לתושבי הישוב שלום וברכה,

רוחות קשות מנשבות בעולם, ואנו נדרשים לפתח את שורשינו. עלינו להיות כאילן ששורשיו מרובין, ואפילו כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו, וגם בשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי, להיות אילן שנופו פרוש על כל העולם כולו.

בעוד מספר ימים נשב מסובים בליל הסדר, לילה ממנו אנו צריכים לשאוב כוחות להתמודדות עם קשיי המצב, (בדומה לגדעון ששואל בעקבות הדברים ששמע מאבותיו בליל הסדר, והמלאך עונה לו: "לך בכוחך זה והושעת את ישראל"). נתבונן ביציאת מצרים ונראה כיצד, לאחר שהתחילה גאולתם של ישראל, לאחר שכבר שלח ה' את משה אל פרעה, מתחיל שעבוד בקושי גדול יותר. כאילו נסיגה במהלך הגאולה. קושי שאפילו משה רבנו מתקשה להבינו והוא פונה לקב"ה בשאלה: "לָמָה הֲרֵעתָה לָעָם הַזֶה? לָמָה זֶה שְלַחְתָנִי?"

ותשובת ה' אליו:

                         "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם,

                      וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם,

וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְפָטִים גְּדֹלִים

וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים…

וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ… וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָה".

בתקופה זו, כאשר מלך מצרים מחריף את גזירותיו – מתגלה מטרתו: "תִכְבַד הָעֲבדָה עַל הָאֲנָשִים", וגם "תֶבֶן לא יִנָתֵן לָכֶם". מעתה משעבד פרעה את בני ישראל שיעבוד לשם שיעבוד: לא רק בניית ערי מסכנות לפרעה, לא רק מירור חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים, אלא זהו שיעבוד לשם שיעבוד. כאשר לאדם יש עבד, הוא נותן לו חומרי גלם לעבודה כדי להגדיל את התפוקה, אך כאן המטרה איננה תפוקה! רק אחרי כמה חודשים (מדרש רבה) ירגיש עם ישראל את השחרור מעול מצריים, בינתיים הקושי מתגבר וכך גם סיבלם של שוטרי בני ישראל. הייאוש כמעט מביא למלחמת אחים מילולית, בטענה שנתתם לפרעה ולעבדיו תירוץ להמיתנו.

כך קרה גם בימי דוד ושאול המלך. אחרי ששמואל הנביא מודיע לשאול שה' יקרע את המלכות מעליו ואף מושח את דוד למלוכה, המלך שאול מחפש את דוד כדי להרוג אותו. דוד, שאינו מבין מדוע שאול רודף אחריו, נמלט אל שמואל לניות אשר ברמה, ושם הוא עוסק בלימוד הלכות בניית המקדש. כך, מתוך המיצר, מלכותו תופיע שלמה יותר.

שנים רבות למדנו: "כך היא גאולתם של ישראל: בתחילה קימעא קימעא כל שהיא הולכת, היא הולכת ומאירה". עסקנו בגאולה הבאה לאיטה, כמו אדם שצריך לפתוח לו תחילה אור קטן ואח"כ יוסיף מעט מעט, עד שיוכל לסבול אור גדול (פירוש קרבן העדה).

כעת אנו למדים שלפני כל שלב חדש ומשמעותי בגאולה, מגיע חושך גדול יותר, כמו לפני עלות השחר בשעות הבוקר. כך ראינו לפני היציאה ממצרים, כך ראינו לפני בקיעת אור מלכות בית דוד, וכך גם בימינו: מלחמות העולם היו החושך שלפני קום המדינה, וכעת אנו מגיעים לשלב בו נתכונן להאיר לכל העולם כולו.

ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים

ליל הסדר – דגשים

ליל הסדר מורכב מארבע יחידות אשר בכל אחת מהן ראוי להדגיש או להוסיף דברים מסויימים:

1. קדש – בקידוש אנו מברכים ברכת שהחיינו. יש לברך בשמחה גדולה על כל הטוב שהקב"ה נתן לנו, גם בימינו אנו.
2. מגיד – סיפור יציאת מצרים. פותח ב'כרפס' וב'מה נשתנה'.סיפור יציאת מצרים מתחלק לשלושה חלקים: א. על הגאולה הגשמית: מתחילים מ'עבדים היינו' ומקשרים זאת להווה.ב. על הגאולה הרוחנית: מתחילים 'מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו ..ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו".ג. רוב סיפור ההגדה הוא הדרשה של פרשת מקרא ביכורים: "ארמי אובד אבי" המתחילה במצבנו הירוד כעם, דרך "ויוציאנו ה' ממצרים" ו"ויביאנו … ויתן לנו את הארץ הזאת.." עד הבאת הביכורים לבית המקדש.בדורנו ראוי להוסיף ולדרוש גם את לשון הגאולה החמישית – והבאתי – (רצ"ב הצעה).מומלץ לשלב בתוכו הצגה  (ניתן לראות בקישור – על ביקור כלב בן יפונה בערב פסח תש"פ).
3. מוציא מצה – אכילת סעודת חג שגם היא חלק מהשבח וההודיה לה', שגאל אותנו מעבדות לחרות. מומלץ, בעיקר לנו שזכינו להגאל ולחיות בארץ ישראל, להוסיף כוס חמישית כנגד לשון הגאולה החמישית – והבאתי – (מצורף במאמר נפרד).
4. הלל – שירת פרקי ההלל וההלל הגדול. – מומלץ לשיר אותם בגגות, במרפסות או בחצרות כפי שנהגו בירושלים בזמן בית המקדש. (ראה בדף מקורות מ 2 לדרשת שבת הגדול)

חג שמח ומרומם

חודש אדר תש"פ ייזכר כחודש של תפילה והתקדמות.

תחילתו במערכת בחירות קשה – היא הבסיס לתפילה שחוברה על ידי ליום הבחירות.

בהמשכו הגיעה מחלת הקורונה לארצנו. מחלה שמאתגרת אותנו בתפילה ומדגישה לנו שאחרי שיבת ציון ותוך כדי הבנין הרוחני של עם ישראל בארצו, אל לנו לשכוח את תפקידנו לתקן עולם במלכות שדי.

שנזכה במהרה

לגאולה שלימה

בחודש הגאולה

הבא עלינו לטובה

דוד לוי

רב הישוב

תפילה על מגיפת הקורונה

משבר הקורונה בעולם מעמיד אותנו, שלומי אמוני ישראל, בפני קומה נוספת – דאגה והובלה של העולם למצב בו יכירו וידעו כל יושבי תבל .. ולכבוד שמך יקר יתנו.

להלן תפילה על חולי הקורונה בעולם. אינני יודע מי חיברה והיא חולקה בכנס ב-טו בשבט, כאשר המגיפה התמקדה בעיקר בסין.

הסבר

תחילת התפילה במילים בהם פתח אברהם אבינו את תפילתו על אנשי סדום. אין אברהם אבינו חפץ, חלילה, שימשיכו ברשעם. אך הוא מבקש למצוא בתוכם מנין צדיקים שממנו תתחיל התשובה ותופץ האורה.

בהמשך התפילה אנו מבקשים, כמו בתפילת מוסף של ראש השנה, בתחילת 'זכרונות', שה' יזכור ברחמיו את כל בני נח כפי שזכר את נח בתיבה.

בבקשותינו לרפואה אנו מבקשים שה' ירפא את כל החולים ובכלל את פלוני. כך גם כאן אנו מבקשים בסדר הנכון – ישועה בעמך ובעולמך ואח"כ בייחוד במקומות בהם המחלה מתפשטת.

בחלק האחרון – מטרת העל של העולם, כשם שאנו חפצים שהרשע ישוב מדרכו וחיה, כך אנו מבקשים שכל אומות העולם, אפילו הרחוקות ביותר, יכירו ויהללו את גדולת הקב"ה.

בברכת אל כביר לא ימאס תפילת רבים

דוד לוי

רב הישוב