ימי הגאולה: מליל הסדר לימי העצמאות

נדגים זאת ע"י התבוננות בליל הסדר ובהגדה של פסח שהתקבלה במשך הדורות ומשמשת כבר אלפי שנים כבסיס לסיפור ביציאת מצרים:

עיקר סיפור יציאת מצרים מתחיל, בסדר ההגדה, אחרי שהבן שואל את אביו.

במשנה מופיעים אחר שאלות הבן דברי רבן גמליאל "כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו". מסדרי ההגדה הוסיפו לפני כן שלש פסקאות :

            "עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלוקינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה. …"

"מעשה ברבי אליעזר … שהיו מסובין בבני ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית."

"אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא, שנאמר: למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. "ימי חייך" – הימים, "כל ימי חייך" – הלילות. וחכמים אומרים: " ימי חייך" – העולם הזה, "כל ימי חייך" – להביא לימות המשיח".

הפסקא הראשונה אכן עונה לשאלות הבן ומספרות ביציאת מצרים, אבל שתי הפסקאות שאחר  כן אינן עוסקות ביציאת מצרים.

מעשה ברבי אליעזר' אינה עונה לשאלות הבן אלא מתארת תיאור הסתורי תמוה על מפגש גדולי הדור בבני ברק וישיבתם שם בליל הסדר במקום חשוך ובנפרד מתלמידיהם.

'אמר רבי אלעזר בן עזריה' אינה עוסקת כלל בסיפור יציאת מצרים אלא בהזכרת יציאת מצרים. זו סוגיה הלכתית ממסכת ברכות ממנו לומדים על חובה מהתורה להזכיר את יציאת מצרים גם בלילות. חובה אותה אנו מקיימים בכל יום בקריאת פרשת ציצית שבקריאת שמע. מופיע שם  גם דעתם של חכמים לגבי הזכרת יציאת מצרים לעתיד לבוא.

מדוע הוסיפו חכמים שתי פרשיות אלו להגדה של פסח ?

נראה לומר שהכוונה, מיד בתחילת סיפור יציאת מצרים, בקיום מצוות 'והגדת לבנך', להרגיש שהדברים נוגעים לא רק לעבר אלא גם לנו היושבים בליל הסדר ומספרים וגם לעתיד לבוא.

פרשת מעשה ברבי אלעזר מתארת לנו כינוס מוסווה של חכמי הדור העוסק בגאולה בימיהם, בתכנונה ובקידומה.

דברי רבי אלעזר בן עזריה ובן זומא עוסקים בגאולה עתידית – להביא לימות המשיח.

כך בסדר ההגדה שאנו אומרים בליל הסדר, וכך עלינו לנהוג בכל חגי הגאולה העוברים עלינו – לאגור כוחות ולעסוק בתכנון ההתקדמות בימינו, מתוך צפיה והכנה לעתיד  – לימות המשיח.

מועדים לשמחה לגאולה שלימה

דוד לוי

רב הישוב

סדר תפילות יום ירושלים


בהודאה לשי"ת                                                    אבני חפץ, אייר תשע"ט

סדר תפילות יום ירושלים

יום ירושלים נקבע ליום הודאה והלל הן על חזרתנו לעיר קודשנו ולמקום המקדש, ביחד עם הניסים הגדולים שנעשו לנו במלחמת ששת הימים. ביום זה חובה להודות ולהלל לקב"ה ולעסוק בציפיה לבנין ירושלים ובית המקדש.

בתפילות ביום זה תיקנו, לכל הדעות, לומר הלל גמור ביום,.

ראוי לשיר ולנגן בתפילות אלו כראוי לימי הודאה לקב"ה על גאולתנו ועל פדות נפשנו.

בתפילת מנחה בערב יום ירושלים – אין אומרים תחנון / צדקתך

תפילת ערבית ליל יום ירושלים

  1. תהילים מזמורים קז צז צח במנגינת חג.
  2. כמה בתים מתוך 'לכה דודי' בפזמון "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".
  3. תפילת ערבית חגיגית עד קדיש תתקבל. במוצאי שבת אומרים 'שובה'/'ויהי נועם'.
  4. פתיחת הארון – קבלת עול מלכות שמים:שמע ישראל, ה' אלוקים.
  5. מי שעשה ניסים לאבותינו… וכי תבוא מלחמה בארצכם… תקיעת שופר.
  6. תהילים קכו (נכון יותר לוותר על שיר למעלות).
  7. עלינו לשבח, אני מאמין,לשנה הבאה בירושלים הבנויה.*. ספירת העומר – כל בית כנסת לפי מנהגו. תפילת שחרית יום ירושלים פסוקי דזמרה –  כמו ביום חול או כמו ביום העצמאות – ינהג כל מנין לפי החלטת הגבאים בהתחשב במתפללים ובזמנם. אין אומרים תחנון (וכמובן גם לא בתפילת מנחה).אומרים הלל בברכה לפני אשרי וקדיש תתקבלאין הפטרה מועדים לשמחה לגאולה שלימהדוד      לוירב הישוב 

תשובות קצרות מרחבי הארץ 17 – יום ירושלים וחג השבועות

בנין בית המקדש / עליה לירושלים / לימוד ליל שבועות / מאכלי חלב בחג השבועות

בנין בית המקדש

שלום.

תמיד מתפללים על בנין בית המקדש וירושלים.

בתור נערה דתיה שגרה בירושלים אני בהחלט מרגישה את הרצון לבית המקדש אבל משום מה,זה לא כ"כ מפריעה לי שאין בית מקדש.אולי זה בגלל שאני לא יודעת מה זה בית מקדש ולכן אין לי כ"כ ציפיה לזה

אבל אני מרגישה רע כי זה משהו שאני הכי אמורה לרצות ואני לא…

האם ההרגשות שלי בסדר??

תשובה

שלום וברכה,

שאלת חכם – הרבה יותר מחצי תשובה.

בנין המקדש וכל הנלווה אליו הוא תכלית שאיפתנו בעולם בשלב זה.

לכך אנו מתפללים בכל יום ובכל תפילה.

זה מה שישאלו אותנו במרום : האם ציפית לישועה. (וזה הרבה יותר עמוק מבנין בית המקדש)

הנושא מעסיק אותי כבר 40 שנה וברור שאיני ראוי ואיני כדאי שהרי אם הייתי מצפה לו כראוי לא הייתי יכול לישון על משכבי בלילות כדברי דוד המלך עליו השלום.

את רוצה להבין כיצד להתקדם לכך –

והתשובה בהרבה לימוד ובהכנסת חסרונו למקום מרכזי ביותר בחיינו.

חלק ניתן באמצעות מכון המקדש –

שם אנו לומדים

גם להתכונן בפועל וגם על הצד היותר מעשי המצפה לנו.

וצריך לזכור שאין אנו מצפים רק לבנין אלא לתקופה שונה.

אחת הדרכים היא להקפיד בכל ארוע ובכל זמן להתנהג כאילו היה בית מקדש:

לעלות למקום המקדש או קרוב אליו שלוש פעמים בשנה זכר לעליה לרגל.

להתכונן לחג הפסח, לברר הלכות פסח שני ולהתכונן אליו.

להתרגל לסובלנות בין אדם לחברו – הרי אין אנו מצפים לכהן גדול ספרדי/אשכנזי/תימני והמשמעות שאני מבחין בתוכי בין העיקר לבין הפולקלור והמנהגים.

אמירת תיקון חצות, אם לא בכל יום אז מידי פעם.

קריאת פסוקי הקרבנות לא רק בכל יום בתפילות שחרית ומנחה אלא גם בזמנים מיוחדים כמו בערב פסח, במוצאי יום טוב ראשון של פסח ושל סוכות.

לימוד סדר קדשים. עם בני ובנותי למדתי, מאז היו בני חמש, מסכת מידות ומסכת תמיד, ולאחריהן מסכתות חגיגה יומא פסחים ביכורים וכד' מאלו השייכות למקדש.

לסיכום תתבונני בסוף ספר הכוזרי כיצד הוא עונה למלך כוזר ש"מצאת חרפתנו שאין אנו עולים לארץ ישראל". הדברים יפים כיום להר הבית ולסביבתו – שיש לדרוש אותם לנו, בשלב ראשון בתודעתנו.

תזכי לצפות לישועה, לראות את ירושלים גם בבנינה.

בציפיה לגאולה שלימה

הערות נוספות:

1. ביום העצמאות אני מצפה להקריב קרבן תודה ולכן אני נוהג לאכול מצה וחלה זכר לקרבן תודה.

2. אין בדברי הכרעה בסוגית העליה להר הבית עצמו – שכן כעת אנו עדיין במצב של "ציון אין לה דורש, וצריך שיהיה לה דורש"

3. כל הדברים הללו נלמדים מדוד המלך ע"ה, אחרי שה' אסר עליו לבנות את בית המקדש, עשה את כל ההכנות הנדרשות החל מאיתור המקום וכלה באיסוף החומרים וחלוקת העם למשמרות.

 עליה לירושלים

האם עלייה לירושלים זו מצווה, גם אם איני עולה לדבר מצווה?

תשובה

בימינו זו מצוה, או זכר למצווה בשלושה רגלים, וכאשר אתה עולה ללמוד תורה או להתפלל שם.

לימוד ליל שבועות

אשתקד בליל שבועות נשארתי כל הלילה כדי ללמוד את כל התיקון של שבועות כולל זוהר.

בתפילת שחרית מעייפות של חוסר שינה לא הצלחתי להתרכז בתפילה, מה אפשר לעשות בנידון?

האם חייב באמת לקרוא את כל הזוהר או שאפשרי להמשיך אותו גם במהלך היום?

תשובה

שלום וברכה,

סדר החשיבות הוא:

1. קריאת שמע של שחרית בערנות ובכוונה.

2. תפילת שחרית (ומוסף) כולה בערנות ובכוונה.

3. תפילה בנץ החמה.

4. מנהגים שונים כמו קריאת זוהר וכד'.

כל אחד צריך לחשוב בעצמו כדי לעשות את הדברים בסדר הנכון. מי שעושה אחרת – טועה.

לאור ניסיון העבר אני מציע לך ללמוד מעט בליל שבועות ולאחר מכן לישון במידה שתהיה ערני בתפילה.

שבועות ותפילה

שלום כבוד הרב …

החלטתי ללכת בליל שבועות ללמוד תורה כל הלילה בבית כנסת כיוון שאני רווקה ואין לי עיסוקים מיוחדים אז יש לי הרבה זמן ואני רוצה להקדיש ללימוד תורה….

האם אפשר להכניס תיק עם חטיף ושתייה לעזרת נשים כי אני אהיה כל הלילה ואני אעשה מידי פעם הפסקה של שתייה וחטיף קטן? אני לא רוצה להשאיר את זה מחוץ לבית כנסת אני מעדיפה שזה יהיה לידי..כמובן שאני אשתה ואוכל מחוץ לבית כנסת..

תשובה

שלום לך ותזכי למצוות, זה בסדר גמור, חג שמח

האם חייבים לאכול חלבי בשבועות

שואל 1. מנהג לאכול חלבי בשבועות,

האם אפשר לאכול חלבי בערב החג ולאורך כל החג או שמחוייבים לפחות בארוחה אחת בשרית?

והאם אפשר לאכול דגים במקום בשר בערב חג או בשבת במקום בשר?

שואל 2. רציתי לדעת אם אסור/ מותר/ צריך לאכול חלבי אחרי קידוש בארוחת החג בשבועות.

בהתחלה חשבתי שזה מה שצריך לעשות או לפחות מה שנהוג, אבל אח"כ נודע לי שעדות המזרח (שאני חלק מהם) רואים עלבון בכך שאחרי קידוש אוכלים מאכלי חלב. וששמחה אמיתית באה עם בשר.

חברה אשכנזייה אמרה לי שמתירים ארוחה אחת חלבית… מה יש לעשות?

תשובה

שבועות זה חג וכל אחד יענג אותו במאכל ובמשתה לפי חפצו.

לדעת הרמב"ם יש ענין לאכול בחג בשר – אולם הכוונה באחת מארוחות החג ולא בכולן.

ישנו מנהג לאכול בשבועות מאכלי חלב, אין זה חובה אלא רק למי שזה טוב לו.

בברכה והעיקר להרגיש את מתן תורה הפרטי שלנו בחג.