מה זה קולולם

קולולם הוא שירת המונים בציבור. ההשראה לרעיון הגיע כראה מאמירת 'סליחות' בציבור בכותל המערבי. בשונה מתפילה בציבור כאן כולם שרים שיר אחד. שיר שבד"כ חובר והולחן לקראת האירוע. באירוע משתתפים מאות אנשים, בד"כ שלא הכירו לפני כן. מחלקים אותם לקבוצות, כל קבוצה לומדת קול אחר בשיר ואח"כ נפגשים ומבצעים ביחד את השיר. בסופו מפיקים סרטון קצר שמופץ.

כללי

הדרך הנכונה היא לארגן קולולם בנפרד לנשים ובנפרד לגברים. לגבי אירועים של גברים ונשים כותב השו"ע (אבן העזר סימן כא) להתרחק מאד מאד. לכן לא הייתי יוזם אירוע כזה, אך בתנאים מסוימים זה אינו אסור. לכן לפעמים צריך לבחון את ההיבטים ההלכתיים לפרטיהם ולראות אם וכיצד ניתן לאפשר את הדבר למי שמעוניין בו.

תפקידנו בחיים הוא להתקדם מבחינה רוחנית. לכן לעיתים יש להאבק כדי שלא לרדת בדברים בהם נהגנו להדר, אפילו אם הם רק הידור, ומצד שני לפני שנתקדם ונתעלה, עלינו לבחון את יכולת הציבור לכך.

מסיבה זו נראה היה לי לאפשר קולולם בישוב בתנאים הבאים:

1. האירוע יערך בנפרד מאירועים אחרים. כדי שמי שרוצה יגיע ומי שרוצה להיעדר – לא יאלץ לצאת והיעדרותו לא תבלוט.
2. אין לשיר כך שנשים שרות וגברים עונים או להיפך. (אצלנו אין מצב כזה. שלושת הקולות יהיו במקביל אצל גברים ואצל נשים כששילוב ההרמוניה תהיה אצל כל מין בפני עצמו).
3. עמידה /ישיבה נפרדת בהפרדה ברורה (אין מקום ל'משפחתיות'). יהיה מרחק משמעותי בין הגברים לנשים ע"י יצירת 3 קבוצות כאשר בין הנשים לגברים יהיו ילדים עד גיל 10.
4. המנחה והמנצח על הקולות יהיו גברים, כמקובל בישוב.
5. לעיתים באירוע כזה השרים גם מניעים את הגוף בקצב השירה. אין לצלם במצב כזה נשים , ואם צילמו, תמונות אלו לא ישולבו בסרטון.  

הסבר ההלכה

1. יש איסור חמור לשיר כאשר גברים שרים ונשים עונות או להיפך. איסור זה מפורש (גמרא סוטה מח.) אמר רב יוסף:                  זמרי גברי ועני נשי – פריצותא, זמרי נשי ועני גברי – כאש בנעורת. – חמור יותר, שזה מגרה את היצר.למאי נפקא מינה? הרי שניהם אסורים לבטולי הא מקמי הא. לעבור על איסור פחות חמור.
2. איסור לשמוע קול אישה זרה כאשר היא שרה. מקור האיסור הוא בשיר השירים (פ"ב) שם נאמר "הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" ומכאן לומדת הגמרא (ברכות כד.) "אמר שמואל: קול באשה ערוה", וכך פוסק השו"ע  (או"ח עה ג) יש ליזהר משמיעת קול זמר אשה בשעת קריאת שמע. ומסביר המשנה ברורה: "זמר אשה – אפילו פנויה … וזמר אשת איש וכן כל העריות לעולם אסור לשמוע (=גם שלא בשעת קריאת שמע) וכן פנויה שהיא נדה מכלל עריות היא ובתולות דידן כולם בחזקת נדות … וקול זמר פנויה נכרית היא ג"כ בכלל ערוה".
3. לגבי דיבור רגיל של אשה כותב הרמ"א (שם) "אבל קול הרגיל בו אינו ערוה". מקור דבריו מהגמרא (קידושין ע.) שאוסרת שאלת שלום והתעניינות ואינה אוסרת קול רגיל. וכן למדנו במסכת אבות (א,ה) "אל תרבה שיחה עם האשה" – הרי שאין איסור בדיבור אלא בריבויו. מסכם את הדברים ה'ישכיל עבדי' (ח"ה סימן יב) שהאיסור הוא כאשר שם לב לדבריה וקולה או בשיחה פנים אל פנים.
4. יש מקילים בתערובת קולות כאשר לא ניתן לזהות אשה מוכרת ששרה אלא בליל קולות.
5. יש מקילים כאשר שומעים קול אשה שרה שאינו מכירה ומעולם לא ראה לא אותה ולא את תמונתה.
6. איסור לראות נשים רוקדות כולל גם תנועות גוף בזמן השירה. 

בברכת עבדו את ה' בשמחה וגילו ברעדה

מסיבה בפורים , הכנה לפורים

מסיבה בפורים

שלום רב,

הרב, פורים קרב ובא עלינו לטובה…

אני חוויתי כל חיי את החיים כחניך ומדריך בבני עקיבא(דתי לאומי).. לא הייתי יותר מידי עם בנות ולא עשיתי שטויות.. או דברים אסורים..(דיבור כמובן שהיה) ועכשיו בפורים (מצא"ש אחרי קריאת מגילה) כמה חבר'ה מהכיתה יוצאים למועדון בפורים.. קצת לשתות ולהנות.. הזמינו אותי.. זה מאוד מפתה. כל חיי הייתי בעולם הדת.. לא טעמתי משהו אחר.. אני כבר בן 18 ואני מרגיש שהיה לי פספוס כל שהוא שלא באמת טעמתי מזה להיות נער בן 18 … לצאת,לשתות,להנות.. זה מאוד קורץ כל היציאה הזאת.. מצד שני אני גם מעדיך להישאר פה עם החברים ובאמת להנות מפורים בלימוד וכו'… אני מאוד לא יודע מה להחליט..אני חייב להגיד שהעולם הזה של המסיבות וכל זה קצת מפחיד אותי..

תשובה

שלום לך

שאלתך הגיעה אלי אחרי פורים, ובכל זאת אכתוב לך כמה הארות בענין:

1. אם מסיבות אינו הדבר שאליו אתה מחנך את חניכך – הליכתך לשם מורידה את זכותך המוסרית להיות מדריך מעכשיו והלאה וגם מבטלת את כל הערך החינוכי של מה שעשית עד היום.

2. יש עוד הרבה דברים שלא עשית בחיים כמו לרוץ כמו צבי, או להתאמץ כמו נמלה, או לנבוח כמו כלב – מדוע קורץ לך דווקא דברים אלו ולא תכונות אחרות של בעלי חיים ?

3. פורים הוא יום קדוש – קודש הקודשים, זכור שביום זה עליך להתעלות יותר מאשר ביום כיפור.

אם אתה רוצה לחטוא וללכת אחרי תאוותיך – לפחות אל תשייך זאת לפורים.

4. מעשה גרוע נחרט בנשמה ולא ניתן למחקו. אחרי נפילה אחת אתה הופך להיות 'נייר מחוק' לכל ימי חייך. לא הייתי רוצה שבתי תתחתן עם מי שנפל פעם אחת  בחייו בריקוד מעורב.

בברכה ובהצלחה דוד לוי

הכנה לפורים

שלום לכבוד הרב.

אני לומדת באולפנא דתית. לפני כמה שנים החל מנהג של האולפנא, שכמו שעושים הכנה ליום הכיפורים- "סליחות", כך גם עשו נוסח של "שמחות" שזה הכנה לפורים בדיוק כמו סליחות. דבר זה הוא בשבוע שחל בו פורים.

הייתה לי הסתייגות מסוימת, שכן, לא חז"ל הם שקבעו שעושים זאת ואף לא קבעו את הנוסח. הנוסח כולל "עלינו לשבח" ("אין עוד") עד לאמצעו, ולאחר מכן כמה מזמורים של תהילים,קטעים קצרים שנראה לי לקוחים מהתפילה ובסוף – ההמשך של "עלינו לשבח". בפעם הראשונה יצאתי מהתפילה ולא אמרתי איתם, כי לא הייתי בטוחה שזה נכון, ובפעם השנייה לא נכנסתי והתפללתי לבד. אשמח מאוד אם כבוד הרב יגיד לי מה עלי לעשות בשנים הבאות, והאם זה מותר.

תשובה

שלום לך

באולפנא פוסקים הלכה אך ורק לפי ראש האולפנא גם אם כל הרבנים בעולם יאמרו אחרת ממנו – באולפנא חובה לנהוג לפי הדרכתו[1] וחובה לשאול אך ורק אותו. הפניית שאלה לרב אחר בעניני הסדרים באולפנא עלולה להכשיל אותו – אם יענה.

אם אינך בטוחה שהדברים הם על דעתו – לכי ותשאלי אותו בנימוס ובעדינות כפי שתלמיד שואל את רבו (מפורש בשולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד רבו).

הערות נוספות –

1. לצאת מהתפילה הוא איסור חמור הרבה יותר מאשר להתפלל תפילה שאינה נכונה וכד'. העונש והקללה הרובצת על מי שיוצא בנסיבות כאלו גדולים מאד[2].

אני בטוח שתחזירי בתשובה גם מהיציאה שלך וגם מאי הכניסה לתפילה שיש בהם גם חטאים של גאווה ויוהרה וגם חטא גדול בין אדם למקום.

אם תכיר בחטאך ובחומרתו, תתחרטי ותחזרי בתשובה – יום הכיפורים יכפר על כך[3], בתנאי שאין החברות יודעות על כך.

אם החברות או אחרים ידעו מכך – יום הכיפורים אינו מכפר על כך וצריכה כפרה נוספת[4].

2. מתוך מה שאת כותבת – אני חושב שזה מנהג טוב ודרך טובה להבין ולהעמיק במשמעות התפילה, להחיות אותה. כך נתרגל שהתפילה אינה מקובעת בנוסח קבוע ומשתנה מיום ליום ומתפילה לתפילה ובודאי שונה מחודש לחודש.

בברכה ובשמחה תמיד דוד לוי

[1] לראש האולפנה מעמד הלכתי מחייב של 'מרא דאתרא' – רב המקום.

[2] עיין מסכת ברכות דף ח

[3] יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום שאין בהם חילול השם.

[4] כיון שחטא זה אולי כולל בתוכו חילול ה' ואולי גם בין אדם לחברו – כלפי ראש האולפנה.