאינו מפריע לשאר המתפללים
2. תתחיל את התפילה מוקדם (גם בזמן שהם בקבלת שבת וכד'.)
3. תתחיל יחד איתם את תפילת 18 שלך
4. תסיים את תפילת 18 כאשר הם יוצאים מבית הכנסת
5. אינך צריך להשלים דבר ואתה יוצא עם כולם.

כך אינך מפצל את תפילתך ואינך צריך לדבר אחרי 'שומר עמו ישראל לעד', גם לא לשתוק בדרך הביתה, וגם לא תעכב את משפחתך.

לגבי קריאת מגילה – תשמע קריאת מגילה עם הציבור מפי שליח ציבור ביחד עם כולם ולאחרי קריאת המגילה תתפלל את כל תפילת ערבית ביחיד בבית (אפשר אחרי הבדלה – כדי לא לעכב את בני הבית). הסיבה לכך היא חשיבות קריאת המגילה בציבור שהיא חשובה יותר מתפילת ערבית בציבור ויש לקיים אותה ברוב עם. (קריאת שמע בתפילת ערבית חשובה יותר מקריאת המגילה אבל לא צריכה להיות בציבור).

בברכת פורים שמח ורפואה שלימה
דוד לוי

סעודת פורים

בס"ד כבוד הרב דוד לוי,
מה סדר העדיפויות בסעודת פורים: בשר, עוף או דגים.
תודה רבה ופורים שמח!

תשובה
הסדר העדיף:
בשר בקר חלק,
עוף ,
דגים
חלבי
מי שאינו שמח במאכל מסוים יאכל מה שמשמח אותו.

בשמחה תמיד דוד לוי

בלימוד תורה אנו אומרים שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה. הדבר נכון גם למבוגרים ובעיקר לילדים. הרמב"ם[1] מסביר[2] שנער קטן, בגילו הצעיר בחולשת שכלו, אינו מבין את מעלת הטוב ומתיקות הלימוד ולכן בהכרח יצטרך המלמד לזרז אותו על הלימוד בדברים שהם אהובים אצלו, ויאמר לו: 'קרא ואתן לך אגוזים או תאנים, או אתן לך מעט דבש'. הילד קורא ומשתדל כדי שיִתנו לו אותו המאכל. ואכילתו חשובה בעיניו יותר מן הקריאה. ולפיכך הוא עמל כדי שתגיע לו התכלית האהובה אצלו, והוא אגוז אחד או חתיכת דבש.

על פי דברי הרמב"ם אלה, אין מסתפקים בתענוג שבלימוד, אלא נוהגים לתת לילדים מיני מתיקה בסיום לימוד או בסיום תפילתם.[3] וראוי לתת זאת בסוף הלימוד או התפילה.

גם בנתינת הממתקים יש להקפיד שלא לפגום בחינוך אותם ילדים לתפילה ולקדושת בית הכנסת. לכן יש להקפיד[4] לחנך חינוך נכון:

א. אי אכילה בבית הכנסת.

ב. אי ריצה בבית הכנסת.

ג. כניסה לבית הכנסת רק לצורך לימוד או תפילה.

אסור לתת סוכריה או ממתק לילד כאשר נכנס לבית הכנסת שלא לצורך תפילה. וזאת מכמה סיבות:

א. ילד שנכנס לבית הכנסת רק כדי לקבל סוכריה, בבגרותו עלול לבוא לבית הכנסת כדי לפגוש ולשוחח עם חברים, לסגור עסקים וכד'. – הרגל זה יהיה קשה מאד לעקור ממנו.

ב. יש בזה טרדת המתפללים האחרים, כפי שכותב המשנה ברורה[5] ש"אסור להושיב תינוק[6] לפניו בשעת התפילה". התנועה הבלתי פוסקת והרעש מסיחים את המתפללים מכוונתם.

כדי לחנך את הילד לשבת בבית הכנסת באימה וביראה ולכבד את קדושתו. יש להושיב כל ילד משך זמן, כל אחד לפי כוחו ודעתו (ולא ללחוץ עליו כדי שלא יהיה לו לעול). כך מביא המשנה ברורה[7] בשם השל"ה: "כשיגיע הילד לחינוך יביאנו איתו לבית הכנסת וילמדהו אורחות חיים לישב באימה וביראה ולא יניחנו לזוז ממקומו, ויזרזהו לענות אמן וקדיש וקדושה וכד'". בהמשך הוא מפנה לספר 'תנא דבי אליהו'[8], שם מתואר העונש לאב שמניח את בנו לדבר דברי הבל ותיפלות בבית הכנסת במקום לענות אמן וכד'.

סיכום

1. מתן ממתק כשכר לילד הוא רק עבור לימוד תורה או תפילה, ועל כך נאמר מתוך שלא לשמה יבוא לשמה.
   
2. יש להקפיד על כבוד בית הכנסת ע"פ ההלכה, כבר מגיל קטן.
   
3. נתינת ממתקים לילד על עצם הכניסה לבית הכנסת מביאה אותו להרגל שלילי, שיקשה עליו להשתחרר ממנו בבגרותו.
   
4. ילד הבא לבית הכנסת צריך לשבת בכבוד וביראה.  
   

[1] הקדמה לפרק חלק.

[2] ואלו דברי הרמב"ם שם: "ואתה המעיין בספר זה, הָבֵן זה המשל שאני מְמַשֵל לך, ואז תכין לבך ותשמע דְבָרַי בכל זה:

המשל: שים בדעתך כי נער קטן הביאוהו אצל המלמד ללמדו תורה, וזהו הטוב הגדול לו לעניין מה שישיג מן השלמוּת. אלא שהוא, למיעוט שָנָיו וחולשת שכלו – אינו מבין מעלת אותו הטוב, ולא מה שיַגיעהו בשבילו מן השלמוּת. ולפיכך בהכרח יצטרך המלמד, שהוא יותר שלם ממנו, שיזרז אותו על הלימוד בדברים שהם אהובים אצלו לקטנוּת שָנָיו. ויאמר לו: קרא ואתן לך אגוזים או תאנים, או אתן לך מעט דבש. ובזה הוא קורא ומשתדל, לא לעצם הקריאה לפי שאינו יודע מעלתה, אלא כדי שיִתנו לו אותו המאכל. ואכילת אותם המגדים אצלו יְקָרָה בעיניו מן הקריאה, וטובה הרבה בלא ספק. ולפיכך חושב הלימוד עָמָל וִיגיעה, והוא עמל בו כדי שיגיע לו באותו עָמָל התכלית האהובה אצלו, והוא אגוז אחד או חתיכת דבש.

וכשיגדיל ויחזיק שכלו, ויֵקַל בעיניו אותו הדבר שהיה אצלו נכבד מלפנים, וחזר לאהוב זולתו – יְזָרזו אותו וִיעוררו תאוותו באותו הדבר החמוד לו, ויאמר לו מלמדו: קרא ואקח לך מנעלים יפים או בגדים חמודים כאלה. ובזה ישתדל לקרוא, לא לעצם הלימוד אלא לאותו המלבוש. והבגד ההוא נכבד בעיניו מן התורה, והוא אצלו תכלית קריאתו.

וכאשר יהיה שלם בשכלו יותר, ויתבזה בעיניו זה הדבר גם כן, ישים נפשו לְמה שהוא גדול מזה. ואז יאמר לו רבו: למד פרשה זו או פרק זה, ואתן לך דינר אחד או שני דינרין. ובכך הוא קורא ומשתדל ליקח אותו הממון. ואותו הממון אצלו נכבד מן הלימוד, לפי שתכלית הלימוד אצלו היא שיקח הזהב שהבטיחוהו בו.

וכשתהיה דעתו שלמה, וְנִקְלֶה בעיניו זה השִעור, וידע שזה דבר נָקֵל – יתאווה למה שהוא נכבד מזה. ויאמר לו רבו: למד כדי שתהיה רב ודיין, ויכבדוך בני אדם ויקומו מפניך ויעשו מִצְוֹתֶיךָ, ויגדל שמך בחייך ואחר מותך כגון פלוני ופלוני. והוא קורא ומשתדל כדי להשיג מעלה זו, ותהיה התכלית אצלו הכבוד שיכבדו אותו בני אדם וִינַשְאוּהוּ וִישַבְחוּ אותו.

תכלית הלימוד: וכל זה מגונה. ואמנם יצטרך למיעוט שכל אדם שישים תכלית החכמה דבר אחר זולתי החכמה, ויאמר: "לאיזה דבר נלמד? אלא כדי שנשיג בו זה הכבוד." וזה הוללות על האמת. ועל לימוד כזה אומרים חכמים 'שלא לשמה' כלומר שיעשה הַמִצְוֹת וְיִלמַד וישתדל בתורה, לא לאותו הדבר בעצמו אלא בשביל דבר אחר. והזהירו החכמים על זה ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם." 

[3] כך הנהגתי בלימוד 'אבות ובנים' שבסוף הלימוד כל ילד מקבל שקית עם ממתק לאכילה מידית (שקית כדי שיוכל לכבד את אביו איתו הוא למד) וכן כרטיס לפרס יותר רחוק.

[4] דברים אלו אני נוהג להדגיש לכל ילדי הישוב, בגיל גן חובה, בערב חג השבועות, כאשר אני נפגש איתם בבית הכנסת.

[5] שו"ע או"ח סימן צו – העוסק במניעת הטרדות בתפילה, משנה ברורה ס"ק ו.

[6] תינוק – ילד קטן מגיל מצוות אך בגיל בית הספר.

[7] סימן צח ס"ק ג.

[8] חלק א פרק יג.