הלכות ראש השנה שחל בשבת

ערב החג:

  • הנוהגות להדליק נרות שעווה בפמוטים, צריכות לפני כניסת החג להדביק נרות לערב השני.
  • נשים העתידות לטבול בליל החג השני יתייעצו עם הבלנית כיצד להתכונן לטבילה.

ליל החג:

מעשינו בראש השנה הם בבחינת התחלה וסימן טוב לכל השנה. לכן:

  • בליל החג יבוא לביתו בשמחה ויזהר מאד שלא לכעוס ולא להקפיד אפילו בלב.
  • לאחר הקידוש נהגו ישראל להביא לשולחן מיני מאכלים לסימן טוב.
  • עדיף לברך קודם "המוציא", לאכול כזית פת ולאחר מכן להביא מאכלים אלו לשולחן ויברך על אחד הפירות (תמר) בורא פרי העץ.
  • אפשר להקדים אמירת "יהי רצון" לברכת "בורא פרי העץ", ואפשר גם לברך בורא פרי העץ, לאכול מעט ואח"כ לומר "יהי רצון".
  • בסעודה ישתדל ללמוד משניות מסכת ראש השנה ומכל מקום ירבה בדברי תורה.

תקיעת שופר:

  • מצוה מהתורה לשמוע בראש השנה קול שופר שנאמר "יום תרועה יהיה לכם".
  • כאשר ראש השנה חל בשבת גזרו רבנן שלא לתקוע בשופר. חכמים ביטלו בכך מצווה מהתורה כיון שחששו שמא ילך אדם ללמוד לתקוע בר"ה, ויעביר את השופר ד' אמות ברשות הרבים.
  • בשבת השופר הוא מוקצה ואין לטלטלו כלל.
  • קודם שיתקע או ישמע תקיעות יברך "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו".
  • נשים אינן חייבות במצות שופר ומשתדלות לבוא לבית הכנסת. וכבר נהגו הנשים לשמוע קול שופר, ומנהג זה שקבלו על עצמן דומה לנדר.
  • אמא המטופלת בילדים עדיף שתשמור עליהם בבית ולא תביאם לבית הכנסת, כדי שלא יפריעו בשעת התפילה. לפיכך, לאחר התפילה תוקעים לנשים בנפרד שלושים 'קולות'. לגבי הברכות בתקיעות אלו נהגו שאחת הנשים האשכנזיות תברך ותוציא את חברותיה.

מנהג "תשליך":

  • בכל שנה נהוג ללכת ביום ראשון של ראש השנה, אחרי תפילת מנחה, אל שפת הים או בור מים, ולומר שם "תשליך".

השנה שיו"ט ראשון של ראש השנה חל בשבת, האשכנזים נוהגים לדחות מנהג זה ליום שני של ראש השנה. במקום בו התשליך נעשה בתוך ה'עירוב', כמו אצלנו, הספרדים נוהגים שלא לדחות 'סדר תשליך' ליום השני של ראש השנה. {הרוצים ללכת ל'תשליך' ל'בור' יעשו זאת אך ורק ביום השני של ראש השנה.}

  • נשים האומרות "תשליך" יש להן שכר והעיקר שכולם יזהרו בגדרי הצניעות.

שני ימי החג:

  • אין מכינים מיום ראשון ליום שני של ראש השנה, ולכן אסור להכין, לבשל, לערוך את שולחן, להדיח כלים, להדליק נרות וכד' ליום השני של ראש השנה לפני צאת השבת.
  • הדלקת הנרות בלילה השני של החג תעשה ע"י העברת אש מנר שהודלק לפני כניסת החג, לנרות שמן, לנרות שהודבקו בפמוטים לפני כניסת החג, או לנרות ללא הדבקה – נרונים או כוסיות שמן.
  • את הגפרור תניח המדליקה כך שיכבה מאליו.
  • ביום השני מברכים על הדלקת הנרות "להדליק נר של יום טוב" וברכת "שהחיינו" כמו ביום הראשון. אם יש בבית בגד או פרי חדש, מומלץ שתלבש או תניחהו לפניה בזמן ברכת "שהחיינו".
  • מי שלא התפללה תפילת ערבית, או לא הזכירה בתפילתה "ותודיענו", אסור לה לשעות מלאכה האסורה בשבת, לפני שתאמר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".
  • בליל שני של ראש השנה מוסיפים בתפילת שמונה עשרה "ותודיענו" להבדיל בין קדושת שבת לקדושת יום טוב.
  • בקידוש ליל שני של ראש השנה, יש להתבונן לאור הנרות, כמו בהבדלה, ולהוסיף ברכת "בורא מאורי האש", ולאחריה ברכת "המבדיל בין קודש לקודש".

מוצאי החג:

  • במוצאי החג מבדילים על היין ואומרים רק ברכת 'הגפן' ו"המבדיל בין קודש לחול".

"אכלו משמנים, ושתו ממתקים, ושילחו מנות לאין נכון לו

 כי קדוש היום לאדוננו ואל תעצבו כי חדוות ה' היא מעוזכם" (נחמיה ח, ט)

שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה

תכלה שנה וקיללותיה, תחל שנה וברכותיה

לכל תושבי הישוב

ולכל ישראל

דוד לוי

רב הישוב

הלכות ראש השנה

מהלכות ראש השנה

ערב החג:

הנוהגות להדליק נרות שעווה בפמוטים, צריכות לפני כניסת החג להדביק נרות לערב השני.

נשים העתידות לטבול בליל החג השני יתייעצו עם הבלנית כיצד להתכונן לטבילה.

ליל החג:

מעשינו בראש השנה הם בבחינת התחלה וסימן טוב לכל השנה. לכן:

 בליל החג יבוא לביתו בשמחה ויזהר מאד שלא לכעוס ולא להקפיד אפילו בלב.

לאחר הקידוש נהגו ישראל להביא לשולחן מיני מאכלים לסימן טוב.

עדיף לברך קודם "המוציא", לאכול כזית פת ולאחר מכן להביא מאכלים אלו לשולחן ויברך על אחד הפירות (תמר) בורא פרי העץ.

אפשר להקדים אמירת "יהי רצון" לברכת "בורא פרי העץ", ואפשר גם לברך בורא פרי העץ, לאכול מעט ואח"כ לומר "יהי רצון".

בסעודה ישתדל ללמוד משניות מסכת ראש השנה ומכל מקום ירבה בדברי תורה.

תקיעת שופר:

מצוה מהתורה לשמוע בראש השנה קול שופר שנאמר "יום תרועה יהיה לכם".

קודם שיתקע או ישמע תקיעות יברך "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו".

נשים אינן חייבות במצות שופר ומשתדלות לבוא לבית הכנסת. וכבר נהגו הנשים לשמוע קול שופר, ומנהג זה שקבלו על עצמן דומה לנדר.

אמא המטופלת בילדים עדיף שתשמור עליהם בבית ולא תביאם לבית הכנסת, כדי שלא יפריעו בשעת התפילה. לפיכך, לאחר התפילה תוקעים לנשים בנפרד שלושים 'קולות'. לגבי הברכות בתקיעות אלו נהגו שאחת הנשים האשכנזיות תברך ותוציא את חברותיה, בכל מקרה אין התוקע מברך להן.

שני ימי החג:

אין מכינים מיום ראשון ליום שני של ראש השנה, ולכן אסור להכין, לבשל, לערוך את שולחן, להדיח כלים, להדליק נרות וכד' ליום השני של ראש השנה לפני צאת הכוכבים (קרוב לזמן צאת השבת הקרובה).

הדלקת הנרות בלילה השני של החג תעשה ע"י העברת אש מנר שהודלק לפני כניסת החג, לנרות שמן, לנרות שהודבקו בפמוטים לפני כניסת החג, או לנרות ללא הדבקה – נרונים או כוסיות שמן.

את הגפרור תניח המדליקה כך שיכבה מאליו.

ביום השני מברכים על הדלקת הנרות "להדליק נר של יום טוב" וברכת "שהחיינו" כמו ביום הראשון. אם יש בבית בגד או פרי חדש, מומלץ שתלבש או תניחהו לפניה בזמן ברכת "שהחיינו".

מנהג "תשליך":

בכל שנה נהוג ללכת ביום ראשון של ראש השנה, אחרי תפילת מנחה, אל שפת הים או בור מים, ולומר שם "תשליך".

נשים האומרות "תשליך" יש להן שכר והעיקר שכולם יזהרו בגדרי הצניעות.

"אכלו משמנים, ושתו ממתקים, ושילחו מנות לאין נכון לו

 כי קדוש היום לאדוננו ואל תעצבו כי חדוות ה' היא מעוזכם" (נחמיה ח, ט)

ראש השנה תשפ"ג

ערב ראש השנה תשפג

המשנה במסכת ראש השנה אומרת: "בארבעה פרקים העולם נידון … בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהלים ל"ג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם".

מכאן לומדים אנו שראש השנה הוא יום דין , יום שבו ריבונו של עולם סוקר את כל הברואים ודן את מעשיהם. מתאים הדבר לתפילה שבראש השנה 'ספרי חיים ומתים לפניך נפתחים'.

בהמשך, הגמרא מתארת שבכל אחד מארבעת ימי הדין הללו עלינו לעשות פעולה מצידנו כדי לזכות ולהתברך. על ראש השנה נאמר: 'אמרו לפני מלכויות, זכרונות ושופרות. מלכויות – כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות – כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה, ובמה – בשופר'.

מצוות תקיעת השופר, ביום בו נברא העולם, היא כדרך המלכים שתוקעים לפניהם בחצוצרות להודיע ולהשמיע בכל מקומות מלכותם את בואם.  

המלכת מלך זהו תפקיד חגיגי, ובודאי המלכת מלכו של עולם.

כיצד זה משתלב עם אימת יום הדין ?

אכן ראש השנה מורכב מאימת הדין מחד, ומחגיגיות המלכת מלכו של עולם מאידך.

את התשובה לשאלה זו ניתן למצוא בהבנת תפקידנו בעולם בכל ימות השנה.

כאשר אנו באים ומבקשים מריבונו של עולם שנה טובה, בריאות, פרנסה וכד' למה כוונתנו ?

אם אנו באים ומבקשים זאת כדי להיות לאורך כל השנה נתינים של מלכו של עולם, הרי שהדברים משתלבים היטב. אנו מבקשים להמשיך את המטרה לשמה באנו לעולם – המלכת ה' לאורך כל השנה, וזאת בעזרת הכתיבה שלו אותנו לחיים טובים בראש השנה

כאשר אדם פועל לבנין הארץ או העם – מה מטרתו בכך ?. אם הוא עושה זאת לשם שמיים, לשם הופעת השם בעולם וקיום מצוות 'וירשת את הארץ וישבת בה' (עי' פירוש אור החיים על התורה דברים כו ב) הרי שבהמלכת ה' על ידינו, ובחתימתו אותנו בספר החיים, קיבלנו אמצעים לזכות להיות שותף עם אל בבנין העם והארץ. קבלה זו מחייבת אותנו שבמשך כל ימות השנה יהיו מעשינו לשם שמים.

שנזכה להיכתב ולהיחתם לשנה טובה, שנה של בנין

שנה של שותפות עם אל והמלכת ה' בכל מעשינו בתורה בעם ובארץ

היום הרת עולם – אייכה

ביום ראש השנה, יום הרת עולם, מהדהדת  מסוף העולם ועד סופו קריאת הקב"ה לאדם הראשון: 'אייכה'?

לאחר חטאו פונה ה' האלוקים לאדם הראשון וקורא לו "אייכה?"

אין שכחה או חסרון לפני הקב"ה, וברור שאין ה' מתכוון לשאול אותו היכן הוא נמצא.

השאלה באה לשאול את האדם מה מקומו מבחינה רוחנית, היכן הוא ביחס לעצמיותו ולתפקידיו. בבחינת 'לאן הלכת ?' מבחינת תפקידך בעולם. אדם הראשון מתבייש מפני ריבונו של עולם ומתחבא. הוא מבין כי החטא הרחיק אותו ומתבייש בכך.

אותה בת קול מן השמים ממשיכה וקוראת לכל אחד ואחד מאיתנו: אייכה?

איה אתה בעולם? קצבו לך ימים ושנים כדי שבכל יום תעשה הטוב עם אלוקים ואדם. התבונן, איה אתה בעולמך שלך, כמה שנים עברו עליך ומה עשית באותם שנים?

קריאה זו מצפה מאיתנו למענה: מה אני עושה פה? כיצד הגעתי לכאן ולאן עלי להמשיך?

חטא הוא התכחשות לעצמיות שלנו, הוא מנתק ומרחיק אותנו מבורא עולם. אנו מתביישים בכך וקשה לנו לשוב להתקרב אליו. בימים אלו ריבונו של עולם קורא לנו 'פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם'.

בנוסף לפן האישי – קיים פן של תיקון עולם. כשאדם הראשון חטא ירדה הבריאה כולה מדרגתה, ובלשון חכמים 'השכינה ירדה ממקומה'. עליית השכינה בחזרה מתרחשת על ידי תיקון עולם במלכות שדי, מימי אברהם אבינו ועד ימינו. אברהם אבינו היה הראשון לקרוא לקב"ה 'אדון', ואנו ממשיכים בכך ע"י המלכת ה' בעולם בכל השנה ובעיקר בראש השנה.

לפיכך בשמיעת קול  השופר עלינו להתעורר ולחזור לעצמנו ולתפקידנו בעולם ומתוך כך לתקן עולם במלכות שדי בהמלכתו יתברך

שנזכה להשתתף ולראות בהחזרת השכינה

"שמחה לארצך וששון לעירך"

דוד לוי רב הישוב

שמחה לארצך

תכלית הרצון בבריאת בעולם הוא גילוי כבוד מלכותו ושיהיו באי עולם מקבלים עול מלכותו באהבה וברצון.
אין מלך בלא עם. ולכן אומרת הגמרא במסכת ראש השנה: "אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם". כדי שיהיה זה גלוי כבוד מלכותו, צריך שיקבלו עול מלכותו באהבה וברצון. קבלת מלכות שלא באהבה וברצון- זו מלכות, אולם אין זה כבוד.

כיצד מופיעה מלכות זו, מפורט בכל תפילות החג, בתוספת מיוחדת בברכת "אתה קדוש" שבתפילת העמידה:

תן

כבוד לעמך

תהילה ליראיך
תקוה לדורשיך
פתחון פה למייחלים לך

לאחר ארבעה עיטורים אלה של עם ישראל, מופיע סדר ההופעה האלוקית:

1. שמחה לארצך
2. ששון לעירך
3. צמיחת קרן לדוד עבדך
4. עריכת נר לבן ישי משיחך

כדי שתתחזק הקדושה כראוי צריך שיהיו ישראל בארץ ישראל, ושם ימלוך מלך מבית דוד, ובו נקשרים כל ישראל בקדושה. אם חסר אחד התנאים, אין הקדושה מתחזקת כראוי. לכן לאחר תארי הכבוד לעם ישראל מופיעה ארץ ישראל- "שמחה לארצך" , וכך, בסדר זה, אנו מתפללים.
יהי רצון ששנה זו, המתחדשת עלינו לטובה , תהיה שנת שמחה לארץ ישראל, ונעלה מתוך שמחת ארץ ישראל כולה, עד לבוא בן-ישי משיח ה', ונראה באהבה וברצון את מלכות ה' על כל המעשים.

שמחה לארצך


                                  שמחה לארצך

תכלית הרצון בבריאת בעולם הוא גילוי כבוד מלכותו ושיהיו באי עולם מקבלים עול מלכותו באהבה וברצון.
אין מלך בלא עם. ולכן אומרת הגמרא במסכת ראש השנה: "אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם". כדי שיהיה זה גלוי כבוד מלכותו, צריך שיקבלו עול מלכותו באהבה וברצון. קבלת מלכות שלא באהבה וברצון- זו מלכות, אולם אין זה כבוד.

כיצד מופיעה מלכות זו, מפורט בכל תפילות החג, בתוספת מיוחדת בברכת "אתה קדוש" שבתפילת העמידה:

 תן:

כבוד לעמך
תהילה ליראיך
תקוה לדורשיך
פתחון פה למייחלים לך

לאחר ארבעה עיטורים אלה של עם ישראל, מופיע סדר ההופעה האלוקית:

1. שמחה לארצך
2. ששון לעירך
3. צמיחת קרן לדוד עבדך
4. עריכת נר לבן ישי משיחך

כדי שתתחזק הקדושה כראוי צריך שיהיו ישראל בארץ ישראל, ושם ימלוך מלך מבית דוד, ובו נקשרים כל ישראל בקדושה. אם חסר אחד התנאים, אין הקדושה מתחזקת כראוי. לכן לאחר תארי הכבוד לעם ישראל מופיעה ארץ ישראל- "שמחה לארצך" , וכך, בסדר זה, אנו מתפללים.
יהי רצון ששנה זו, המתחדשת עלינו לטובה , תהיה שנת שמחה לארץ ישראל, ונעלה מתוך שמחת ארץ ישראל כולה, עד לבוא בן-ישי משיח ה', ונראה באהבה וברצון את מלכות ה' על כל המעשים.

שאלות מרחבי הארץ 24 – ראש השנה

המלכת הקב"ה בראש השנה / תפילת חנה בראש השנה / הלל בראש השנה / תפילות לה' בראש השנה

סדר ראש השנה לטבעונים / על האש בראש השנה / ראש השנה במשפחה מתחזקת

המלכת הקב"ה בראש השנה

שלום כבוד הרב

אני לומדת במדרשה ולקראת ראש השנה התעסקנו הרבה בהמלכת הקב"ה בראש השנה (בעקבות המחלוקת בין רבי יוחנן בן נורי לרבי עקיבא). יש לי שאלה שלא הצלחתי לקבל עליה תשובה מספקת בשיעורים והיא מעסיקה אותי מאוד.

מדוע חז"ל מכנים את הקב"ה מלך?

כוחו של מלך נובע ותלוי בעם ובתמיכתו וברור שהקב"ה אינו תלוי בנו ונזקק לנו, אלא מלך בעולם גם בלעדינו ובכל זאת אנחנו ממליכים אותו בראש השנה, מדוע ישנו הכינוי הזה "מלך" הרי כוחו של מלך בסופו של דבר כפוף לעם עליו הוא מולך?

תשובה

שלום לך

מלך שולט בעם ולא שואב את כוחו מהעם.

ברגע ההמלכה הראשון יש הסכמת העם אבל אחר כך לאורך כל ימי מלכותו , ובד"כ גם בניו, אין הוא זקוק להסכמה.

הקב"ה קיבל את "הסכמת" העם במתן תורה ומאז הוא מלכנו.

היבט נוסף לגבי ראש השנה –

כל מלך הוא בפועל מלך כאשר מתגלה מלכותו וזה תפקידנו בעולם הזה – לגלות מלכותו יתברך. זה נעשה בכל יום על ידי קיום מצוות ובעיקר שמירת שבת ובראש השנה על ידי המלכתו עלינו בשופר ובתפילות.

שנה טובה כתיבה וחתימה טובה

תפילת חנה בראש השנה

מדוע נקראת תפילת חנה בראש השנה?

ומדוע נקראת פרשת הולדת יצחק?

תודה רבה.

תשובה

שלום לך

תפילת חנה – לפי דברי הגמרא במסכת ראש השנה חנה נפקדה בראש השנה.

בחלק מהסליחות הספרדיות מוזכר 'מי שענה לעלי ברמה – הוא יענה אותנו' והכוונה למי שענה לעלי בזמן תפילת חנה.

יש בכך כמה קשיים בעיקר שהוא ענה לעלי בשילה ולא ברמה אלא עבור חנה שהגיעה מ'רמתיים צופים', ואכן ראיתי שבסליחות אחרות אין משפט זה מופיע.

פרשת הולדת יצחק היא בסיס לפרשת העקידה – אותה ראוי להזכיר בכל עת שתמו זכויותינו.

בגמרא מתואר יצחק אבינו כמי שמתנדב לקחת על עצמו את חטאי עם ישראל כאשר הם חוטאים.

הסבר נוסף אולי הוא הקושי של אברהם להתנתק מבנו ישמעאל אולי הוא בא להזכיר לנו את ה'צער' של הקב"ה על בניו החוטאים ושנדע להתפלל גם עליהם.

גמר חתימה טובה

הלל בראש השנה

היי שבוע טוב ושנה טובה

יש לי שתי שאלות שאני מאוד אשמח אם תענה לי :

1.שמתי לב שבראש השנה לא אומרים הלל, הרי זה ראש חודש ובטח שבראש השנה שזה ראשי חודשים, אז למה לא אומרים הלל בראש השנה ?!

2.מה המקור של התשליך שתמיד עושים ?!

תשובה

שלום לך

1. חכמים קבעו שלא ראוי לומר 'הלל' בראש השנה בשעה שספרי חיים ומתים פתוחים.

זה הזמן לכובד ראש ולא לשירת הלל (אם הוא לא נאמר בשירה הרי זה חסרון משמעותי)

גם אכילה ושתיה ולבישת בגדים נאים בראש השנה צריכה להיות באיפוק מאימת הדין.

כל עניני ראש חודש נדחים בראש השנה. אפילו הקרבן מוזכר בתפילת מוסף רק ברמז.

הקב"ה קרא לראש השנה 'כסה ליום חגנו' ומכאן למדו שעניני ראש חודש למרות שהם קיימים הם 'מכוסים'.

2. מנהג התשליך מוזכר בשו"ע בדברי הרמ"א. הוא מבוסס על הפסוק מספר מיכה "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". נוהגים לומר גם שני פסוקים קודמים שהם כנגד יג מדות שאותם לא אומרים בתפילות ראש השנה. יש הנוהגים לנער את הבגדים כדי להדגיש שהחטאים הם חיצוניים לאדם ולא חלק ממנו. העיקר כוונת הלב והתפילות הנאמרות בהזדמנות זו.

שנה טובה ומרוממת

תפילות לה' בראש השנה

במהלך החג התפללתי לה'- ברכות פרטיות לעניינים אישיים. רק היום נודע לי שביום טוב יש להתפלל לעניינים רוחניים כלליים בלבד, ולא להתפלל לענייניים אישיים.

האם זה מעשה אסור שהתפילה עלולה לפגוע, חלילה, במקום להועיל?

התפילה היא לגבי פוריות שאנו מייחלים לה, והריון יקר שבע"ה יהיה בסדר.

באותו עניין, האם במהלך יום כיפור גם עליי להימנע מתפילות אישיות? ומה לגבי לאחר תקיעת השופר, הרי אומרים שנפתחים שערי שמים, וזה זמן לבקש מהקדוש ברוך הוא את משאלות ליבנו, האמנם?

נא תשובתכם המלומדת! בברכת חתימה טובה!

תשובה

שלום וברכה,

יהי רצון שה' ימלא משאלותיך לטובה וכמו שאמותנו העקרות נפקדו בראש השנה כך גם אתם תפקדו בזרע של קיימא לעבודתו יתברך.

עיקר עבודת ראש השנה (ולא יום כיפור) הוא להמליך את ה' בעולם. בודאי שאין איסור לבקש גם בקשות פרטיות ולהתפלל על ענינים אישיים אבל זה לא המיוחד באותו יום, אפילו שולי יחסית.

אנו מבקשים בן לעבודת השם, שיהיה המשך, שיהיה בעולם עוד יהודי שיקדש שם שמיים, שנחנך אותו לתורה ולמצוות. הרצון לילד יהודי איו רצון פרטי ולכן טוב מאד שהתפללת בראש השנה ואם את רוצה תקבלו על עצמכם, בלנ"ד, לתת לו חינוך לתורה ומצוות יותר ממה שחשבתם לתת (כמובן שגם אתם תצטרכו להתעלות בהתאם) כמו שחנה ביקשה בן להקדישו לשם.

עיקר תפילת יום כיפור על חטאי כל עם ישראל וכל אחד ואחד מישראל. ולכן גם ביום כיפור את יכולה להתפלל לבן והקב"ה ישמע את תפילתך ביחד עם תשובתך וימלא משאלות לבך (אם שערי שמים שנבקעו בתקיעת השופר לא מלאו בקשתך כבר לפני יום כיפור).

כמו כן את יכולה לבקש בהוצאת ספר תורה ב'בריך שמיה' שאז נפתחים שערי שמיים. וכן אם בבית הכנסת שלכם אומרים בעת הוצאת ספר תורה  יג מידות או "לעולם ה' דברך ניצב בשמים".

בהוספה לדברי –

בסוף תפילת ערבית של ראש השנה פותחים את ארון הקודש ומוסיפים מזמור שענינו כבוד שמים "שאו שערים ראשיכם…" . כדי להיות זכאי לקרוא לשערים להפתח אדם צריך להיות נקי ובר לבב, גם כאן אנו רואים שמטרת האדם בעולם היא לקרוא בשם השם ולהמליך אותו בעולם, ולצורך כך  עלינו לתקן את עצמו להיות נקיי כפיים. הבאת ילדים לעולם זה חלק מהתיקון הבסיסי  כדי שתוכלו יותר לקרוא בשם השם.

גמר חתימה טובה, תזכו לבן זכר בקרוב

סדר ראש השנה לטבעונים

שלום כבוד הרב,

אני טבעונית , מאמינה ושומרת מסורת.

חשוב לי שבחגים אברך את הברכות ע״פ הסדר אך ללא מאכלים מן החי.

רציתי לשאול למה מברכים על ראש של דג?

ולמה מברכים על דבש??

ועל מה אפשר לברך במקום שני אלו בסדר הברכות?

תודה רבה!

תשובה

שלום לך

אין שום חובה לברך או לאכול מאכלים אלו בראש השנה.

יש מנהג קדום להביא אותם לשולחן ולראות אותם ולומר 'יהי רצון' ומי שאין לו או אינו רוצה להביא /לאכול מסיבה כלשהי יכול לומר את ה'יהי רצון' בלי להביא

במשפחתינו נוהגים לומר 'יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב' בלי להביא לא ראש של כבש ולא ראש של דג.

יש גם יהודים רבים הנמנעים מלאכול דג בראש השנה כיון שזה מזכיר להם את המילה דאגה.

לגבי דבש –

אין מנהג לאכול דבש אלא יש הטובלים את הלחם של ברכת המוציא ואת התפוח בדבש.

הנוהגים על פי תורת הסוד אינם עושים זאת אלא טובלים בסוכר. (הדבש הוא ממידת הדין)

הערה נוספת – הדבש (הרגיל) אינו יוצא מגוף הדבורה, בשונה מהחלב שיוצא מגוף הפרה. אם הדבש היה יוצא מגופה הוא היה אסור באכילה, כי כל היוצא מן הטמא – טמא. (לכן חלב גמלים אסור).

סיכום

ניתן להביאם לשולחן כדי לראותם בלי לאוכלם, וניתן גם שלא להביא סימנים אלו לשולחן

שנה טובה , כתיבה וחתימה טובה

על האש בראש השנה

שלום לך, כבוד הרב !

רציתי לשאול,ביום שני של ראש השנה,מותר להדליק מנגל מאש של נר שהודלק לפני החג ? (בהעברה מאש לאש…)

תודה ושבת שלום !!

תשובה

שלום לך

מותר. צריך להיזהר שלא לכבות לא את הגפרור ולא שום אש, כל ההיתר באופן זה הוא להדליק.

שנה טובה

ראש השנה במשפחה מתחזקת

שלום

אנחנו מתחזקים לאט לאט.אני באה ממשפחה חילונית ושני אחים שחזרו בתשובה.

ויש לי כמה שאלות.

1.אנחנו מארחים בחג חלק מהמשפחה(או שיבואו אלינו או שיעשו חג לבד)

רובם ביקשו שנעשה "על האש" למחרת החג כלומר ביום חמישי, בהעברת אש מנר לנר.

אין לי כלכך במי  להיוועץ אבל שני אחיי אמרו לי שלא נהוג, אבל זה לא שאסור.

ניסיתי לדבר על ליבם של שאר המשפחה שבאים, והם נפגעו מאד מהדבר ואף מעדיפים לעשות חג לבד מאשר לבוא.

אני עומדת בדילמה לא נעימה.

2. לא הבנתי את כל העניין של הדלקת הנרות.אני מדליקה ביום רביעי ואז בשישי ?

ביום שישי להדליק מנר ראשון לנר שני(כלומר מנר שבועי לנרות השבת)

3.האם מותר לבשל ביום שישי לצורך שבת (במידה ויהיה צורך)

האם יש ספרים של הלכות בשפה פשוטה וברורה ולא שפה קשה?

תודה וחתימה טובה

תשובה

שלום לך,

תזכו למצוות – תמשיכו להתקדם ולהשרות ברכה סביבכם.

1. אין לך דילמא. זה לא נהוג אבל זה מותר, ובמקרה שלכם אפילו מצווה.

כך תפגשו בחג ביחד, אולי חלק מבני המשפחה ישמע שופר.

אם יש כאלו שלא שמעו תקיעות שופר לפני כן אתם יכולים לתקוע בזמן שעושים 'על האש'.

החכמה בדרך התורה היא לאחד את המשפחה לעבודה בפני אבינו שבשמים וכך כתוב בשולחן ערוך בפירוש שבני ישראל צריכים להיות שמחים בראש השנה ואסור להתעצב לכעוס וכד'. לכן את מזכה את המשפחה בחגיגה משפחתית משותפת ולפי המצב שאת מתארת זה מאד רצוי וחכם.

כמובן שתדאגי מראש לאש דלוקה ואפילו 2-3 נרות ליתר בטחון שלא תכבה ולא יתאכזבו.

2. הדלקת נרות –

א. מדליקה ברביעי (או בהעברה מאש לאש כאשר אתם חוזרים מבית הכנסת)

ב. מדליקה ביום חמישי בהעברת אש (עדיף כאשר חוזרים מבית הכנסת)

ג. מדליקה ביום שישי לפני זמן כניסת שבת בהעברה מאש. (בשנה זו ששבת צמודה לחג).

בשתי הפעמים הראשונות את מברכת על נר של ראש השנה/יום הזכרון לפי הכתוב במחזור.

ביום שישי את מברכת על נר של שבת.

3. מותר לבשל ביום שישי לצורך שבת בתנאי שביום רביעי בבוקר עשיתם 'ערוב תבשלין) בעזרת חלה שקניתם לכבוד שבת ובעזרת תבשיל (אפשר ביצים קשות) שבישלתם ביום רביעי בבוקר לכבוד שבת.

הספר המומלץ על ידי הוא מקור חיים השלם של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל. – 5 כרכים.

כיון שהם קשים להשגה – תנסי את פניני ההלכה של ידידי הרב אליעזר מלמד שליט"א.

שנה טובה כתיבה וחתימה טובה דוד לוי

היום הרת עולם – אייכה?

ביום ראש השנה, יום הרת עולם, מהדהדת  מסוף העולם ועד סופו קריאת הקב"ה לאדם הראשון: 'אייכה'?

לאחר חטאו פונה ה' האלוקים לאדם הראשון וקורא לו "אייכה?"

אין שכחה או חסרון לפני הקב"ה, וברור שאין ה' מתכוון לשאול אותו היכן הוא נמצא.

השאלה באה לשאול את האדם מה מקומו מבחינה רוחנית, היכן הוא ביחס לעצמיותו ולתפקידיו. בבחינת 'לאן הלכת ?' מבחינת תפקידך בעולם. אדם הראשון מתבייש מפני ריבונו של עולם ומתחבא. הוא מבין כי החטא הרחיק אותו ומתבייש בכך.

אותה בת קול מן השמים ממשיכה וקוראת לכל אחד ואחד מאיתנו: אייכה?

איה אתה בעולם? קצבו לך ימים ושנים כדי שבכל יום תעשה הטוב עם אלוקים ואדם. התבונן, איה אתה בעולמך שלך, כמה שנים עברו עליך ומה עשית באותם שנים?

קריאה זו מצפה מאיתנו למענה: מה אני עושה פה? כיצד הגעתי לכאן ולאן עלי להמשיך?

חטא הוא התכחשות לעצמיות שלנו, הוא מנתק ומרחיק אותנו מבורא עולם. אנו מתביישים בכך וקשה לנו לשוב להתקרב אליו. בימים אלו ריבונו של עולם קורא לנו 'פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם'.

בנוסף לפן האישי – קיים פן של תיקון עולם. כשאדם הראשון חטא ירדה הבריאה כולה מדרגתה, ובלשון חכמים 'השכינה ירדה ממקומה'. עליית השכינה בחזרה מתרחשת על ידי תיקון עולם במלכות שדי, מימי אברהם אבינו ועד ימינו. אברהם אבינו היה הראשון לקרוא לקב"ה 'אדון', ואנו ממשיכים בכך ע"י המלכת ה' בעולם בכל השנה ובעיקר בראש השנה.

לפיכך בשמיעת קול  השופר עלינו להתעורר ולחזור לעצמנו ולתפקידנו בעולם ומתוך כך לתקן עולם במלכות שדי בהמלכתו יתברך

שנזכה להשתתף ולראות בהחזרת השכינה

"שמחה לארצך וששון לעירך"

דוד לוי רב הישוב