מכינה לחיים

מכינה לחיים

תחרות חיבורים נטע ישראל

כללי כתיבה לתחרות – תשפ"ד – ממון במלחמה

אורך: 4000 עד 6000 מילים. למען הוגנות הבדיקה לא נוכל לאשר מאמרים שיחרגו ממכסה זו.

חידוש: רמה החידוש והמקוריות תילקח בחשבון לצורך דירוג המאמר.

סגנון כתיבה: עברית עדכנית. סגנון קולח וקריא ילקח בחשבון בעת שיפוט העבודות.

ציטוטים: יש לצטט רק את הנדרש לצורך הטיעון, כדי לאפשר קריאה שוטפת.

מראה מקום: בהערת שוליים.

סיכום: יש לכתוב סיכום ברור בסוף המאמר.

מועד שליחת המאמרים

משלוח המאמר – בקובץ וורד (גודל פונט 12) אין לרשום את שם הכותב על גבי העבודה או בשם הקובץ

בקובץ נפרד יש לשלוח את שם המאמר שם הכותב כתובת מגורים טלפון שנת לידה ומהיכן שמעת על התחרות.

כתובת הדוא"ל למשלוח שני הקבצים: neta.israel23@gmail.com

התאריך האחרון למשלוח המאמרים:  א' תמוז תשפ"ד.

אישורי קבלה יישלחו בתחילת חודש תמוז. באחריות השולח לוודא שהמאמר אכן התקבל.

המערכת שומרת לעצמה את הזכות להדפיס ולפרסם כל מאמר שישלח במסגרת התחרות.

הפרסים יחולקו במהלך חורף תשפ"ה.

נשמח לענות לכל שאלה ולקבל הערות ותגובות בדוא"ל או בווטסאפ 0532206952

אבות ובנים

המעוניין לתרום את הלימוד באבות ובנים יכול לפנות באחת מהדרכים הבאות: לפנות אל הרב, או אל דניאל הר אבן, או במייל: ravhefetz@gmail.com

אבות ובנים מחדשים את הלימודים - יריד פרסים יתקיים לאחר שבועות

זמנים (שעון חורף)

אופי הלימוד

המפגש מיועד לבנים או בנות העולים לכיתות ג עד יג עם אבותיהם

⇐ לימוד אבות ובנים/בנות בשעון הקיץ
בימי שישי בשעה 17:00
בבית הכנסת הספרדי.

⇐ משך הלימוד המשותף כשעה

⇐ כל חברותא תלמד במה שליבה חפץ – ניתן להתייעץ איתי על כך

⇐ נשתדל לחלק דפים ללימוד מונחה למעונינים

⇐ בכל מפגש נחלק כרטיסים לילדים שיבואו עם אבותיהם

⇐ פעמיים בשנה ניתן להמיר את הכרטיסים בפרסים

⇐ ישנן שתי קבוצות כדי לאפשר לאב ללמוד עם כל ילד בנפרד.

⇐ בימי שישי אשתדל לבוא ולומר דברי סיכום בסוף הלימוד

 

פעילות העמותה

אנו מודים לתורמים שלנו

לתורמי מכינה לחיים השלום והברכה,

בעת האחרונה נושבות בארצנו רוחות המערערות את מבנה בית ישראל אשר מנסות ליטול מאיתנו את מה שקדוש ובסיסי, החל מהמשפחה היהודית ועד פגיעה באופיה היהודי של מדינת ישראל.

במצב כזה עלינו לחזק את בית המדרש, להיות אנשים ששורשינו מרובים ואפילו כל רוחות שבעולם נושבות, אינן עוקרות או מזיזות אותנו ממקומנו.

מגפת הקורונה אתגרה אותנו בלימוד תורה בכלל ולילדי ישראל בפרט. נרתמנו לאתגר והוספנו שיעורים לנוער באויר הפתוח ובקבוצות קטנות, לפי ההנחיות.

בהתקרב החופשה מבתי הספר החלטנו שגם השנה נמשיך בכל מפעלי הלימוד כמו בשנים הקודמות, לא חסכנו. היכן שנדרש גם הוספנו קבוצות לימוד לנוער ולילדי בית הספר היסודי.

 

לכל אלו נדרש תקציב גדול משנים עברו. בנוסף לכך, חלק מהתורמים נאלצו להקטין או להפסיק את תרומתם עקב מצב כלכלי קשה בעקבות המגיפה.

אם אין קמח אין תורה – תרומתכם הקבועה מסייעת להגשים את מטרותינו החינוכיות. כאן המקום לבשר שלפני מספר חודשים הוכרה המכינה ע"י רשות המיסים כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודה. התרומות למכינה מקנות לתורם זיכוי במס בשיעור 35% מגובה התרומה.

למכתב זה מצורפת הקבלה בגין תרומתכם הנדיבה.

לצורך הרחבת הפעילות נשמח אם תוכלו להגדיל את תרומותיכם למכינה.

אנו מאחלים לכם שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה עם כל בית ישראל

הרב     דוד לוי         דניאל הר אבן

ראש המכינה          ג  ז  ב  ר

פעילות העמותה בשנת תשפ"ב - תשפ"ג

  •  

    1. לימוד תורה קבוע בגן חובה – 4 בקרים בשבוע, ע"י אחד האברכים.
    2. בוקר לימוד לנשים – פעם בשבועיים.
    3. אבות ובנים – בכל שבוע בשתי קבוצות במשך כל השנה.
    4. מחיל אל חיל – לימוד בשתי קבוצות לילדי כיתות ז-יב בין מנחה ( של השעה 19:00) לתפילת ערבית בכל יום בתקופת חופשת הקיץ ע"י מלמדים קבועים. בשנת תשפ"ב אירגנו ללומדים טיול בזכרון יעקב.
    5. בית מדרש לנוער בימי חופשות בתי הספר (בחופש הגדול). מיועד לנוער המעונין ללמוד לפחות שעה בכל יום, בבוקר – אחרי תפילת שחרית. משנת תשפ"ב הלימוד בשתי קבוצות גילאים: בוגרי ז-ט, בוגרי י-יב.
    6. פעם בשבוע בימי ראשון בערב שיעור בעניני תפילה : גמרא מסכת ברכות עם עין איה ומשנה ברורה.

פעילות העמותה בשנת תש"פ - תשפ"א

  • 1. אבות ובנים – בכל שבוע בשתי קבוצות במשך כל השנה (בתקופת הקורונה בזום).

    2. בית מדרש לנוער בימי חופשות בתי הספר (בחופש הגדול). מיועד לנוער המעונין ללמוד שעה בכל יום.

    בקיץ תש"פ – מאיר בן דב למד בכל בוקר כשעה משנה ומדרשים.

    3. מתמידי מנחה וערבית – בקיץ תשפ ארגנו ל 6 קבוצות של ילדים (בנים / בנות א-ג / ד-ו) מדריכים שלמדו איתם בכל יום שיעור בין מנחה לערבית בכל קבוצה. הלימוד נמשך במשך כל החופש הגדול. בתרומה שלנו היה לימוד מקצועי וממוקד יותר.

    הלימוד בשש קבוצות כדי לאפשר גם לילדים הקטנים בשכונות רחוקות ליהנות מהפעילות.

    הפעילות לבנים בבתי הכנסת הספרדי והתימני ולבנות בבתי הכנסת האשכנזי ומשכן שלמה.

    4. פעם בשבוע בימי רביעי בערב שיעור בעניני תפילה : גמרא מסכת ברכות עם עין איה ומשנה ברורה.

    5. מחיל אל חיל – לילדי כיתות ז-יא בין מנחה לערבית בכל יום בתקופת חופשת הקיץ ע"י מלמדים קבועים. ללומדים ארגנו טיול עם באתר בשילה.

ניסן תש"פ – קורונה

בימים אלו ראוי להרבות בלימוד תורה ובפרט בתוך המשפחה.

מומלץ לקבוע לימוד קבוע בכל יום של הילדים עם אחד ההורים.

לעזר לכם מונחים על שולחני בבית הכנסת הספרדי חוברות ודפי לימוד. ניתן לקחת הביתה, בתום הלימוד בבית יש להחזיר אותם לארגז הנמצא שם כדי למנוע מאחרים ללמוד באותו הדף עד חלוף הזמן המתאים.

לימוד אבות ובנים לבנים ולבנות מכיתות ב ומעלה (עד 120)

ההורים וילדיהם מוזמנים ללימוד תורה משותף בבית.  יתקיים כל אחד בביתו. ילד שלמד עם אחד מהוריו בשעה הקבועה ייקח בהמשך 2 כרטיסים על כל שעת לימוד בזמן זה.

 {יום שישי בשעה 17:00 או ביום שבת בשעה 16:00}

* משך הלימוד המשותף כשעה.

* כל חברותא לומדת במה שליבה חפץ.

* למעוניינים יש דפים ללימוד מונחה (אל עמי בצפון, שערי ציון).

* על כל מפגש בשעה הקבועה יקבל כל ילד 2 כרטיסים.

* פעמיים בשנה ניתן להמיר את הכרטיסים בפרסים.

 

תוכנית נוספת הוי רץ למשנה – לימוד משניות בע"פ  לבנים ולבנות כיתות א עד יב

לימוד משניות בע"פ כל תלמיד ילמד בבית משניות שהוא בוחר. ניתן להעזר בהורים ודרך הטלפון גם בחברים. אחרי יום העצמאות יבחן עליהם ויקבל פרסים לפי ידיעותיו (כל אחד לפי גילו). הפרסים ינתנו לקראת חג מתן תורה.

לימוד     פורה     ומהנה

דוד          לוי

רב   הישוב

 

יריד פרסים יתקיים אי"ה בסוף חודש אייר

פעילות העמותה בשנת תשע"ט

הפעילות התורנית של העמותה בשנת תשע"ט

 

  1. אבות ובנים – בכל שבוע בשתי קבוצות במשך כל השנה.
  2. בית מדרש לנוער בימי חופשות בתי הספר (בחופש הגדול). מיועד לנוער המעונין ללמוד שעה בכל יום ואחרי כן שעתיים גמרא.

בקיץ תשע"ט – מאיר בן דב למד בכל בוקר כשעה משנה ומדרשים. כן איתי אביעד הנחה את לימוד הנוער בחברותות כשעתיים נוספות גמרא וסיימו מסכת.

  1. מתמידי מנחה וערבית – בקיץ תשעח ארגנו ל 6 קבוצות של ילדים (בנים / בנות א-ג / ד-ו) מדריכים שלמדו איתם בכל יום שיעור בין מנחה לערבית בכל קבוצה. הלימוד נמשך במשך כל החופש הגדול. בתרומה שלנו היה לימוד מקצועי וממוקד יותר.

הלימוד בשש קבוצות כדי לאפשר גם לילדים הקטנים בשכונות רחוקות להנות מהפעילות.

הפעילות לבנים בבתי הכנסת הספרדי והתימני ולבנות בבתי הכנסת האשכנזי ומשכן שלמה.

  1. פעם בשבוע בימי רביעי בערב שיעור בעניני תפילה : גמרא מסכת ברכות עם עין איה ומשנה ברורה.
  2. מחיל אל חיל – לילדי כיתות ז-יא בין מנחה לערבית בכל יום בתקופת שעות הקיץ ע"י מלמדים קבועים. ללומדים ארגנו טיול עם האבות.

פעילות העמותה בשנת תשע"ח

עיקרי הפעילות כפי שהוצגו באסיפת עמותה – קיץ

 

פעילות תורנית חינוכית

  1. אבות ובנים – בכל שבוע בשתי קבוצות במשך כל השנה.
  2. בית מדרש לנוער בימי חופשות בתי הספר (בחופש הגדול ובחופשת פסח). מיועד לנוער המעונין ללמוד בכל בוקר שעה עד שלוש שעות גמרא אמונה וכד. –

בקיץ תשע"ח – מאיר בן דב למד בכל יום כשעה עם הנוער וכן איתי אביעד למד בכל בוקר עם הנוער (ז-יב) כשעתיים נוספות בבית הכנסת המרכזי. בחופשת פסח לימד הרב דוד לוי הלכות קורבן פסח.

  1. מתמידי מנחה וערבית – בקיץ תשעז ארגנו ל 4 קבוצות של ילדים (בנים / בנות א-ג / ד-ו) מדריכים שלמדו איתם בכל יום שיעור בין מנחה לערבית בכל קבוצה. הלימוד נמשך במשך כל החופש הגדול. בתרומה שלנו היה לימוד מקצועי וממוקד יותר. – השנה הרחבנו ל 7 קבוצות כדי לאפשר גם לילדים בשכונות רחוקות להינות מהפעילות.

בנות – בבית הכנסת האשכנזי ובמשכן שלמה

בנים – בבית הכנסת הספרדי ובבית הכנסת התימני

  1. פעמיים בשבוע בימי שני ורביעי בערב שיעורים בכתבי הראי"ה ובעניני תפילה : גמרא מסכת ברכות עם עין איה ומשנה ברורה.
  2. התחלנו מאחרי חג השבועות בתוכנית 'מחיל אל חיל' – לימוד לילדי כיתות ז-י בין מנחה לערבית בכל יום בתקופת שעות הקיץ ע"י מלמדים קבועים.

למצטיינים בוצעה פעילות עם אבותיהם בנחל הירקון ועל שפת הירקון.

אנו מודים לתורמים שלנו

אנו מודים לכם מקרב לב על תרומתכם לבית המדרש 'ארץ חפץ'.

בימים אלו אנו נקראים להרים את הדגל – דגל המדינה היהודית, ודגל התורה בחיי הישוב הציבוריים.

באנו לכאן להקים את מדינת ישראל שהיא יסוד כסא ה' בעולם.

הנצי"ב בפירושו לתורה[1] על פרשת 'קדש לי כל בכור'[2], מסביר שבני ישראל יצאו ממצרים 'על צבאותם', היינו לא כצאת עבדים פרטיים לחרות, שכל אחד הוא איש בפני עצמו ופונה לדרכו. עם ישראל יצא 'לצבאותם' להיות ישראל עם אחד מלוכד למטרה אחת בדומה לצבא ולכן הקב"ה כתב בתורה שיצאנו 'לצבאותם', לתכלית אחת.

בהמשך דבריו מסביר הנצי"ב שלכל אומה בפני עצמה אין קיום ללא תנאים אלו:

  1. יש לאומה כח הנהגה לעמוד נגד הפוגעים בה מבחוץ.
  2. יש לאומה כח הנהגה לעמוד נגד הריסות הדעות שבקרבה. הריסות שמחריבות כל ברכה באומה, ומדכאות פעולות אמיצות הדרושות לה.

כך גם מדינתנו[3] אינה יכולה להתקיים אלא בעזרת הנהגה חזקה, שתוכל ללחום נגד האויבים מבחוץ, ולבלום את הדעות החפצות לבטל את מטרתה מבפנים.

עדים אנו לאחרונה בתופעה המתפשטת ומחלחלת גם בקרבנו – שלציונות אין קשר עם הדת. הולך ומשתלט עלינו שיח פרגמטי של 'חיה ותן לחיות', ה'ציבור שומר המצוות ישתלב בכל מקום'[4], 'ימחל למען ה'שלום'[5], וכד'. אלא שאין לנו רשות למחול על נשמת אפינו – הקמת מדינה בה החיים הציבוריים יהיו על פי התורה. מדינה שתהיה בסיס לבנין בית המקדש השלישי ולגאולה שלימה, גאולה שבאה על ידינו קמעא קמעא , שלב אחרי שלב.

הדרך היא בנחת ובסבלנות, אך כל הזמן עלינו לשאוף קדימה ולמעלה.

לכולנו, לכל אחד ואחד מאיתנו, אחריות על עם ישראל[6], על התורה ועל כבוד התורה. הכלל הזה שהנחה את אבותינו[7], עלינו להרים אותו בעוז ובגאון על כל פעולה ומעשה שלנו. הבהירות, החדות, הנאמנות והמסירות שלנו למטרה, הם תנאי הכרחי כדי להיות שותפים עם אל ולהגיע אליה, אם במהרה ואם קמעא קמעא.

נשתדל בימים אלו שבין גאולה לגאולה, בין גאולת פורים לגאולה מצרים, להרים ולרומם את כולנו אל המדינה היהודית.

תפקידנו בבית המדרש, להאיר ולחזק את גבורת דורנו כהמשך של תלמידי רבי עקיבא המביאים את חירות ישראל מתוך ישיבה בעומקה של ההלכה.

בתרומתכם אתם שותפים לנו בכך, ואנו מודים לכם על כך.

אנו מאחלים לכם ולכל ישראל גאולה שלמה במהרה

הרב     דוד לוי                           דניאל הר אבן

[1] שמות יג ב.

[2] פרשיה שאנו בכל יום מצמידים לגופנו בהנחת תפילין. ביד – כנגד המעשה, ובראש – כנגד המחשבה.

[3] נכתב במגילת העצמאות "אָנוּ מַכְרִיזִים בָזאת עַל הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְאֶרֶץ יִשְרָאֵל, הִיא מְדִינַת יִשְרָאֵל".

[4] גם במחיר ויתור על עקרונותיו.

[5] השלום הוא שמו של הקב"ה – אנו נתבעים לרומם אותו ולשים אותו בראש מעינינו. בנו לכאן להקים בארץ ישראל (כולה) את מדינת היהודים.

[6] על ישוב ארץ ישראל אמר הרב צבי יהודה זצ"ל: "ארץ ישראל בלי חינוך בשביל מה צריך את ארץ ישראל".

[7] מראשי הציונות הדתית לפני כמאה וחמישים שנה, ועד מקימי הישוב שלנו.