הוספות בליל הסדר בעניני הכניסה ארץ ישראל
בליל הסדר אנו מספרים על יציאת מצרים בגלות מיעטו להזכיר את ארץ ישראל בהגדה'. שתי הוספות מומלצות כאן כדי להדגיש את ההגעה לארץ ישראל:
נזכה לאכול מן הפסחים – השתא בירושלים השלמה – דוד לוי – רב הישוב.
נדגים זאת ע"י התבוננות בליל הסדר ובהגדה של פסח שהתקבלה במשך הדורות ומשמשת כבר אלפי שנים כבסיס לסיפור ביציאת מצרים:
עיקר סיפור יציאת מצרים מתחיל, בסדר ההגדה, אחרי שהבן שואל את אביו.
במשנה מופיעים אחר שאלות הבן דברי רבן גמליאל "כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו". מסדרי ההגדה הוסיפו לפני כן שלש פסקאות :
"עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלוקינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה. …"
"מעשה ברבי אליעזר … שהיו מסובין בבני ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית."
"אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא, שנאמר: למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. "ימי חייך" – הימים, "כל ימי חייך" – הלילות. וחכמים אומרים: " ימי חייך" – העולם הזה, "כל ימי חייך" – להביא לימות המשיח".
הפסקא הראשונה אכן עונה לשאלות הבן ומספרות ביציאת מצרים, אבל שתי הפסקאות שאחר כן אינן עוסקות ביציאת מצרים.
מעשה ברבי אליעזר' אינה עונה לשאלות הבן אלא מתארת תיאור הסתורי תמוה על מפגש גדולי הדור בבני ברק וישיבתם שם בליל הסדר במקום חשוך ובנפרד מתלמידיהם.
'אמר רבי אלעזר בן עזריה' אינה עוסקת כלל בסיפור יציאת מצרים אלא בהזכרת יציאת מצרים. זו סוגיה הלכתית ממסכת ברכות ממנו לומדים על חובה מהתורה להזכיר את יציאת מצרים גם בלילות. חובה אותה אנו מקיימים בכל יום בקריאת פרשת ציצית שבקריאת שמע. מופיע שם גם דעתם של חכמים לגבי הזכרת יציאת מצרים לעתיד לבוא.
מדוע הוסיפו חכמים שתי פרשיות אלו להגדה של פסח ?
נראה לומר שהכוונה, מיד בתחילת סיפור יציאת מצרים, בקיום מצוות 'והגדת לבנך', להרגיש שהדברים נוגעים לא רק לעבר אלא גם לנו היושבים בליל הסדר ומספרים וגם לעתיד לבוא.
פרשת מעשה ברבי אלעזר מתארת לנו כינוס מוסווה של חכמי הדור העוסק בגאולה בימיהם, בתכנונה ובקידומה.
דברי רבי אלעזר בן עזריה ובן זומא עוסקים בגאולה עתידית – להביא לימות המשיח.
כך בסדר ההגדה שאנו אומרים בליל הסדר, וכך עלינו לנהוג בכל חגי הגאולה העוברים עלינו – לאגור כוחות ולעסוק בתכנון ההתקדמות בימינו, מתוך צפיה והכנה לעתיד – לימות המשיח.
מועדים לשמחה לגאולה שלימה
דוד לוי
רב הישוב
הוספת לבנים לחרוסת
בבית הורי נהוג היה לגרד לבנים בערב פסח כדי לשים ממנה בחרוסת (אבקה).
מקור למנהג זה מופיע בספרו של החיד"א על השו"ע, ברכי יוסף. (תלמיד החיד"א לימד וסמך לרבנות את סבא רבה שלי). החיד"א מצטט את שבלי הלקט הכותב "ויש משימין בו מעט חומר או גרירת לבנה זכר לטיט". ומוסיף את דברי הרב בית דוד שכותב "דבשלוניקי העידו זקנים שהיו נותנין בחרוסת אבן קיילירמינ"י כתוש … ומנהג איזה קהילות שבשלוניקי אפשר שנתפשט על פי נסחת רש"י ורשב"ם או על פי שבלי הלקט".
בהגיעי לאבני חפץ, הוספתי למנהג זה נופך משלי. בכל שנה יצאתי לחצוב (ולהפוך לאבקה) אבנים ממקום אחר בישוב ובסביבה. השבח לאל, הישוב התרחב, ומרבית המקומות מהם חצבתי מיושבים היום.
שנזכה להמשיך ולהרחיב מקום אוהלינו
ונראה נפלאות כימי צאתנו מארץ מצרים
דוד לוי
הוספות בליל הסדר בעניני הכניסה ארץ ישראל
בליל הסדר אנו מספרים על יציאת מצרים בגלות מיעטו להזכיר את ארץ ישראל בהגדה'. שתי הוספות מומלצות כאן כדי להדגיש את ההגעה לארץ ישראל:
מנהג כוס חמישי בליל הסדר – כוסו של אליהו הנביא
ארבעה הכוסות הם כנגד ארבע לשונות של גאולה: והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, כנגד לשון גאולה החמישית והבאתי יש נוהגים לשתות כוס נוספת. (עיין בדברי הרב כשר).
מומלץ לשתות כוס זו באמצע הסעודה ולומר:(אוחזים הכוס ואומרים בקול)
" הנני מוכן ומזומן לקיים מצות כוס חמישי,
שהוא כנגד בשורת הישועה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל:
'והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ד' "
יהי רצון מלפניך, ד' אלוקינו ואלקי אבותינו, שלא ייעקר אף יישוב ולא יגורש אף יהודי. תמשיך להוליכנו קוממיות לארצנו, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו, אמן.
(ע"פ מנהג המהר"ל בתוספת הצעת הרב אבינר)
נזכה לאכול מן הפסחים – השתא בירושלים השלמה – דוד לוי – רב הישוב.
ליל הסדר – דגשים
ליל הסדר מורכב מארבע יחידות אשר בכל אחת מהן ראוי להדגיש או להוסיף דברים מסויימים:
חג שמח ומרומם