נטה גטניו ז"ל – ליום הקדיש הכללי

נטה גטניו ז"ל – לרגל יום הקדיש הכללי

נטע (פורטונטה) או נטה, כמו שהיא נקראה בפי בני משפחתה, נולדה לפני כמאה שנה בקורפו למשפחה יהודית איטלקית. עברה את מוראות השואה באושוויץ (מחנה בירקנאו). בקומה זקופה קבלה את פני החיילים המשחררים.

באוניית המעפילים 'חביבה רייך' עלתה, לבדה מכל משפחתה לארץ ישראל, ישר למחנה המעצר בעתלית. את ישראל גטניו, האיש איתו חלקה כשישים שנות נישואין, הכירה באונית המעפילים בדרכם לארץ ישראל. הם הגיעו לחופי חיפה ביום שבת ט סיון תש"ו, עם מאות מיהודי יוון, לאחר שבוע של הפלגה צפופה באונית המעפילים.

מיום יציאתה מהמחנות ידעה נטה שהיעד שלה הוא ירושלים. ירושלים במובן הרעיוני שהפך לתל אביב במובן המעשי. העיר העברית הראשונה בארץ המתחדשת, העיר שבה היא וישראל קבעו את ביתם ואותה אהבו. ביתה מעל ככר מלכי ישראל ביטא את תחושת הניצחון והאור על מי שרצו להשמידנו והקב"ה הצילנו מידם. העיר בה זכה ישראל, וכעת גם היא, להגיע למנוחת עולמים (בעולמנו זה).

נטה תמיד היתה מן המובילים, המנהיגים והמתווים דרך. מאלה שליבם תמיד פתוח וחם לכל מי שזקוק. ועל אף הרוע שפגשה בחייה, המשיכה להביט על העולם בעין טובה.

כבר בצעירותה לימדה בקורפו עברית ומושגים ביהדות. היא המשיכה בכך במחנות העקורים בזמן ההמתנה לעליה לארץ ישראל, אך סירבה לעכב את עלייתה לארץ כדי להמשיך בהוראת העברית שם.

נטה היתה חלק מארגון 'יד ושם' ופעלה רבות להנצחת קהילת יהודי קורפו.

כחלק מכך כתבה את ספרה האוטוביוגרפי מקורפו לבירקנאו ולירושלים.

עם התפתחות הישוב אבני חפץ, ראתה נטה המשך למורשת התורנית של משפחתה בקורפו ותמכה בהקמת המכינה הקדם צבאית – 'ארץ חפץ' והוסיפה לתרום לעמותת 'מכינה לחיים' להפצת התורה בישוב. כאשר הוקם בית הכנסת 'משכן שלמה' ע"ש דודה הרב שלמה הלוי זצ"ל, וצאצאיו חסרי הילדים, שמחה וראתה בכך המשך לשושלת משפחתה שנגדעה (מחוסר ילדים אחרי התעללות הנאצים בה).

על מצבת אשת דודה זה, הקבורה בנחלת יצחק, נכתב משפט על פי פסוק מישעיהו הנביא –

"הָעָם הַהֹלְכִים בַחֹשֶךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹֽשְבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶֽם". פסוק זה מתאים גם לחייה של נטה – לא רק לראות את תחילת האור בהקמת המדינה אלא לחיות בה חיים עשירים במשך עשרות שנים.

לפני כשבעים וחמש שנה ניסו הנאצים הארורים לסיים את חייה של נטה, אבל בזכות בורא עולם היא שרדה וחיה שנים רבות ומלאות.

נטע הלכה לעולם שכולו טוב בערב חג החנוכה, סמלי הדבר. חג זה, הניסים והאור שבו ליוו את נטה לכל אורך חייה. ואכן חג זה היה החג האהוב עליה.

בצאתה ממחנה ההשמדה, הגיעה לחורבות ביתה ומצאה בהריסות את החנוכיה של המשפחה שבורה. היא מסרה אותה לתיקון ומאז בכל שנה הדליקה בה את  נרות החנוכה.

נר קטן הדוחה חושך גדול, גם בצד האישי וגם בצד הלאומי.

יהיה הדברים לזכרה ולעילוי נשמתה

בתמונה: נטה והחנוכיה שניצלה

הלכות הדלקת נר חנוכה

הלכות הדלקת נרות חנוכה   

"בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות … . – עד שריחם עליהם אלדי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם … וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה.

וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום – בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה – ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד …, והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.

ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור, … ימי שמחה והלל. ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים … להראות ולגלות הנס." (משנה תורה לרמב"ם הלכות חנוכה פרק ג הלכות א-ג)

הנרות

צריך להדליק נר אחד בכל יום וכבר נהגו כל ישראל להדר ולהוסיף כל יום כמספר הימים.

מצווה מהמובחר להדליק בשמן זית שבו היה הנס. יכול להדליק בנרות שעווה ובלבד שכל הנרות יהיו אחידים – משמן, או מכל חומר אחר.            נרות חנוכה צריכים לדלוק לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.

רצוי להדר להוסיף שמן עד שיכלו העוברים ושבים ליד ביתו.

בישוב שלנו תלוי במיקום הבית: יש מקומות בהם רצוי להדר ולהדליק כך שהנרות ידלקו עד השעה  22:00.

מי מדליק

כולם חייבים בהדלקת נרות חנוכה, וצריך להיות נר בכל בית מגורים – 'נר איש וביתו'.

זכות ההדלקה שמורה לאיש, וטוב שהאישה תכין את הנרות כדי להרבות את חלקה בהדלקה. אם אין האיש בביתו בזמן ההדלקה, עדיף שאשתו תדליק בזמן, ולא תמתין לו, שהרי המצווה היא על הבית של שניהם.

מנהג האשכנזים שהילדים מדליקים חנוכיות נפרדות, וראוי להקפיד שכל חנוכיה תדלוק כך שמספר הנרות יבלוט.

מקום הנרות

טעם הדלקת נרות הוא להראות ולפרסם את הנס, לכן ראוי להניחם על פתח הבית מבחוץ. במקום בו אין העוברים ושבים רואים את הנרות, או אם קיים חשש שהרוח תכבה את הנרות – ידליק בבית, ורצוי בחלון הסמוך לרשות הרבים. בחדר בו ישנם כמה חלונות – עדיף להדליק בחלון הנמצא על יד הדלת.

בבית בו נוהגים להדליק יותר מחנוכיה אחת, נכון להניח כל חנוכיה בחלון נפרד, להרבות פרסום הנס.

זמן ההדלקה

זמן הדלקת הנרות הוא בזמן צאת הכוכבים (בשעה חמש). הנוהגים כגר"א מדליקים בזמן השקיעה ( כ 16:40).

יש להיזהר ולהדליק בזמן, ורק אנוס ידליק מאוחר יותר. משמגיעה שעת ההדלקה לא יאכל ולא ילמד שמא ישכח להדליק בזמן. ראוי להחמיר בכך כבר חצי שעה לפני שעת ההדלקה.

מתארחים –  המתארחים אצל הוריהם וחוזרים לישוב בשעה מאוחרת, ידליקו בבית הוריהם.

מוצאי שבת קודש – במוצאי שבת מדליקים לאחר תפילת ערבית והבדלה בבית.

בבית הכנסת, אם רוצה להדליק, ידליק לפני תפילת "עלינו לשבח".

ערב שבת קודש –  צריך להקפיד להדליק נרות שידלקו לפחות כשעה וחצי.

זמן הדלקת נרות חנוכה לאחר שהתפלל תפילת מנחה,  ולפני  הדלקת נרות שבת (מומלץ להדליק בשעה:16:00).

ערבית – מי שאינו מקפיד בכל השנה להתפלל ערבית מיד בצאת הכוכבים, או בשקיעה, ויש לו מנין קבוע בשעה מאוחרת יותר, עדיף שיתפלל במנין הקבוע וידליק נרות בזמן.

אחר  הדלקת נרות

הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה במשך מחצית השעה שלאחר הדלקת הנרות.

ראוי להדליק חנוכיה בכל מסיבה וכינוס הנערכים בימות החנוכה. אין מברכים על הדלקה זו, וניתן גם להדליקה בחנוכיה מחשמל וכד'.

מי שצריך לכבות את הנרות מחשש שריפה וכד', יתנה לפני ההדלקה שהוא מקצה לצורך מצווה רק את החלק שידלוק חצי שעה.

היוונים גזרו "להשכיח תורתך", לכן ראוי לעסוק בדברי תורה בימים אלו בכלל ובזמן ההדלקה בפרט.

שאלות מרחבי הארץ – ענייני חנוכה


חנוכה – כמה שאלות / סעודות מצוה בחנוכה / נר חנוכה שדלק ללילה הבא /  
ברכות על נרות חנוכה לפני החג / חנוכה במושב (הדלקת נרות ותפילת ערבית)  / מי ידליק את נר החנוכה 1 ? / מי ידליק את נר החנוכה 2 ?

חנוכה – כמה שאלות

לכבוד הרב שלום,

יש לי כמה שאלות בדיני חנוכה ואשמח לקבל עליהם תשובה:

1) אם יש חלון הפונה לרה"ר שיש שם, לצורך, הענין 10,000 איש ביום, אבל שיעורו יותר גבוה מן ההלכה (מעל 20 טפחים), ויש חלון הפונה לרה"ר שיש שם 100 אנשים ביום אולם הוא בגובה השיעור ההלכתי, היכן כדאי להניח את החנוכיה ?

2) אם מניח במרפסת, שהיא גבוהה יותר מן השיעור האם יצא? [יש בניינים ממול].

3) אם בירך על נרות החנוכה בביתו, ולאחר מכן יצא להשתתף במסיבה  שם כובד להדליק נרות, האם יברך בברכה או לא?

4) בקטן, האם יכול להדליק את שאר הנרות או לא נחלקו הגר"ע יוסף (הליכות עולם, פרשת וישב, סעיף י"א), הרב בקשי דורון ( שו"ת בנין אב, ח"א סימן כ"ו), ועוד הרבה מן האחרונים, שסברו שקטן יכול להדליק גם את שאר הנרות למרות שאינו בר חיובא. אולם בבן איש חי (שנה ראשונה, שבת  פרשת וישב, הלכה י"ח-י"ט) כתב שלא יתנו לקטן להדליק. כיצד יש לנהוג הלכה למעשה.

חג חנוכה שמח והרבה הצלחה!        תודה רבה. 

תשובה

שלום לך

1. אין להניח חנוכיה, שיוצאים בה ידי חובה, בגובה מעל 20 אמות. (כמובן שאם זה בגובה רגיל מהחדר ויותר 20 אמה מרחוב – מותר).

2. יש דעה כזו ובתנאי שמדליק במקום בו בני הבית יושבים ורואים (כגון שמדליק בחדר בו נמצאים בני הבית ובמקום להניח על השולחן הוא מניח על החלון). אם מדליק במרפסת בצד הדלת היוצאת למרפסת – מותר. במקרה כזה כאשר יש מזוזה ביציאה למרפסת – ידליק בצד שמאל, וכאשר אין שם מזוזה ידליק בצד ימין של היוצא למרפסת.

3. ברור שלא. במסיבה אין מדליקים בברכה, ויש המקילים אם מתפללים שם תפילת ערבית.

4. אינני רוצה להכניס ראשי בין הרים גדולים. אתה יכול לתת לבנך להדליק חנוכיה אחרת. לספרדים בלי ברכה ולאשכנזים – יכול הבן לברך. בכל מקרה יש להניח אותה במקום אחר.

סיכום – יש לקיים קודם כל את ההלכה גם לגבי מקום ההדלקה וגם לגבי זמנה וגם לגבי הברכות. הידורי מצווה כמו פרסום הנס הם רק בתוספת להלכה ולא במקומה.

סעודות מצווה בחנוכה

מדוע אין סעודת מצווה בחנוכה כמו בפורים?          אם יש אז למה?

תשובה

שלום לך

בפורים רצו להשמיד את הגוף ולכן מצוה לחזק אותו. ובנוסף כל האירועים במגילה היו סביב אוכל לכן הסעודה היא סעודת מצווה וחובה גדולה, ואף לצורך כך נותנים מתנות לאביונים ושולחים משלוחי מנות לחברים.

בחנוכה רצו לדכא אותנו ברוחנו ולכן התשובה היא רוחנית: הוספה בלימוד תורה. היונים לא גזרו על הגוף ואפילו להיפך. הם רצו לפתח את תרבות הגוף גם בעם ישראל ובירושלים, ולכן אין ענין להרבות בצרכי הגוף וממילא הסעודות אינן סעודות מצווה מצד עצמן.

בברכת חנוכה שמח בתוספת תורה ואורה, דוד לוי

נר חנוכה שדלק ללילה הבא

שלום וחנוכה שמח לכבוד הרב,

מה עושים אם בנר היה כ"כ הרבה שמן עד שהמשיך לדלוק גם לתוך הלילה הבא? האם מדליקים נרות חדשים כפי מספר היום ומתעלמים מהנר של אתמול או שמתחשבים גם בו ? והאם הוא מעכב את הברכה על הנרות שהרי כבר דלוק נר חנוכה אחד?

תשובה

שלום לך ותזכה למצוות,

ראשית אני שמח לקרוא שיש עוד מי ששם שמן ביד רחבה לפרסם את הנס בזמן רב.

חובה להדליק נר חנוכה לפרסום הנס שנעשה במנורה בבבית המקדש. שם כתוב שנר שדלק – כיבו אותו והדליקו שוב. גם בהלכה, בתשובות הפוסקים, מוזכר הידור (אינני בטוח שבימינו הוא עדיין יחשב להידור) לשוב ולהדליק בכל יום בפתילה בה הדלקנו ביום הקודם.

לכן הדרך הנכונה היא לכבות את הנר, ולהדליק אותו שוב ביחד עם הנרות של היום החדש.

בברכת חג אורים מאיר דוד לוי

ברכות על נרות חנוכה לפני החג,

שלום וברכה,

האם כאשר מדליקים ומברכים על נרות חנוכה במסיבת חנוכה בבית ספר (עוד טרם הגיע החג)אין בכך משום ברכה לבטלה? הנושא מעט דחוף. תודה רבה ושבת שלום.

תשובה

שלום לך, לפני תחילת חג חנוכה ( בד"כ בשעה 16:00) אין לברך על נרות חנוכה. אין להדליק נרות חנוכה כלל. וכמובן אין לענות אמן על ברכה זו. רצוי, אם ניתן בלי לעורר תשומת לב, לצאת בזמן הדלקת נרות אלו.

ההלכה והמצוות הם דבר מדויק עם זמנים –  מי שמדליק נרות חנוכה כמה ימים לפני כן דומה, חלילה, למי שחושב שיום ראשון הוא תחליף לשבת ובכך אינו מעיד על בריאת העולם.

בברכת חג חנוכה שמח, דוד לוי

חנוכה במושב (הדלקת נרות ותפילת ערבית)

לרב שלום, אצלנו במושב מתקיימת תפילת ערבית כל יום בשעה 20:30. האם אין בעיה שאדליק נרות חנוכה בזמנם לפני שהתפללתי ערבית?

תשובה

שלום לך, ברור שאין בעיה. זמן הדלקת נרות חנוכה הוא בשעה 17:00 (ולשיטה שניה בשעה 16:40) וכל מי שמדליק לאחר זמן זה צריך להקדים ככל שניתן.

אין שום חיוב להתפלל ערבית לפני הדלקת נרות חנוכה וכל הסוגיא מה קודם הוא לאדם שבאופן קבוע בכל ימות השנה מקפיד להתפלל ערבית בשעה 17:00 . רק לאדם כזה יש התנגשות בין שתי המצוות ולכן, לפי הכלל של 'תדיר קודם', אדם זה מתפלל ערבית לפני הדלקת הנרות. אצלכם אין הזמנים מתנגשים והדלקת הנרות ותפילת ערבית  הם בזמנים שונים – זה בסדר גמור.

לסיכום – מי שאינו מקפיד בכל השנה להתפלל בדיוק בצאת הכוכבים – אין לו להקפיד על כך בחנוכה, אלא אם יש לו חשש רציני שלא ימצא מנין או שישכח.

חנוכה שמח דוד לוי

מי ידליק את נר החנוכה ? (האמא או הילד)

שלום כבוד הרב., אני בחור יתום. השאלה מי יותר כדאי שידליק נר חנוכה – האם, שאשתו כגופו, או הבן (אני) שמעל גיל 13?            תודה רבה וחג שמח!

תשובה

שלום לך, אני משתתף בצערך.

לבירור ההלכה – חובת נר חנוכה היא על בעלי הבית בשווה דהיינו אבא ואמא. אם אחד מהם אינו בבית  במקרה, או בקביעות, ברור שהשני צריך להדליק נר חנוכה. לכן ברור שחובת הדלקת נר חנוכה היא על אמך. אתה סמוך על שולחנה ויוצא ידי חובה בהדלקה שלה.

בברכת חנוכה שמח דוד לוי

מי ידליק את נר החנוכה ? (הבעל או אשתו)

שלום, אשתי מאוד רוצה להדליק בעצמה ולברך על נרות החנוכה? האם זה אפשרי שהיא תדליק ואני אצא ידי חובה בהדלקתה?

תשובה

שלום לך

אפשר. המצווה היא על הבית ולכן או האיש או האשה רשאים להדליק. מסיבות מובנות התקבל הנוהג שהאשה מדליקה נרות שבת שזה האור בבית והאיש מדליק את החנוכיה שהיא בחוץ, או מאירה כלפי חוץ. ניתן להתחלף וניתן גם שאחד ידליק בשני המקרים (שבת וחנוכה).

חג אורות שמח דוד לוי

באיזה שמן יש להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת ?


הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת הוא מנהג ותיקין  וכמה טעמים למנהג, ומכל מקום הוא גם זכר למנורה שבמקדש ולכן ראוי להניחה בכותל דרום.
בשו"ע  כתוב "כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה", וכוונתו שלעומת נר שבת, בו אסורים שמנים ופתילות שאינם נעימים או בוערים היטב – אלו מותרים בחנוכה כיון שאין בעיה חשש שאדם יכבה או ידליק את נר חנוכה  מסיבות של איכות הבעירה. לכן גם בשבת חנוכה כל השמנים כשרים  להדלקת נרות החנוכה. הרמ"א מוסיף לדבריו ש"שמן זית מצווה מן המובחר" ומסביר ה'משנה ברורה'  ששמן עדיף משעווה כיון שהנס היה בשמן. מוסיף ה'משנה ברורה'  ומבאר ששמן שמאוס שאינו ראוי לאכילה  – אסור לנר חנוכה. דבריו מודגשים יותר לגבי הדלקה בבית הכנסת. בסימן קנד – בהלכות בית הכנסת אוסר השו"ע  להדליק שם  בשמן מאוס. והמשנה ברורה שם  מסביר שהאיסור הוא בגלל שכל הדלקת נרות בבית הכנסת דומה לקרבן, ובקורבן נאמר "הקריבהו נא לפחתך"  שמשמעו שצריך להיות מכובד וראוי להגשה ולאכילה. בהמשך דבריו  הוא כותב שאסור להדליק בשמן כזה כל נר של מצווה כמו נר שבת וחנוכה, גם בבית. לפיכך אין להדליק נר חנוכה בשמן שאינו ראוי למאכל ובודאי לא את הנרות שבבית הכנסת.

אנו חוגגים את חג החנוכה לזכר הנצחון על היוונים, ועושים זאת דווקא בהדלקת נרות זכר לנס שנעשה בבית המקדש כאשר בני חשמונאי נכנסו ולא מצאו אלא פך שמן טהור אחד, שאיפשר להם להדר במצווה ולהדליק בשמן טהור .לפיכך עלינו להודות ולהלל לקב"ה ולהקפיד להדליק בשמן זית מהודר. בין השמנים הראויים למאכל יש דרגות בהידור:

1. שמן שגדל בארץ ישראל – היום שהארץ נותנת פריה לעם ישראל החוזר לארצו  ישנה אפשרות להשתמש בשמן מעצי זית הגדלים בארץ ישראל.

2. שמן שגדל ע"י יהודים בארץ ישראל – הינו עדיף ומובחר יותר. בשמן זה קיימו כבר מצוות התלויות בארץ, הפרישו תרומות ומעשרות ויש ענין להשתמש בחפץ בו נעשתה מצווה אחת למצווה נוספת.

3. שמן שכל מלאכתו נעשית בידי יהודים – כולל עצירת השמן ושאר העבודות בו.

סיכום: אין להדליק נרות חנוכה משמן שאינו למאכל ובודאי שלא בבית הכנסת. יש לכל אחד, ובפרט לבית הכנסת, להשתדל לקנות לחנוכה שמן זית שגדל בכרם זיתים של יהודים בארץ ישראל ונמסק ונכבש ע"י יהודים.

חנוכה שמח ומאיר

דוד לוי

רב הישוב