שאלות קצרות מרחבי הארץ – סוגיות חינוכיות בחודש אדר

מסיבה בפורים , הכנה לפורים

מסיבה בפורים

שלום רב,

הרב, פורים קרב ובא עלינו לטובה…

אני חוויתי כל חיי את החיים כחניך ומדריך בבני עקיבא(דתי לאומי).. לא הייתי יותר מידי עם בנות ולא עשיתי שטויות.. או דברים אסורים..(דיבור כמובן שהיה) ועכשיו בפורים (מצא"ש אחרי קריאת מגילה) כמה חבר'ה מהכיתה יוצאים למועדון בפורים.. קצת לשתות ולהנות.. הזמינו אותי.. זה מאוד מפתה. כל חיי הייתי בעולם הדת.. לא טעמתי משהו אחר.. אני כבר בן 18 ואני מרגיש שהיה לי פספוס כל שהוא שלא באמת טעמתי מזה להיות נער בן 18 … לצאת,לשתות,להנות.. זה מאוד קורץ כל היציאה הזאת.. מצד שני אני גם מעדיך להישאר פה עם החברים ובאמת להנות מפורים בלימוד וכו'… אני מאוד לא יודע מה להחליט..אני חייב להגיד שהעולם הזה של המסיבות וכל זה קצת מפחיד אותי..

תשובה

שלום לך

שאלתך הגיעה אלי אחרי פורים, ובכל זאת אכתוב לך כמה הארות בענין:

1. אם מסיבות אינו הדבר שאליו אתה מחנך את חניכך – הליכתך לשם מורידה את זכותך המוסרית להיות מדריך מעכשיו והלאה וגם מבטלת את כל הערך החינוכי של מה שעשית עד היום.

2. יש עוד הרבה דברים שלא עשית בחיים כמו לרוץ כמו צבי, או להתאמץ כמו נמלה, או לנבוח כמו כלב – מדוע קורץ לך דווקא דברים אלו ולא תכונות אחרות של בעלי חיים ?

3. פורים הוא יום קדוש – קודש הקודשים, זכור שביום זה עליך להתעלות יותר מאשר ביום כיפור.

אם אתה רוצה לחטוא וללכת אחרי תאוותיך – לפחות אל תשייך זאת לפורים.

4. מעשה גרוע נחרט בנשמה ולא ניתן למחקו. אחרי נפילה אחת אתה הופך להיות 'נייר מחוק' לכל ימי חייך. לא הייתי רוצה שבתי תתחתן עם מי שנפל פעם אחת  בחייו בריקוד מעורב.

בברכה ובהצלחה דוד לוי

הכנה לפורים

שלום לכבוד הרב.

אני לומדת באולפנא דתית. לפני כמה שנים החל מנהג של האולפנא, שכמו שעושים הכנה ליום הכיפורים- "סליחות", כך גם עשו נוסח של "שמחות" שזה הכנה לפורים בדיוק כמו סליחות. דבר זה הוא בשבוע שחל בו פורים.

הייתה לי הסתייגות מסוימת, שכן, לא חז"ל הם שקבעו שעושים זאת ואף לא קבעו את הנוסח. הנוסח כולל "עלינו לשבח" ("אין עוד") עד לאמצעו, ולאחר מכן כמה מזמורים של תהילים,קטעים קצרים שנראה לי לקוחים מהתפילה ובסוף – ההמשך של "עלינו לשבח". בפעם הראשונה יצאתי מהתפילה ולא אמרתי איתם, כי לא הייתי בטוחה שזה נכון, ובפעם השנייה לא נכנסתי והתפללתי לבד. אשמח מאוד אם כבוד הרב יגיד לי מה עלי לעשות בשנים הבאות, והאם זה מותר.

תשובה

שלום לך

באולפנא פוסקים הלכה אך ורק לפי ראש האולפנא גם אם כל הרבנים בעולם יאמרו אחרת ממנו – באולפנא חובה לנהוג לפי הדרכתו[1] וחובה לשאול אך ורק אותו. הפניית שאלה לרב אחר בעניני הסדרים באולפנא עלולה להכשיל אותו – אם יענה.

אם אינך בטוחה שהדברים הם על דעתו – לכי ותשאלי אותו בנימוס ובעדינות כפי שתלמיד שואל את רבו (מפורש בשולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד רבו).

הערות נוספות –

1. לצאת מהתפילה הוא איסור חמור הרבה יותר מאשר להתפלל תפילה שאינה נכונה וכד'. העונש והקללה הרובצת על מי שיוצא בנסיבות כאלו גדולים מאד[2].

אני בטוח שתחזירי בתשובה גם מהיציאה שלך וגם מאי הכניסה לתפילה שיש בהם גם חטאים של גאווה ויוהרה וגם חטא גדול בין אדם למקום.

אם תכיר בחטאך ובחומרתו, תתחרטי ותחזרי בתשובה – יום הכיפורים יכפר על כך[3], בתנאי שאין החברות יודעות על כך.

אם החברות או אחרים ידעו מכך – יום הכיפורים אינו מכפר על כך וצריכה כפרה נוספת[4].

2. מתוך מה שאת כותבת – אני חושב שזה מנהג טוב ודרך טובה להבין ולהעמיק במשמעות התפילה, להחיות אותה. כך נתרגל שהתפילה אינה מקובעת בנוסח קבוע ומשתנה מיום ליום ומתפילה לתפילה ובודאי שונה מחודש לחודש.

בברכה ובשמחה תמיד דוד לוי

[1] לראש האולפנה מעמד הלכתי מחייב של 'מרא דאתרא' – רב המקום.

[2] עיין מסכת ברכות דף ח

[3] יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום שאין בהם חילול השם.

[4] כיון שחטא זה אולי כולל בתוכו חילול ה' ואולי גם בין אדם לחברו – כלפי ראש האולפנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *