תחילת חודש חשון
בימים אלו אנו משנים את תפילתנו ועוברים מברכת הטל לימי הגשמים.
ארבעה הבדלים בולטים בין הטל לגשם:
- הטל יורד בשווה לכל מקום.
- כולם שמחים ברדת הטל. (עוברי דרכים בד"כ אינם שמחים ברדת הגשם).
- הטל יורד בעדינות ואילו הגשם יורד בעוז.
- הטל יורד בכל ימות השנה.
מסיבות אלו המזכיר מוריד הטל במשך כל השנה אינו צריך לחזור על תפילתו גם אם לא הזכיר מוריד הגשם.ואילו המזכיר מוריד הגשם בימות הקיץ חוזר על תפילתו.
הגשם שיורד, בד"כ אין ברכתו מידית. יש אנשים השמחים לבוא הזרם השוטף את העולם ומשאיר אחריו עולם נקי יותר, ויש אנשים שבזמן ירידת הגשמים רטוב וקר להם, מתכנסים בבתיהם ומעדיפים שהגשם לא ירד, או לפחות שלא להרגישו. עיקר ברכתו של הגשם ניכרת לאחר זמן. קודם ניכרת הברכה במאגרי המים ובבורות שהתמלאו ממנו, ורק בשלב מאוחר יותר, לאחר מספר ימים מוריקה הקרקע בעשבים הנאים למראה, ואילו עיקר ברכתו של הגשם מופיעה אחרי כמה חודשים כאשר הפירות מבשילים והתבואה ממלאת את השדות.
גם התורה נמשלה לגשם, כשם שהגשם נותן חיים לעולם בהיבט החומרי, כך התורה נותנת חיים לעולם בהיבט הרוחני.
גם בלימוד התורה יש הנאה מעצם הלימוד, אולם עיקר הברכה מגיעה בהמשך, בקיבוץ הלימוד, כאשר רואים כיצד המאגר מתמלא, ובעיקר לאחר זמן רב. רק אז העצים פורחים והפירות בשלים, אז ניכרת ביותר הברכה שבלימוד התורה.
נמשיך את תנופת הלימוד בישוב, נגביר עוז ונשתדל ללמוד כמה שיותר.
נשב ונלמד, גם אם לא הכל ברור ומובן; מתוך ידיעה שכשם שהמטר חודר לקרקע, ומצמיח פירות לאחר זמן, גם גם לימודנו נקלט בנפשנו ומניב פירות בעתיד.
שנת גשמי ברכה לכולנו.
