בשבוע הבא עלינו לטובה אנו נדרשים לשוב ולבחור נציגים לכנסת, וכבר אמר הרב קוק זצ"ל שבמצב בו אין מלך מבית דוד חוזר השלטון אל העם, ובלשוננו אל הכנסת.

לבקשת רבים מעט הדרכה במבוך העומד לפנינו –

• אנו אוהבים כל אחד ואחד מישראל – בניו של הקב"ה. אין אהבה זו פירושה אהבת כל אחד ממעשיהם[1].
• בהצבעה בבחירות לכנסת כל אחד מאתנו הוא בבחינת דיין. כך עלינו להרגיש ולהתייחס לחובה להחליט ולבחור מי יהיה בהנהגת המדינה.

א. לדיין חובה לדון ואין לו להשתמט מכך. בכל מקרה בו בא דין לפניו, כך גם כאן כל אחד חייב להכריע ולבחור ואין לאף אחד פטור ממצוה זו[2].

ב. כל אחד צריך לברר ולהכריע כדעתו. כשם שבבית הדין דעתו של הדיין ה'קטן' נשמעת ונחשבת במנין הדיינים ואסור לו לשנות את דעתו מפני גדולים ממנו[3].

ג. לא ראוי לדיין לומר 'איני יודע'.

• כיצד להחליט: עיקר מטרתנו בחיים צריכה להיות קידוש שם שמיים, גם כאן אין שלמות ואין אנו מזדהים באופן מוחלט[4] עם אף אחד אלא בוחרים במפלגה הקרובה ביותר לדעותינו, מפלגה שתוכל להרבות הופעת מלכות ה' בכל ארץ ישראל, מפלגה שאנו חושבים שמסוגלת לפעול כך באופן המיטבי.
• מתי להצביע. ראוי להצביע מוקדם ככל שניתן. המהדרין יתפללו במנין הנץ ויצביעו לאחריו, והמתפללים מאוחר ישתדלו להצביע לפני התפילה. בכל מקרה ראוי שלא לקבוע סעודת קבע לפני ההצבעה כמו שנוהגים לפני קיום כל מצוה.

[1] הרב קוק כותב על האומה – שאסור שאהבתנו לאומה תסמא את עינינו מלראות את מומיה.

[2] אומרים בשם החזו"א שבהצבעה למפלגה דתית יש גם משום קידוש השם שיראו כמה שלומי אמוני ישראל יש.

[3] אם יבטלו עצמם בפני גדול הדור הרי שאין ערך למספר הדיינים שהתורה קובעת בכל בית דין.

[4] ובוודאי שאין אנו 'מאמינים' בבני אדם אלא רק בקב"ה. יחד עם השאיפה למלכות שמים אנו מצווים לפעול בעולם הזה להגדלת הופעת מלכותו.