לקראת יום העצמאות: דברים שנאמרו בטקס ביישוב בתשע"ז

מועדים לשמחה לגאולה שלימה

בבואנו לברך את הישוב נברר את תפקידו ומתוך כך נברך אותו

מה תפקיד מדינת ישראל בעולם (באנושות)

מהו השלב הראשון בגאולה

מהו קרה לפני 50 שנה  

מה החלק שלנו כאן באבני חפץ

מה תפקיד מדינת ישראל בעולם (באנושות)

מדינת ישראל היא הכיוון המוסרי של העולם כולו.

הקב"ה בחר בעם ישראל והטיל עליו, כעם, להיות המצפן המוסרי ולהוביל את העולם בענין זה.

הרב זצ"ל מבטא זאת בביטוי קצר וקולע –

"יציאת ישראל ממצרים, תישאר לעד האביב של כל העולם כלו"

שם ההתחלה, שצריכה להשתכלל ולהבנות במדינה ישראל, שאנו חלק ממנה.

מהו השלב הראשון בגאולה

בתחילה הקמנו מדינה – בנין הגוף.

אבל כבר מהתחלה לא היתה זו מדינה ככל הגויים.

המדינה הוקמה כגור אריה המתעורר מתרדמתו.

לפני 50 שנה 

לפני 50 שנה, בשחרור ירושלים ולב הארץ – עלינו מדרגה.

כבר לא רק בנין הארץ אלא חובת נתינת תוכן רוחני לבנין זה.

סימן שחרור ירושלים היה שהתחילה תקופה חדשה – בנין הקומה השניה.

בחזונות יחזקאל על ימינו מופיעות שתי קומות:

1. בנין הגוף.

2. יציקת הרוח לתוכו.

כעת הוא השלב ליצוק רוח בבניה של הארץ, להביא אותה למקום של מוסר וצדק אלוקי.

מקום בו יתקיים 'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים'

מקום ממנו ילמדו אומות העולם מהו מוסר ומהו צדק.

מה החלק שלנו כאן באבני חפץ בעקבות זה

לפני יותר מ 27 שנה הקמנו כאן את אבני חפץ – ישוב תורני שאין רבים כמותו.

ישוב תורני הוא כזה שהתורה היא במרכז חייו, ואין כוונתי לריבוי לימוד התורה המבורך – בזה יש ישובים רבים, אלא כוונתי שהחיים הציבוריים והעשיה הציבורית כמו בניה ופיתוח – רוצים שהם יהיו על פי התורה.

בנין הקומה השניה מוטל עלינו!!!

לבנות את הארץ בקדושה ובטהרה, בלי כחל ושרק, בלי חיפוש הקלות בהלכה ולא בשיקולי 'מה יאמרו ?' ו'כיצד זה יראה ?' או 'כיצד נשווק ובמה נעטוף את דברינו.

חג העצמאות אינו רק יום הודאה אלא בעיקר שאיבת כוחות להתגבר ולממש את תפקידנו בעם ובעולם ביתר שאת וביתר עוז.

אני מברך את אבני חפץ שנמשיך נגביר ונממש את ייעודינו ותפקידנו

חג עצמאות שמח ומרומם

מועדים לשמחה לגאולה שלימה 

ימי הגאולה: מליל הסדר לימי העצמאות

נדגים זאת ע"י התבוננות בליל הסדר ובהגדה של פסח שהתקבלה במשך הדורות ומשמשת כבר אלפי שנים כבסיס לסיפור ביציאת מצרים:

עיקר סיפור יציאת מצרים מתחיל, בסדר ההגדה, אחרי שהבן שואל את אביו.

במשנה מופיעים אחר שאלות הבן דברי רבן גמליאל "כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו". מסדרי ההגדה הוסיפו לפני כן שלש פסקאות :

            "עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלוקינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה. …"

"מעשה ברבי אליעזר … שהיו מסובין בבני ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית."

"אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא, שנאמר: למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. "ימי חייך" – הימים, "כל ימי חייך" – הלילות. וחכמים אומרים: " ימי חייך" – העולם הזה, "כל ימי חייך" – להביא לימות המשיח".

הפסקא הראשונה אכן עונה לשאלות הבן ומספרות ביציאת מצרים, אבל שתי הפסקאות שאחר  כן אינן עוסקות ביציאת מצרים.

מעשה ברבי אליעזר' אינה עונה לשאלות הבן אלא מתארת תיאור הסתורי תמוה על מפגש גדולי הדור בבני ברק וישיבתם שם בליל הסדר במקום חשוך ובנפרד מתלמידיהם.

'אמר רבי אלעזר בן עזריה' אינה עוסקת כלל בסיפור יציאת מצרים אלא בהזכרת יציאת מצרים. זו סוגיה הלכתית ממסכת ברכות ממנו לומדים על חובה מהתורה להזכיר את יציאת מצרים גם בלילות. חובה אותה אנו מקיימים בכל יום בקריאת פרשת ציצית שבקריאת שמע. מופיע שם  גם דעתם של חכמים לגבי הזכרת יציאת מצרים לעתיד לבוא.

מדוע הוסיפו חכמים שתי פרשיות אלו להגדה של פסח ?

נראה לומר שהכוונה, מיד בתחילת סיפור יציאת מצרים, בקיום מצוות 'והגדת לבנך', להרגיש שהדברים נוגעים לא רק לעבר אלא גם לנו היושבים בליל הסדר ומספרים וגם לעתיד לבוא.

פרשת מעשה ברבי אלעזר מתארת לנו כינוס מוסווה של חכמי הדור העוסק בגאולה בימיהם, בתכנונה ובקידומה.

דברי רבי אלעזר בן עזריה ובן זומא עוסקים בגאולה עתידית – להביא לימות המשיח.

כך בסדר ההגדה שאנו אומרים בליל הסדר, וכך עלינו לנהוג בכל חגי הגאולה העוברים עלינו – לאגור כוחות ולעסוק בתכנון ההתקדמות בימינו, מתוך צפיה והכנה לעתיד  – לימות המשיח.

מועדים לשמחה לגאולה שלימה

דוד לוי

רב הישוב

שאלות מרחבי הארץ 14 – יום העצמאות

יום העצמאות בספירת העומר

שלום כבוד הרב,

אם ישנה גמרא האומרת בפירוש שרק סנהדרין יכולים לשנות את גזירות חכמים, איך ייתכן שיום העצמאות נחגג בשמחה גדולה בעיצומם של ימי ספירת העומר, שאת האבלות בימים אלה קבעו חכמים? מהיכן ההיתר? אני מבינה את גודל הנס ואת גודל השמחה אבל איך אפשר לקבוע בתוך ימי האבל יום חג אם חכמים גזרו אחרת? ולמה אי אפשר לדחות את השמחה על הקמת המדינה ועל הנס הגדול שנעשה לנו לאחר ספירת העומר?

תודה רבה מראש, מועדים לשמחה!

תשובה

שלום לך

החובה להודות ולומר הלל על הנס היא מהתורה או מתקנת נביאים וקודמת בחשיבותה (וגם בזמנה) לגזירת החורבן.

לכן חובה זו דוחה את מנהגי האבלות להם כח רק מדין 'מנהג'.

ההלל הגדול ביום העצמאות הוא גם על הנצחון מאויבנו שאלמלא היתה מוקמת המדינה ספק אם היה קורה. לכן (ומסיבות נוספות) הוא נקבע ביום הקמת המדינה.

לדעות מסוימות מתקופת ה'גאונים' – מותם של תלמידי רבי עקיבא היה במלחמה כנגד הרומאים. לדעה זו יום העצמאות הוא המשך ישיר של פעולתם. הם נלחמו וזכו בעצמאות ישראל שנמשכה מספר שנים, ואנו ממשיכי דרכם ותפקידם, זכינו בעצמאות של שישים ושתים שנה, כן ירבו. לפי זה מתאים ביותר שהקב"ה שלח לנו את עצמאות המדינה ואת שחרור ירושלים דוקא בימים אלו בהם מתו תלמידי רבי עקיבא הלוחמים ברומאים.

בברכה דוד לוי

הערות נוספות:

1. לא צריך סנהדרין אלא בית דין גדול בחכמה ובמנין, גם זה לא נדרש לכל גזירה.

2. מנהגי אבלות בספירת העומר אינם גזירה אלא מנהגים מאוחרים של חלק מקהילות ישראל ובודאי לא נקבעו לא ע"י הסנהדרין ולא ע"י בתי דין של כל ישראל.

3. שאלתך מנוסחת בחוסר כבוד כלפי הרבנים הראשיים לישראל ומועצת הרבנות הראשית שקבעו זאת. כל ענין אבלות ספירת העומר היא על חוסר כבוד בתלמידי חכמים ולכן עיקר התיקון הוא על ידי יותר כבוד לתלמידי חכמים (בדגש על אלו שאינם מ'החוג שלך') וזה בודאי קודם לכל מנהג אבלות אחר.

תספורת ביום העצמאות

אני מעוניין להסתפר לכבוד ערב יום העצמאות ביום שני,

הבעיה שהמספרה נסגרת בשעה 18-19 שזה לפני שקיעה,

האם מותר לי להסתפר למרות שעדיין יום?

תשובה

לכבוד שבת מסתפרים בערב שבת ולכבוד יום העצמאות מסתפרים בערב יום העצמאות.

לכן הדרך הנכונה היא להסתפר ביום שני אחרי הצהרים.

מועדים לשמחה לגאולה שלימה דוד לוי

'חיוב' לאבל ביום העצמאות

שלום לכבוד הרב,

האם אבל אשכנזי בשנה ראשונה על אביו ביום העצמאות עובר לפני התיבה?

כמו כן מה הדין לגבי אמירת הלל לאבל שכזה?

והאם אבל כזה רשאי לחגוג בערב יום העצמאות ולמחרתו עם כל המשפחה?

תשובה

ברכת ה' עליך – תנוחמו מן השמים

1. ראוי שלא יעבור לפני התיבה, לפחות לא בתפילת שחרית וערבית.

2. יאמר הלל בברכה כמו בחנוכה.

3. יחגוג כרגיל.

בבנין ציון וירושלים ובתפארת מדינת ישראל תנוחמו

דוד לוי

שירים בעצמאות

שלום לכבוד הרב,

רציתי בקשה לשאול אם אני לא שומעת שירים בימי ספירת העומר מותר לי מחר בערב (ערב יום העצמאות) ויום חמישי שזה יום העצמאות ללכת ליהנות, לבלות, ללכת להופעות של זמרים?

תשובה

מצוה ויום עצמאות שמח

דוד לוי

יום הזכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה נועד להדגיש את הגבורה בחיי היהודים תחת שלטון הצורר. גבורה שבאה לידי ביטוי הן במאבק והן בהמשך הקיום בכלל, והקיום היהודי בפרט.

יום זה נקבע בקשר מסוים למרד גטו ורשה. מתכנני המרד, מתוך התנועות החלוציות השונות, בחרו בכוונה להתחיל את המרד בליל הסדר. גם אלו מביניהם שהיו רחוקים מקיום מצוות, הבינו היטב את המשמעות של ליל הסדר – לילה מיוחד לגאולה, כדברי חכמים 'בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל'. לכן יד ה' היתה שיום הזכרון הזה נקבע שבוע לפני יום הזכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות.

העצמאות, הגאולה מבקיעה מתוך החושך כדברי הנביא "העם ההולכים בחושך ראו אור גדול, יושבי בארץ צלמות אור נגה עליהם" (ישעיה ט ו).

בימינו, בחמישים השנים האחרונות, נקראים אנו להביא אור גדול למדינת ישראל – אור התורה והמצוה, לכן אני רוצה להעלות היום על נס את הגבורה מהסוג האחר – גבורת קיום המצוות.

לאחרונה הלך מאתנו, בשיבה טובה, בגיל 96, שמואל שטרנברג ז"ל, אביהם של אנשי עשיה וחינוך ידועים ודגולים בחברתנו. בימיו האחרונים, בדקות בהם היה צלול, ביקש שיניחו לו תפילין. משהציעו לו לטעום דבר מה לפני כן – עמד על דעתו, שלמרות מצבו, קודם כל עליו להניח תפילין ואח"כ יוכל לאכול.

מאין שאב כוחות להקפדה זו ?

את שמואל תפסה מלחמת העולם בפולין כשהיה בן חמש עשרה. הוא ברח מזרחה והגיע רק עם אביו לסיביר – ארץ בה שורר קור עז ומגיע ל 50 מעלות מתחת לאפס. בחורף שורר שם חושך ברוב שעות היממה. למרות זאת שמואל הקפיד בכל יום, במשך ארבעת השנים ששהה שם, להניח תפילין בהיחבא. באותה חצי שעת אור הוא הצליח, מידי יום, להסתתר, להוציא את התפילין עליהם שמר בהיחבא, להניחם על אף הקור העז, לקפלם ולשוב לעבודה כאילו דבר לא קרה. מסירותו גדולה במיוחד כשלמרות כל הצרות, בידעו שכל משפחתו הושמדה, הוא ממשיך להקפיד לקיים דבר ה' – זו הלכה.

מסירות נפש זו על קיום מצוות מסבירה את הקשר העמוק שלו למצוות תפילין בערוב ימיו, ואת הזכות שצאצאיו, שלא יימנו מרוב, חיים כולם בארץ ישראל חיי תורה ומצוות.

ניקח אנו מעוצמתו, ומעוצמת יהודים רבים שכמותו, לקדש שם שמים בקיום תורה ומצוות בכל מחיר ובכל מצב.

דוד      לוי

רב הישוב