שנת תשפ"ב הבעל"ט תהיה שנת השמיטה.
כידוע מי שטורח בערב שבת אוכל בשבת, וכשם שאנו מתכוננים לשבת בכל ימות השבוע כן עלינו להתחיל את ההכנות לשנת השמיטה כבר במוצאי שמיטה. ימי חורף תשפ"א, ערב שמיטה, הם זמן ההכנות האחרונות המעשיות לקראת שנת השמיטה.
ההדרכות שלהלן מיועדות לסייע לכל אחד להתכונן לשנת השמיטה בישוב, בגינה, בבית ובבית הספר.
חובת שנת השמיטה היא להשבית את הארץ ממלאכה ואת האדם מעבודת את האדמה. לכן אסור לעשות בגינה שום מלאכה בעצים ובצמחים[1], פרט למלאכה לשימור הצמח, כמו השקיה[2] וכד'. הוא הדין בתוך הבית, בו ניתן לגדל עציצים קיימים, אבל אין לשתול חדשים[3].
ארץ ישראל יפה וגם פורחת ולצורך כך, בהיערכות מתאימה, נוכל להנות גם בשנת השמיטה מגינה נאה.
ההכנות לשנת השמיטה בגינות הנוי ובישוב
- זמני נטיעת עצים ושתילת צמחים בסמוך לשנת השמיטה
- עצי פרי – אין לטעת עצי פרי[4] אחרי טו באב תשפ"א[5].ואם נטע יש לעקור אותם משום מראית עין.
- עצי סרק וצמחי נוי רב שנתיים – בהם לא שייך דין עורלה, מותר לטעת עד טו באלול וזאת כדי שיוכלו להיקלט באדמה לפני שנת השמיטה (חכמים לימדו אותנו שלקליטת הצמח דרושים שבועיים).
- פרחים וצמחים חד שנתיים – יש לשתול לפני כו אלול תשפ"א.
- זריעת צמחים חד שנתיים – לכתחילה יש לשתול באופן שבו הם ינבטו לפני שנת השמיטה ובכל מקרה לא יאוחר מיום שישי כד אלול.
- שתילת פרחים – כדאי להחליף את הפרחים החד-שנתיים ולשתול לפני סוף שנת תשפ"א פרחים וצמחים רב-שנתיים.
- גיזום מוקדם – גיזום עצים מביא להצמחתם, וזו מלאכה האסורה בשנת השמיטה ככתוב בתורה "כרמך לא תזמור"[6]. לכן את העצים שצריך לגזום, יש לגזום בשנת תשפ"א[7]. בכלל זה גם גיזום לצורך בטיחות וכד'.
- דישון – הדישון מסייע לצמיחת הצמח ולכן הוא אסור בשנת השמיטה[8]. ניתן לדשן לפני שנת השמיטה במטרה שהדישון יסייע לצמח בשנת השמיטה[9]. מומלץ להשתמש לצורך כך בסוגי דישון שונים. האחד, עם שחרור איטי כך שיועילו לצמח לאחר זמן, והשני, עם שחרור רגיל או מהיר לתחילת שנת השמיטה.
- השקייה להצמחה – ההשקייה היא לפעמים לשימור הצמח, השקייה כזו מותרת בשנת השמיטה. ויש השקייה שגורמת להצמחת והפרחת צמחים חדשים. השקייה זו דומה לזריעה ולכן אסורה. דוגמאות לכך:
- זרעים שנזרעו לפני שנת השמיטה ועדיין לא נבטו – אסור להשקותם בשנת השמיטה עד שינבטו.
- מדשאות בהם יש 'קרחות' של דשא וע"י ההשקייה ה'קרחת' מתמלאת – אסור להשקותם בשמיטה.
- הבאת אדמת גינון – בשנת השמיטה אסור לעשות כל פעולה של הכנת הקרקע לשתילה ומפני מראית עין אסור לעשותם גם אם אין בכוונתו לשתול בעתיד. לכן אסור להביא בשנת השמיטה אדמה הראויה לגינון, גם אם אין בכוונתו לשתול שם. מבנה שבנייתו צפויה להסתיים בשנת תשפ"ב – יש להקדים להביא אדמת גינון בשנת תשפ"א. לחילופין יפזר שם חצץ אשר אינו ראוי לזריעה, ולאחר שנת השמיטה, בשנת תשפ"ג, יחליף את החצר באדמה הראויה לזריעה.
- לימודי חקלאות בבית הספר ובגנים – בשנת הלימודים תשפ"ב אין ללמוד לימודי חקלאות כיון שאין לערוך כל פעולה חקלאית שהיא[10]. מומלץ להקדיש שעות אלו ללימוד משניות מסדר זרעים.
- הסתת תקציבים – בתכנון נכון ניתן להקדים תקציבי שתילה משנת תשפ"ב לשנת תשפ"א[11] ולדחות לשנת תשפ"ב הצבת ספסלים ומתקני שעשועים.
[1] בגינה אין הפסד מרובה, או צורך חיי נפש, לכן יש לשמור שמיטה לכתחילה, בלי לחפש הקלות ודרכים עקלקלות.
[2] מלאכות אחרות כמו זיבול וכד' יש לעשות לפני שנת השמיטה ולאחריה. מסיבה זו רצוי להשתמש בסוף שנת תשפ"א בזבל בשחרור איטי.
[3] מותר, באופן מסוים, לגזום ענפים המפריעים לנו.
[4] משום איסור מראית עין לאחר השמיטה. בשנת השמיטה אסורה כמובן נטיעת עצים. לפיכך בשנת תשפ"ה, לא ימצאו פירות שיצאו מגדר עורלה. עצי הפרי הניטעים בכל שנה לאחר טו באב – מונים להם שנות עורלה החל מתשרי שלאחר הנטיעה, אם ניטע עצים השנה לאחר טו באב הם יצאו מגדר עורלה בשנת תשפ"ה ואז עלולים לטעות ולחשוב שנטענו אותם בשמיטה. לכן חכמים קבעו שלא יטעו עצי פרי לאחר טו באב ערב שנת השמיטה. הנוטע לאחר טו באב יעקור אותם כדי שלא יחשדו בו שנטע בשנת השמיטה.
[5] מליל טז באלול נטיעת עצי פרי אסורה.
[6] ויקרא כה, ד.
[7] הגיזום מותר עד ערב ראש השנה (כניסת השנה החדשה).
[8] למעט במקרים חריגים.
[9] בדומה לכיוון שעון שבת בערב שבת, כדי שאור ידלק בשבת.
[10] ההתרים של מצעים מנותקים, עציצים וכד' הם אך ורק לצרכים חשובים ודחופים כמו אוכל בטיחות וכד' ולכן אין לקיים שיעורי חקלאות לא בגן ולא בבית הספר.
[11] או לדחותם לשנת תשפ"ג.
