אחדות בימי בין המצרים – כולנו בלב אחד

בימים אלו אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש. בית המקדש חרב על שנאת חינם.

בתפילת מנחה בשבת אנו אומרים: "אתה אחד, ושמך אחד, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".

מהי אחדות? מה משמעותה לגבינו?

אחדות היא נקודת מבט ותחושה שהדבר הוא בבחינת חטיבה אחת.

אין הכוונה טשטוש החלקים השונים ותפקידו המיוחד של כל אחד מהם, אלא ראיית הכוחות כולם כחלק של עניין כולל. אחת הדוגמאות לאחדות בעולם הטבע הוא גוף האדם, לא יעלה על הדעת שאחד מאברי האדם יילחם במשנהו, למרות שבודאי הם שונים זה מזה. לכל אחד תפקיד ותכונות משלו.

אם נקיש מהגוף לציבור נבין בנקל שיהודי המחלל את השבת בכל מקום שהוא פוגם הוא בכל עם ישראל. חילול שבת אחד כמוהו כפגיעה באחד האברים, כשהכאב מתפשט בכל הגוף, כך עלינו להרגיש. אחריות וערבות הדדית למעשיו של כל יהודי.

כן גם בכל ענין אחר הקשור לעם ישראל. אם עם ישראל נאבק על ארצו הרי מאבק זה הוא ענין של כל עם ישראל, ולא רק של אותם אחדים אליהם נוגע הענין, כשם שהכשת הנחש אינה עניינה של הרגל בלבד. עלינו להתאחד ולחוש כל אחד את הקשר הזה לכל אחד מישראל, ומתוך רגש השייכות הזה נהיה זכאים לראות מושיעים בהר-ציון.

בימים אלו נגביר את הרגשת האחדות ביננו, הרגשה בלב מתוך ידיעה שאנו שונים ומשלימים. כך בריבוי אהבה מתוך הכרות השונה ואכפתיות ממנו, נבנה את חורבות ירושלים ואת בית המקדש במהרה בימינו.

דוד לוי

רב הישוב