הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת הוא מנהג ותיקין וכמה טעמים למנהג, ומכל מקום הוא גם זכר למנורה שבמקדש ולכן ראוי להניחה בכותל דרום.
בשו"ע כתוב "כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה", וכוונתו שלעומת נר שבת, בו אסורים שמנים ופתילות שאינם נעימים או בוערים היטב – אלו מותרים בחנוכה כיון שאין בעיה חשש שאדם יכבה או ידליק את נר חנוכה מסיבות של איכות הבעירה. לכן גם בשבת חנוכה כל השמנים כשרים להדלקת נרות החנוכה. הרמ"א מוסיף לדבריו ש"שמן זית מצווה מן המובחר" ומסביר ה'משנה ברורה' ששמן עדיף משעווה כיון שהנס היה בשמן. מוסיף ה'משנה ברורה' ומבאר ששמן שמאוס שאינו ראוי לאכילה – אסור לנר חנוכה. דבריו מודגשים יותר לגבי הדלקה בבית הכנסת. בסימן קנד – בהלכות בית הכנסת אוסר השו"ע להדליק שם בשמן מאוס. והמשנה ברורה שם מסביר שהאיסור הוא בגלל שכל הדלקת נרות בבית הכנסת דומה לקרבן, ובקורבן נאמר "הקריבהו נא לפחתך" שמשמעו שצריך להיות מכובד וראוי להגשה ולאכילה. בהמשך דבריו הוא כותב שאסור להדליק בשמן כזה כל נר של מצווה כמו נר שבת וחנוכה, גם בבית. לפיכך אין להדליק נר חנוכה בשמן שאינו ראוי למאכל ובודאי לא את הנרות שבבית הכנסת.
אנו חוגגים את חג החנוכה לזכר הנצחון על היוונים, ועושים זאת דווקא בהדלקת נרות זכר לנס שנעשה בבית המקדש כאשר בני חשמונאי נכנסו ולא מצאו אלא פך שמן טהור אחד, שאיפשר להם להדר במצווה ולהדליק בשמן טהור .לפיכך עלינו להודות ולהלל לקב"ה ולהקפיד להדליק בשמן זית מהודר. בין השמנים הראויים למאכל יש דרגות בהידור:
1. שמן שגדל בארץ ישראל – היום שהארץ נותנת פריה לעם ישראל החוזר לארצו ישנה אפשרות להשתמש בשמן מעצי זית הגדלים בארץ ישראל.
2. שמן שגדל ע"י יהודים בארץ ישראל – הינו עדיף ומובחר יותר. בשמן זה קיימו כבר מצוות התלויות בארץ, הפרישו תרומות ומעשרות ויש ענין להשתמש בחפץ בו נעשתה מצווה אחת למצווה נוספת.
3. שמן שכל מלאכתו נעשית בידי יהודים – כולל עצירת השמן ושאר העבודות בו.
סיכום: אין להדליק נרות חנוכה משמן שאינו למאכל ובודאי שלא בבית הכנסת. יש לכל אחד, ובפרט לבית הכנסת, להשתדל לקנות לחנוכה שמן זית שגדל בכרם זיתים של יהודים בארץ ישראל ונמסק ונכבש ע"י יהודים.
חנוכה שמח ומאיר
דוד לוי
רב הישוב